מהגרים, מסתננים, פליטים ומבקשי מקלט. כל מילה טעונה מכיוון אחר, במיוחד כשמדובר באפריקאים מביניהם. קבלת החלטות מושכלת, מוסרית ואחראית ביחס לאתגר שניצב בפני ישראל מחייבת דיון משוחרר ממטעני-יתר, מבוסס עובדות. ננסה להציב את העובדות הדרושות לענייננו במאמר זה.

שופטי בית המשפט העליון בטקס הפרישה של השופטת מרים נאור, אוקטובר 2017. הרחקת אפריקאים ל"מדינה שלישית" על פי הסכם מדיני אושרה על ידי בג"ץ. (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

מתחילת המאה ה-21 חדרו לישראל יותר מ-65,000 אפריקאים מגבול מצרים. רובם המוחלט מסודאן ואריתריאה. בשנת 2013 הזרם הגדול של המהגרים נעצר לאחר שנבנתה גדר לאורכו של הגבול.

מאז שנת 2009 כ-1,500 אזרחי דרום-סודאן הושבו על ידינו למולדתם. מדינת דרום-סודאן, הצעירה במדינות העולם (הוקמה ב-2011), סובלת ממלחמת אזרחים איומה שהחלה ב-2013 ועדין נמשכת. רבים מאותם פליטים דרום סודאנים – שחלקם שבו הביתה ברצון וחלקם נאלצו לחזור לדרום סודאן בלחץ רשות ההגירה והאוכלוסין – לא חיים כיום בדרום סודאן מסיבות מצערות. חלקם נהרגו, אחרים נמלטו לאוגנדה, קניה ומדינות אחרות.

לאחר מכן (שנת 2012) הורה שר הפנים אלי ישי לגרש אזרחי סודאן חזרה לארצם (דרך ירדן) בהוראה סודית שנחשפה, לא לפני שכמה מהם נתפסו בחרטום, עברו התעללות קשה ואף נרצחו. היועמ"ש הורה לחדול מיד מדיניות זו.

דרך נוספת לגרום למסתננים לעזוב את שטח ישראל היא" עזיבה מרצון" המלווה במענק כספי של 3,500$. אלפי מסתננים עזבו את הארץ במסלול זה ל'מדינה שלישית' שהיא אוגנדה או רואנדה. בין כל גלי העזיבה והגירוש דבר אחד ברור לפליטים ולכל מי שעוסק בנושא – הגשת בקשת מקלט תמנע מהממשלה גירוש של המבקש, ואפילו אם בקשה זו תדחה עדין ניתן לערער עליה בשני ערכאות וכל עוד התהליך המשפטי נמשך לא ניתן יהיה לגרש את מבקש המקלט.

תחילת 2018 – הסכם "המדינה השלישית"

נכון לתחילת שנת 2018 שהו בישראל כ-38,000 אזרחי סודאן ואריתריאה שהסתננו מגבול מצרים. הם מחזיקים תעודה זמנית אותה הם מחדשים כל שלושה חודשים. תעודה זו מקנה להם זכויות כגון: חוק חינוך חובה, קבלת טיפול רפואי במצבי חירום, תשתיות עזר עירוניות ועוד. על התעודה נכתב כי היא איננה מהווה אישור עבודה, אך במעין ישרא-בלוף רשמי וייחודי בית המשפט אינו מתיר לאכוף את האיסור להעסיק אותם.

על פי נוהל חדש של רשות ההגירה בנוגע להרחקה למדינה שלישית, כפי שהוחלט בממשלה באישור היועץ המשפטי לממשלה, יורחקו רק מסתננים שלא הגישו בקשה למקלט מדיני, מבקשי מקלט שבקשתם נדחתה ומסתננים שהגישו בקשה אחרי ה-1.1.2018. התאריך האחרון להגשת בקשות המקלט, עשוי להראות אקראי, אך מדובר בחמש שנים לאחר שאחרוני המסתננים הגיעו לארץ.

משמע, למי מתושבי סודן ואריתריאה שסברו שיש להם עילה לקבל בישראל מקלט היה די והותר זמן לעשות זאת, ולהגיש את הטפסים הרשמיים במשרד הפנים לשם כך. מאז שנת 2009 ועד סוף 2017 הוגשו 54,571 בקשות למקלט, מתוכן כ-15,400 על ידי מסתננים מאפריקה – מה שמעיד כי פעולת הגשת בקשת מקלט היא אפשרית.

בנוהל של רשות ההגירה והאוכלוסין לביצוע המבצע הנוכחי של הוצאת האפריקאים מהארץ מציינים כי בשלב זה הוא לא ייושם על נשים, קטינים, ומי ש"קטין הסמוך על שולחנו".

מה עשינו, מה לא עשינו

עד כה, המדינה לא הכירה כמעט בפליטים, ויש להצר על כך. ישראל יכולה וצריכה לעשות יותר על מנת להעניק מעמד והגנה לפליטים אשר נסים מהחרב המונפת על צווארם. ברור שמבין 15,400 מבקשי המקלט מסודאן ואריתריאה ישנם גם פליטי אמת ולאלו יש לתת הגנה, עד יעבור זעם.

על פי רשות ההגירה, מתוך כלל בקשות המסתננים נבדקו וטופלו מעל ל-6,600 בקשות, ועדיין מחכות לטיפול 8,800 בקשות. סביר להניח כי בין 8,800 הבקשות התלויות ישנם מקרים רבים של בני אדם הראויים לקבל מקלט. מן הראוי כי ממשלת ישראל תעניק מעמד לאותם פליטי חרב – ואפילו אם מדובר בכל אותם 8,800 מבקשי מקלט.

עד כה אושר מעמד פליט רק ל-11 מבקשים, כשבמהלך השנים ראשי הממשלה נתניהו ואולמרט העניקו מעמד פליט לכ-1,350 דארפורים, 500 מביניהם בשנה האחרונה. אותם 500 פליטים שנתניהו ודרעי הודיעו כי יעניקו להם מעמד הם ככל הידוע לנו חלק מהקבוצה של 8,800 מבקשי מקלט שבקשותיהם עוד 'תלויות'. מדובר במבקשי מקלט דארפורים בני 42 ומעלה, שנכנסו לישראל לפני 2012 וכן בני 41 שנכנסו לפני דצמבר 2010. על מנת לקבוע מי מבין כל מבקשי המקלט הראויים למקלט יקבל מעמד נתניהו ודרעי פנו לקטגוריות של גיל ומועד הכניסה לישראל, וזאת בכדי להימנע מלהעניק מעמד לאלפים נוספים אשר ראויים לו – מה שהם בינתיים מסרבים לעשות.

כאמור, אלו הפעולות, המעטות מדי ובלתי-תכליתיות מספיק לדעתי, שממשלת ישראל נקטה למימוש המחוייבות האנושית כלפי פליטים ומבקשי מקלט – הענקת הגנה קבוצתית למי שהגיעו ממקומות החשודים כמסוכנים, אפשרה הגשת בקשות מקלט ובדיקה איטית ומייאשת של הבקשות שהוגשו (אך מבלי להרחיק מהארץ את מי שביקש). אפשר וצריך לעשות יותר, אבל אסור לשכוח שלמדינה יש גם את החובה, כלפי אזרחיה שלה, לשלוט על גבולותיה ולהוציא מתוכה את אלו שנכנסו אליה בדרך לא חוקית.

הקביעה של גופי תקשורת שונים, ביניהם 'הארץ', וואלה, ynet-ידיעות אחרונות, ועוד כי" מבקשי מקלט יגורשו" היא שקר. פייק ניוז. הרי כתוב בשחור על גבי לבן בנוהל ההרחקה כי מי שביקש מקלט עד 2018 לא יורחק מהמדינה. טרם נחשף מקרה – ויש לקוות שדבר כזה לא קרה ולא יקרה, ואם יתברר שאירע יש למחות על כך ולתבוע תיקון הדברים – שבו מבקש מקלט הוחזר לארצו, במהלך הנוכחי.

יתכן כי אם אותם מסתננים היו לבנים אזי לא היו קוראים להם בתקשורת 'מבקשי מקלט'. מה שחושף כי דווקא מי שמוחה לכאורה נגד הגזענות עלול ללקות בעצמו במחלה זו. בתגובה לתחושה בקרב הציבור כי רשות ההגירה רודפת את הפליטים בשל מוצאם וצבע עורם, מדגישים ברשות כי בשנה האחרונה הוגשו 7,711 בקשות למקלט על ידי תיירים מאוקראינה, כשבמקביל הורחקו 3,361 שוהים בלתי חוקיים מאוקראינה. 1,351 בקשות הוגשו על ידי תיירים מגאורגיה, כשבמקביל הורחקו 844 שוהים בלתי חוקיים מגיאורגיה.