ראש הממשלה בנימין נתניהו אסר על משיכת העתירה של מדינת ישראל נגד בית הדין לעבודה בנוגע לזכות השביתה, גם אם הדבר יפגע בהסכמות שהושגו ברפורמה בחשמל. במכתב שהוציא אתמול (שני) מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר למנכ"ל משרד האוצר ומשרד האנרגיה, אסר נתניהו על משיכת העתירה, שעיקרה פסילת זכות השביתה של עובדים בתגובה לרפורמות מבניות במשק גם שאלו משנות מהיסוד את מצב העובדים וללא הסכמתם. החלטה זו צפויה להקפיא את התקדמות הרפורמה, שהוסכמה עקרונית בין ההסתדרות, ועד עובדי חברת חשמל, רשות החשמל, ומשרדי האוצר והאנרגיה. בשבוע שעבר הורה בג"צ להסתדרות ולוועד העובדים להעביר תגובתיהם לבג"צ עד תחילת פברואר.
במקביל לדיונים על רפורמה בחשמל, הוגשה לפני מספר חודשים עתירה יוצאת דופן של יצרני החשמל הפרטיים והמדינה נגד בית הדין לעבודה, ועד עובדי חברת החשמל וההסתדרות, שעיקרה הוא בקשה להגביל את זכות השביתה של עובדי חברת החשמל בתגובה לרפורמה. מדובר בהחלטה תקדימית, המבקשת למנוע שביתות במקרים של רפורמות מבניות עליהן הממשלה מחליטה, גם כשאלו משפיעות על העובדים. עם ההסכמה על הרפורמה בחשמל הייתה ציפייה שהעתירה לבג"צ תתייתר בהסכמת נתניהו, אך נראה כעת שראש הממשלה מעוניין בפסיקה העקרונית, גם אם הדבר יקפיא את הרפורמה.
במכתב שנשלח נכתב כי בשנים האחרונות מתמודדות המדינה בקשיים ביישום רפורמות בתחומי משק מרכזיים, גם כשאינן קשורות ישירות לתנאי העובדים במובן הצר של המילה. בכך מתכוונים ככל הנראה לפגיעה בשכר או בתנאים הסוציאליים, וזאת לעומת הפגיעה שתקרה, כנראה במה שמגדירים במשרד ראש הממשלה כ"מובן הרחב": הכוח הארגוני, ההסכמים הקיבוציים ומעמדם הכללי של העובדים. בהקשר זה יש לציין שבמסגרת הרפורמה צפויים פיטורים נרחבים בחברת החשמל. בנוסף, מורה נתניהו ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון לבחון את הערך הכלכלי הנקי של הרפורמה.
הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה בעד זכות השביתה בחברת החשמל נתפסה ע"י משרד ראש הממשלה ככזו ששוחקת את "הלכת בזק", שנקבעה ב-1993, בפסיקת הארצי שאסרה על עובדי בזק לשבות כנגד הפרטת החברה. במקרה של בזק קבעו השופטים כי הפרטת החברה הממשלתית אינה החלטה של המדינה כמעסיק, אלא של המדינה כריבון, ולכן מדובר בשביתה פוליטית אסורה. במקרה של חברת החשמל בית הדין דווקא התיר לעובדים לשבות, בטענה כי להחלטות המדינה במשק החשמל יש השלכות עצומות על העובדים, שאלפים מהם צפויים לפרוש או להיות מפוטרים. בשל כך נקבע כי קיימת לעובדים זכות שביתה, בנסיבות בהן המדינה מממשת את כוונותיה שלא על בסיס מו"מ בהסכמה אתם.
בשבוע שעבר הודיע בית המשפט העליון כי לא יסכים לעוד דחיות בדיון על זכות השביתה של עובדי חברת החשמל, אשר יתקיים בחודש מרץ. על ההסתדרות וועד העובדים להגיש תגובה עד ה-4 בפברואר, לשאלות השופטים, ביניהן – מדוע לא יבוטל פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, אשר התיר לעובדים לשבות.
