דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"א בחשון תשפ"ב 17.10.21
25°תל אביב
  • 16°ירושלים
  • 25°תל אביב
  • 23°חיפה
  • 24°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 29°אילת
  • 25°טבריה
  • 16°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בזק

תקשורת / ההימור על בזק: כשנתח שוק יציב פוגש רגולטור לא צפוי

בזק מחפשת רוכש עם כמה מאות מיליוני שקלים פנויים | הסיכוי: שווי החברה נאמד בכ-15 מיליארד שקלים | הסיכון: מצב החברה תלוי בעיקר בהחלטות משרד התקשורת ואת אלה אף אחד לא מצליח לצפות

טלפונים של בזק (צילום: מתוך ויקימדיה).
ארז רביב

מבנה פירמידת האחזקות בה "יורוקום" שולטת ב"בזק" גרם להרבה גורמים בשוק ההון הישראלי לנסות ולהתמודד על רכישתה או לעשות סיבוב פיננסי מהיר על גבה. הבעיה – השקעה בבזק היא הימור, שכן כל מצבה העסקי תלוי בהחלטות משרד התקשורת, שאינן מתקבלות כבר כמה שנים, ואין כיום דרך לצפות לאיזה כיוון ייפול הפור.

השאלה הכי גדולה לגבי מצבה העסקי של בזק היא סוגיית "ההפרדה המבנית". קבוצת בזק, הכוללת גם מספר חברות בת בתחום התקשורת: YES, בזק בינלאומי ופלאפון, מחויבת להפעיל את כולן בהפרדה זו מזו. כך HOT למשל, יכולה להציע חבילות טריפל, ואילו לבזק אסור. גם בסלקום ובפרטנר החלו להציע חבילות כאלו, ולנגוס בנתח הלקוחות של YES ו-HOT, אך עדיין מדובר בהתפתחות שבשוליים, שלא מזיזה את בזק מעמדת השליטה בשוק התקשורת.

העמדה לפיה יש להעניק לבזק הקלות בכדי שתסיט את רווחי העתק שלה להשקעות, מתעלמת מהעובדה לפיה הרווחיות העודפת של בזק אפשרה לה לבצע הן השקעות גבוהות בפריסת תשתית הסיבים שלה, והן לחלק דיבידנדים בסכומי עתק

ההפרדה המלאכותית שכופה משרד התקשורת על בזק, נועדה לכאורה לעודד תחרות, אך "עידוד" שכזה נעשה על חשבון השירות לציבור. בזק יכולה להתייעל, לאחד משרות רבות בתוך הקבוצה ולהקטין את מצבת העובדים, המבצעים פונקציות דומות, כדי לספק את אותה רמת שירות באופן אחיד ואף משופר. זאת כמובן, אם משרד התקשורת יתיר לה. פעולה זו לבדה מוערכת בהכנסות של מאות מיליוני שקלים לשנה. רווח נוסף טמון בקיזוז הפסדי המס הצבורים של YES ותשלומי המס של בזק, מהלך ששווה עוד מאות מיליוני שקלים וגודלו תלוי בחישוב הספציפי שיוכר על ידי רשות המיסים.

הפרטת בזק נועדה להעביר את ישראל לעידן של תחרות בתחום התקשורת, שלא קרתה, למעט בשוליים. האחיזה של בזק בשוק כה חזקה, שלמעלה מ-90% מהרווח הענפי מתנקזים אליה והשאר מתחרים על הפירורים. הציבור נפגע בשל התדרדרות באיכות תשתיות התקשורת הקווית והסלולרית כאחד. רווחי בזק והמשבר ביורוקום מעוררים התעניינות רבה ברכישת השליטה בחברה, אך מדובר בהימור על המשך הקיפאון בהשקעות בענף. שיפור איכות התשתיות צפוי להקטין את רווחי בזק בטווח המיידי, אך הוא תלוי בהחלטות נבונות שיתקבלו במשרד התקשורת, ובינתיים, החלטות כאלו פשוט לא נראות באופק.

עובד בזק יוצא ממשרדי החברה (צילום: קובי גדעון / פלאש 90).

השליטה העצומה של חברת בזק בשוק התקשורת, לא נבעה מהצלחה תחרותית, אלא מהעובדה שבזק תפקדה במשך עשורים כמונופול תקשורת לאומי. מרבית מניות בזק הופצו לשוק ההון, אך מרבית המשקיעים והקרנות מחזיקים רק בשברי אחוזים. השליטה בבזק נעשית באמצעות גרעין שליטה הכולל כיום 26% בלבד מהמניות, שלא ניתן להעביר אותן מיד ליד ללא אישור של ראש הממשלה ושר התקשורת. התשתית של בזק, בפשטות, היא תשתית לאומית חיונית, שהמדינה לא יכולה להסתדר בלעדיה. מנגד, את רווחיה האדירים של "בזק" בחרה המדינה להעניק לבעלי הון פרטיים, תוך פיזור אשליות על תחרות שהייתה אמורה לאלץ את בזק לשפר את השירות ולהוריד את המחיר.

גד פרץ דיווח בגלובס על דו"ח יעוץ שהזמינו פרטנר וסלקום מחברת OXERA, שמעביר ביקורת על הכשלים בפיקוח של משרד התקשורת על בזק ובו נכתב:

"העמדה לפיה יש להעניק לבזק הקלות בכדי שתסיט את רווחי העתק שלה להשקעות, מתעלמת מהעובדה לפיה הרווחיות העודפת של בזק אפשרה לה לבצע הן השקעות גבוהות בפריסת תשתית הסיבים שלה, והן לחלק דיבידנדים בסכומי עתק. בשוק תחרותי, הייתה בזק מחברת את הציוד האקטיבי לרשת הסיבים שכבר פרסה, ומעניקה את השירות המתקדם לציבור בישראל, בלי שתעמוד לה אפשרות להעמיד את ההשקעה כתנאי בתמורה לקבלת 'מתנות' שכן כשיש תחרות בשוק, היעדר השקעה מוביל לפיגור טכנולוגי שסופו אובדן מנויים ונזק מהותי לחברה".

לכך יש להוסיף, שבזק פרסה סיבים בכל רחבי המדינה מבלי להציע אותם לציבור. הסיבה היא מדיניות משונה של משרד התקשורת התובעת מבזק לחלוק את פירות השקעותיה בתשתיות קשורות עם שאר החברות המתחרות באמצעות מודלים של "שוק סיטונאי". שיטה זו מחייבת גם פיקוח מחירים מטעם המשרד על התמורה שתקבל בזק. בתחום תשתית האינטרנט נקבעו מחירים אשר מוטים דווקא לטובת בזק ואף מוסיפים לה לקוחות, כאשר ספקיות האינטרנט הקטנות והגדולות נקלעו למצב עסקי בלתי משתלם, שגם מקשה על הלקוחות לקבל שירות מהחברה איתה חתמו חוזה, אך היא תלויה לחלוטין בשירותי האחזקה של בזק לקווים עצמם.

תשתית בזק (צילום ארכיון: David King / ויקיפדיה).

משרד התקשורת יכול לחייב את בזק להעניק גישה לתשתיות שלה לחברות האחרות, אבל כיום אין לו כלים להורות לבזק לשדרג את התשתיות עצמן. התוצאה היא, שלמרות הפעלת כוח שלטוני מאסיבי, בזק פשוט "ספגה" את הלחצים ביעילות, והשהתה פיתוח של שירותים מתקדמים. האישורים שהמשרד מעניק לסלקום ופרטנר להפעיל שירותי גלישה מהירה לאינטרנט בסיבים אופטיים סובלים מחיסרון אחד ענק – אין בהם חובת פריסה. בכך תורם משרד התקשורת להגדלת הפער הדיגיטלי במדינה, כאשר אזורי הפריפריה ימשיכו להיות תלויים במונופול של בזק, ואילו באזורים שגם ככה נהנים מריכוז של אוכלוסייה חזקה, יוכלו ליהנות גם משירותי תקשורת מגוונים ומהירים, במחירים נוחים.

לפי מסמך המדיניות האחרון של משרד התקשורת בנושא, עליו חתם שר התקשורת לשעבר ושר האוצר כיום משה כחלון, משרד התקשורת היה אמור בכלל לפצל את בזק לחברת תשתיות וחברת שירותים. כל הקבוצות הרוצות לרכוש את בזק כעת, בעצם מעוניינות לבצע הימור מסוכן לפיו הרווחים הגבוהים של בזק ימשיכו להגיע לכיסן בזכות החולשה הממושכת במשרד התקשורת. לפי העיתונאי אבי וייס, ישנה ירידה עקבית בדירוגה הבינלאומי של ישראל באיכות תשתיות התקשורת, גם ברשתות הסלולר וגם בתקשורת קווית. מצב זה יוצר נזק עקיף של האטת הפעילות הכלכלית ופגיעה דווקא בהתפתחות של מגזר ההיי-טק, אשר לא יכול להרשות לעצמו לעבור לפריפריה, כאשר תשתיות התקשורת שם נחותות מאלו שבמרכז.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על בזק:
מי יפרוס סיבים באום אל פחם ובני ברק: משרד התקשורת פרסם מכרז ראשון לאזורים לא כדאיים כלכלית
ח"כ קריב למשטרה: "יש לאפשר לעובדי אלפא להפגין מול בעל השליטה בחברה"
עובדי קבוצת "אלפא" הפגינו על גשרים ברחבי הארץ נגד דוד פורר, מבעלי השליטה בבזק
תגובות