הכנס שנתי בדאבוס, כפר נופש באלפים השוויצריים, אליו מגיעים מדי שנה אלפים מהאליטה הגלובלית – מנהיגים, אנשי עסקים ובנקאים ואילי הוא נפתח אתמול. הכנס, המתקיים בין ההרים המושלגים של האלפים השוויצריים, יעסוק השנה בנושא "אי שוויון עולמי", בחירה המושכת ביקורת מצד אלו המאמינים כי משתתפי הכנס הם בדיוק מי שמרוויח מאות אי השוויון.

הכנס הוא מפגש שנתי של ארגון ה-WEF (הפורום הכלכלי העולמי), vמתכנס בכל שנה בסוף ינואר. לכנס מגיעים, באופן מסורתי, מנהיגי מדינות ובכירי עולם העסקים מכ-100 מדינות. עפ"י הארגון, מטרת הכנס הוא "לשפר את העולם ע"י עידוד עסקים, פוליטיקאים, אקדמאים, ומנהיגים חברתיים שונים לעצב את החברה העולמית, המקומית והעסקית". כ-1,500 מהאורחים בכנס הם נציגיהם של 1,000 החברות והתאגידים הבינלאומיים הגדולים ביותר בעולם, ומנהיגים עולמיים רבים ישתתפו, כולל נשיא ארה"ב טראמפ, מנהיגי מדינות אירופה ורה"מ בנימין נתניהו.

נתניהו עולה על מטוס לדאבוס (עמוס בן גרשום/ לע"מ)

עם זאת, מזה שנים נמתחת ביקורת חריפה על הכנס ומשתתפיו. הארגון איננו מקבל החלטות עצמאיות, והכנס לא מוביל לפעולה קונקרטית ומשותפת של הגופים החברים. הכנס משמש כמפגש של האליטה העולמית לאישור האידאולוגיה הניאו ליברלית בקרב האליטה הפוליטית והכלכלית העולמית מאז תחילתה. חזונם, באופן לא מפתיע, נוטה להיות בהתאם לאידאולוגיה הניאו-ליברלית: שוק חופשי קיצוני, ביטול הפיקוח של המדינות על הפעילות הכלכלית וצמצום מקומה של המדינה בעיצוב החיים הכלכליים.

"אחריות אישית"

למעשה, ארגון ה-WEF, ואיתו הכנס בדאבוס, במתכונתם הנוכחית, צמחו יחד עם עלייתה של האידאולוגיה הכלכלית הימנית של הניאוליברליזם. הכנס הראשון, בשנת 1988, עסק בשאלת "מצבה החדש של הכלכלה העולמית", לאחר גל ההפרטות והליברליזציה הגדול הראשון בשנות ה-80, ובו קראו המשתתפים להמשיך במגמת נסיגת ניהולה של המדינה בכלכלה. לאורך השנים, ביטא הכנס במה לתמיכה בצעדי הפרטה, מיסוי רגרסיבי ודה רגולציה, בתוך ובין המדינות, מתוך קריאה ל"חופש גדול יותר למרחב העסקי", יחד עם קריאה להגברת ה"אחריות האישית", בכל הנוגע לנפגעי הצעדים אותם קידמו חברי הארגון.

ארגון הצדקה 'אוקספאם' פירסם לקראת הכנס מחקר, המראה כי 42 האנשים העשירים ביותר בעולם מחזיקים באותו נתח עושר כמו ל-3.7 מיליארד העניים ביותר, כמחצית מאוכלוסיית העולם. בנוסף, הראה המחקר כי מגמה זו הולכת ומחריפה – בשנה שעברה 61 העשירים ביותר החזיקו באותו כמות עושר כמו מחצית העניים בעולם, וב-2009 מספר זה עמד על 380.

ככל הנראה משום שאי אפשר להתעלם מהפער הבלתי נתפס הזה, החליטו מארגני הכנס לעסוק השנה בנושא "יצירת עתיד משותף בעולם מופרד", והנושא המרכזי שישוחח עליו הוא אי השוויון העולמי. עם זאת, נותר לראות האם יחסם של האליטות העולמיות, ביניהם רבים מהעשירים ביותר בעולם והמרוויחים העיקריים ממדיניות הגדלת הפערים העולמיים, יבחרו להציע יותר ממס שפתיים בנושא זה.

"לא בר קיימא"

קצב צמיחת הפערים העולמיים הולך ומתגבר בשנים האחרונות – על-פי מספר מחקרים אשר פורסמו לאחרונה. מנכ"ל ארגון 'אוקספאם', מארק גולדרינג, אמר כי הארגון שלו פרסם את המחקר במועד זה כדי ללחוץ על האורחים בכנס לקחת ברצינות את נושא זה. "ריכוז עושר קיצוני בחלק העליון של הפרידמה איננו סימן לכלכלה משגשגת, אלא למערכת שמפקירה מיליוני בני אדם אשר עובדים קשה כדי לשרוד", אמר גולדרינג, והוסיף כי מדיניות החרפת אי השוויון העולמי מובילה למצב "בלתי מתקבל על הדעת, ולחלוטין לא בר קיימא".

הדו"ח מראה כי נתח העושר הנמצא בידי מיליארדרים ברחבי העולם עלה בממוצע ב-13% בין השנים 2006-2015, ובשנה האחרונה תפח העושר המוחזק בידי מיליארדרים בכ-762 מיליארד דולר. עפ"י ניירות עמדה שפרסם הארגון בנושא, מדובר בסכום גדול פי שבע מהסכום הנדרש כדי לטפל במרבית בעיות העוני הקיצוני ברחבי העולם.

"כדי שעבודה תהיה מוצא אמיתי בעוני ברחבי העולם, אנחנו צריכים לוודא שעובדים מקבלים שכר הולם, ושיש להם את היכולת לדרוש את זכויותיהם, ושלא מתקיימת אפלייה נגד נשים. אם זה אומר שהעשירים יותר צריכים לשלם מחיר כלשהו, הם צריכים לשלם", אמר גולדרינג.

הדו"ח מראה כי 82% מהעושר החדש שנוצר בעולם הלך לידיהם של 1% מהעשירים ביות, בעוד מחצית האוכלוסייה הענייה ביותר לא חווה גידול כלשהו בעושר שברשותה. כותבי הדו"ח מסבירים את התופעה בהתנפחות ערך הנכסים הפיננסיים בשנים האחרונות, ובכך מאשרים את קביעתם של כותבי דו"ח אי השוויון של פיקטי.

כך, טוענים הכותבים, הרווחים הגדולים של העשירים ביותר בשנים האחרונות מגיעים כתוצאה מהתנפחות שווקי ההון מאז המשבר הכלכלי. מדד ה-S&P 500 האמריקאי למשל, המודד את ערכן של מניות החברות המרכזיות הנסחרות בבורסה בניו יורק, עלה מאז המשבר הכלכלי בכ- 314%. כך, מחזיקי המניות של גופים אלו, הנוטים להיות מבין העשירים ביותר, הולכים ומתעשרים. דוגמא מובהקת לכך היא ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, אשר מחזיק בכ-16% ממניות אמזון. בזוס הרוויח כ-6 מיליארד דולר בעשרת הימים הראשונים של 2017 בעקבות עלייה בערך מניית החברה.