בנק ישראל פרסם היום (שני) את דו"ח היציבות הפיננסית החצי שנתי, ומזהיר מפני ירידה חדה במחירי הדירות כתרחיש שעשוי לערער את יציבותה של המערכת הפיננסית בישראל. כלכלני בנק ישראל מזהירים כי קיימת רמת סיכון בינונית להיווצרות תרחיש זה בטווח הקצר.

דו"ח היציבות הפיננסית מפורסם פעם בשישה חודשים וסוקר את הסיכונים הנשקפים למערכת הבנקאית. עניינו הוא ניתוח הסיכונים אליהם נשקפים הבנקים בישראל, כתוצאה משינויים במשק הישראלי והעולמי.

הדו"ח מתאר ארבעה תרחישים המסכנים את יציבותם של הבנקים הישראליים: ירידה בביקוש העולמי למוצרים ישראליים המיוצאים לחו"ל, קריסה פיננסית עולמית נוספת, צמצום מוניטרי בעולם שיוביל לעליית ריבית גם בישראל וצניחת ערך שוק הדיור הישראלי.

תחומי החשיפה העיקריים, השינוי בעוצמות החשיפה וערוצי החשיפה (מתוך דוח יציבות פיננסית)

בדו"ח נכתב כי מרבית הצמיחה במשק הישראלי בשנים האחרונות מתבסס על עליה בהיקפי האשראי העסקי והצרכני. כך, עסקים חדשים הנפתחים בישראל נשענים יותר ויותר על הון מולווה, ומשקי הבית ממנים חלק הולך וגדל מהוצאותיהם מתוך הלוואות. בשנת 2017 המשיכה מגמת הגידול בהיקף אשראי משקי הבית, כאשר זה גדל ב-3.7% השנה, ועומד כיום על42% מהתוצר.

"החוב של משקי הבית והגישה לאשראי מגבירים את הביקושים במשק (דרך הצריכה הפרטית), יוצרים אפקט עושר, משפרים את רווחתם של משקי הבית, ומאפשרים להחליק את התצרוכת על פני הזמן. מאידך גיסא, המינוף הגבוה חושף את המערכת הפיננסית לסיכונים ולתנודתיות בטווח הבינוני, במיוחד בכלכלות המפותחות", כך נכתב בדו"ח.

מצב זה מעמיד סיכונים בפני המערכת הפיננסית. כך, במידה וירידה בביקושים למוצרים ישראלים בחו"ל תוביל לצמצום הפעילות הכלכלית בישראל, פיטורים ומיתון, יתקשו בעלי החוב הישראליים לעמוד בהתחייבויותיהם. גם במידה ובאירופה וארה"ב תתרחש עליית ריבית קיצונית, הדבר עשוי להביא להעלאת ריבית גם בישראל, שעשויה להוביל  לחוסר יכולת של הלווים לעמוד בהתחייבויותיהם.

שיעור החובות הבעייתים מסך החוב הצרכני בחברות האשראי (מתוך דוח יציבות פיננסית)

עם זאת, הדו"ח מזהיר במיוחד מפני ירידה בערך הדירות. לטענת בנק ישראל, במצב זה יעלה יחס ההון עצמי-אשראי אליו ידרשו נוטלי המשכנתאות, צעד אשר יגרום למשקי בית רבים לצמצם את היקפי האשראי לצריכה השוטפת. מצב זה עשוי להביא להאטה כללית משק הישראלי, ולקשיים בעמידה בהחזר החובות שיאיימו על יציבות המערכת הבנקאית.

בבנק ישראל מעריכים כי קיימת רמת סיכון "בינונית" לתרחיש זה. בדו"ח נכתב כי על אף העובדה כי שוק הדירות ממשיך להתאפיין במגמת היציבות שנוצרה בחודשים האחרונים, בתקופה האחרונה חלה ירידה בהיקף נטילת המשכנתאות.

חלק מהדו"ח הוקדש לנושא הגידול באשראי משקי הבית. על פי הדו"ח גם בשנת 2017 נמשכה העלייה בהיקף אשראי משקי הבית, יחד עם עליה בהיקף החובות הבעייתיים. כך, שיעור החוב ה"בעייתי" (חוב שלא בטוח שיוכל לחזור), עולה גם במגזר הבנקאי וגם במגזר החוץ בנקאי. בקרב המוסדות החוץ בנקאיים, עלה שיעור זה מ-2.9% בשנת 2013 ל-4.1%.

גם מגמת העלייה בהוצאות להפסדי אשראי למשקי הבית למטרות צרכניות ממשיך לעלות השנה. הפסדי אשראי הן הפסדי המלווים כתוצאה מאי עמידה של הלווים בהתחייבויותיהם. על פי הדו"ח עלה נתון זה בקרב הבנקים מכ-0.3% מכלל ההלוואות בשנת 2013 לקרוב לאחוז בשנת 2016-2017.

"חשוב להדגיש כי הגידול באשראי הצרכני- ועמו העליה בשיעורי החובות הבעייתיים ובהוצאה להפסדי אשראי בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי- מתרחש בתקופה של אבטלה נמוכה וגידול בהכנסה של משקי הבית", כך בדו"ח. הדבר מעיד על סכנה נוספת הנשקפת למשק הישראלי- במידה ותתרחש האטה בפעילות הכלכלית בישראל, הדבר עשוי להוביל לחוסר יכולת של רבים בישראל לעמוד בהתחייבויותיהם למוסדות הפיננסיים. זאת בייחוד לאור העובדה כי שיעור החוב עולה בהרבה על היקף החיסכון של משקי הבית בישראל. "התבוננות בטווח הארוך מראה כי שיעור החובות הבעייתיים במערכת דומה לשיעור שנרשם בשיא המחזור וערב היפוך המגמה בפעילות הכלכלית" כך נכתב בדו"ח.