מכירים את זה שאי-שם לקראת גיל 30 אתם מתחילים לשאול את עצמכם אם אתם איפה שרציתם להיות? העבודה לא משהו, האהבה עוד לא הגיעה והחברים כבר לא מה שהיו. אישית לא התחברתי אבל אומרים ש-It's a thing וזה בדיוק מה שבנות מקהלת האקפלה הכי אהובה בתולדות הקולנוע מרגישות בסרט השלישי בסדרת פיץ' פרפקט. בואו נודה בזה, גם אם הסרט השני קצת אכזב, הסדרה הפכה כבר לקאלט.
אי-הבנה בין בוגרות ה-Bellas לבין היורשות שלהן גורמת לחבורה המוכרת לחשב מסלול מחדש ולהבין שמה שיש להן כעת לעולם לא ישתווה למה שהיה להן בימי האקפלה העליזים של הקולג'. כמובן שההחלטה ההגיונית הבאה היא יציאה למסע הופעות ברחבי אירופה שמארגנת האגודה למען החייל, או משהו כזה.
ההמשך, כמו ההתחלה, הוא רצף של קטעי מוזיקה מהנים מאד וביצועים מוצלחים של להיטים עכשוויים לצד קלאסיקות בביצוע ה-Bellas. גם קבוצות אחרות, שלא ברור אם הן מתחרות ב-Bellas או סתם מאיימות בנוכחותן המצוינת, נותנות ביצועים יפים. סצנת RiffOff (זוכרים את הקרב-רב בבריכה בסרט הראשון?) מופתית הכוללת מחווה לא מכוונת אך מרגשת לדולורס או'ריורדן, סולנית להקת הקראנבריז שהלכה לעולמה לפני שבועיים.
במסע שהחבורה עוברת הן מתמודדות ביחד עם קשיים מקצועיים, אישיים, משפחתיים ומה לא, בדרך להבנה המתבקשת שהחיים לא יכולים להיעצר בקולג' וצריך להפיק מהם את המקסימום גם בואך העשור הרביעי. כל הטוב הזה ברצף סיטואציות הזויות, מטופשות ובסך הכל מאד מצחיקות בניצוחן של בקה (אנה קנדריק) הנהדרת, פט איימי (רבל ווילסון) המעולה. ברקע יש גם את המוזרה הזאת שרק עושה קולות (האנה מיי לי) ובסרט הזה היא עושה אותם בחן רב במיוחד.
לצד כל אלה נמצאים גם בסרט הזה "המבוגרים האחראים", צמד הפרשנים בכיכובם של אליזבת באנקס הנהדרת וג'ון מייקל היגינס בתפקיד הפלקט לכל מה שלא ראוי להיות. לא ברור בדיוק מטעם מי הם שם אבל הנוכחות המתנשאת שלהם מוסיפה גם היא לאווירה הכללית.
הסרט מומלץ מאד לכל מי שנהנה מהראשון וצלח את השני. אומרים שזה הסרט האחרון בסדרה אבל מי יודע, אולי הביקורות החיוביות ומשבר החיים הבא של הדמויות יביאו לנו המשכון נוסף. יש למה לצפות. עד שתלכו לראות, או אם כבר ראיתם, הנה בינתיים קליפ יח"צ שיצא בשיתוף פעולה עם התכנית The Voice בה 12 המתמודדים בתכנית מבצעים מאש-אפ לשיר הכוסות מהסרט הראשון:
