בעקבות הקמפיין הקורא לישראלים להחביא מבקשי מקלט בבתים, התנגדות טייסי אל-על להשתתף בגירוש האפריקאים ושלל עצומות והכרזות של אנשי חינוך ותרבות המתנגדים לצעדי הממשלה, פרסמה אתמול (שלישי) רשות ההגירה והאוכלוסין נתונים לגבי המסתננים ומבקשי המקלט בישראל.

בסוף אוגוסט 2017, קבע בג"ץ כי מותר למדינה להרחיק, בהגבלות מסוימות, את המסתננים בנוהל 'מדינה שלישית', לאחר שהכריע כי אין מסוכנות בהרחקתם. בתחילת ינואר עודכנו נהלי ההרחקה של רשות האוכלוסין וההגירה, בהן מפורטים התנאים והנסיבות בהן אפשרי להרחיק מסתננים למדינה שלישית.

בכדי להבין את ההשלכות הצפויות של הנוהל יש להתייחס להבדל בין המושגים בהם מתייחסים ברשות האוכלוסין:  מסתננים, מבקשי מקלט, מהגרי עבודה ופליטים. מסתננים – אלו שעברו את הגבול לישראל בניגוד לחוק. מבקשי מקלט – מי שהגישו בקשה למקלט במשרד הפנים, פליטים – מי שאושרה בקשתו וקיבל מעמד של פליט. מהגרי עבודה – אלו שהגיעו לישראל כדי לשפר את מצבם הכלכלי.

מסתננים אפריקאים (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

על פי הנוהל של רשות ההגירה בנוגע להרחקה למדינה שלישית, יורחקו רק מסתננים שלא הגישו בקשה למקלט מדיני ביחידת הטיפול במבקשי מקלט מדיני, מבקשי מקלט שבקשתם נדחתה ומסתננים שהגישו בקשה אחרי ה-1.1.18. בשלב זה לא ייושם הנוהל על נשים, קטינים, והורים לקטין הסמוך על שולחנם. על בסיס הגבלות אלה, נראה שהנוהל ישפיע בשלב זה בעיקר על גברים ללא ילדים שחצו את הגבול ולא הגישו בקשה לקבלת מקלט או שבקשתם הוגשה ונדחתה לחלוטין.

עם זאת, בנוהל מוספת הערה לפיה "יובהר כי רשות האוכלוסין וההגירה תשקול את הרחבת האוכלוסייה שמיועדת להרחקה למדינות השלישיות, לרבות ביחס למי שבקשתו למקלט תלויה ועומדת".

במטרה לעודד את המסתננים לצאת מרצון, ללא צורך בגירוש בכוח, מתאפשר להם עד סוף מרץ 2018 סיוע וליווי בהליך, מימון כרטיס טיסה ומענק על סה"כ 3,500 דולר לנפש. החל מתחילת חודש אפריל יתחילו פעולות אכיפה, וגובה המענק יופחת באופן הדרגתי, גם למי שיצא מיוזמתו. רק מסתננים שלא הגישו בקשה למקלט, מסתננים שהגישו בקשה למקלט ונדחו, מסתננים שיגישו בקשה למקלט לאחר ה-1.1.18.

בנובמבר 2010 החלה בפועל בנייתה של הגדר בין ישראל למצרים, מכשול שמטרתו הייתה לצמצם עד למנוע מעבר של פליטים מאפריקה לכיוון ישראל, וזאת לאחר שנתיים בהן עברו עשרות אלפים את הגבול. על פי רשות ההגירה, שוהים כיום בישראל כ-38,000 מסתננים מאריתראה ומסודן, כשלאלפים אלו נוספים כ-4,000 ילדים. בשנים האחרונות, בעקבות בנייתו של המכשול בין מצריים לישראל, לא נכנסו מסתננים מאפריקה דרך הגבול.

משפחת אפריקאים בדרום תל-אביב, בעלי משפחות לא יורחקו (צילום: תומר נויברג / פלאש 90).

מאז שנת 2009 ועד סוף 2017 הוגשו 54,571 בקשות למקלט, מתוכן כ-15,400 על ידי מסתננים מאפריקה. רשות ההגירה טיפלה עד כה ב-24,690 מהן, ו-29,881 בקשות עדיין מטופלות.

על פי רשות ההגירה, מתוך כלל בקשות המסתננים נבדקו וטופלו מעל ל-6,600 בקשות, ועדיין מחכות לטיפול 8,800 בקשות. עד כה אושר מעמד פליט רק ל-11 מבקשים, כשבמהלך השנים ראשי הממשלה נתניהו ואולמרט העניקו מעמד פליט לכ-1,350 דארפורים, 500 מביניהם בשנה האחרונה.

בתגובה לתחושה בקרב הציבור כי רשות ההגירה רודפת את הפליטים בשל מוצאם וצבע עורם, מדגישים ברשות כי בשנה האחרונה הוגשו 7,711 בקשות למקלט על ידי תיירים מאוקראינה, כשבמקביל הורחקו 3,361 שוהים בלתי חוקיים מאוקראינה. 1,351 בקשות הוגשו על ידי תיירים מגאורגיה, כשבמקביל הורחקו 844 שוהים בלתי חוקיים מגיאורגיה.