דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חג

ט"ו בשבט / מדוע נוטעים עצים באמצע החורף ומה הקשר להעלאת מסים? גלגוליו של חג

עבודות יזומות של הקרן הקימת לייעור הגלבוע. תאריך צילום: שנה 1960 (מתוך ארכיון התצלומים של קק"ל)
עבודות יזומות של הקרן הקימת לייעור הגלבוע. תאריך צילום: שנה 1960 (מתוך ארכיון התצלומים של קק"ל)

איך הפך הלימוד בחדר ללימוד דרך נטיעת עצים ביער? איך הפך העט לאת עם ראשית הציונות? | ראיון עם ערן ירקוני מנכ"ל מכון שיטים על גלגוליו השונים של ט"ו בשבט לאורך ההיסטוריה היהודית

מרים הולצמן

בשיר שומעים קול דקיק, מבטא יידיש מובהק, ומילים בעברית. ההקלטה נעשתה במחנה עקורים בקפריסין, לשם הילד השר בהקלטה גורש על ידי הבריטים כשניסה לעלות לארץ מאירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. ילד קטן שר שיר יידישאי שעוּברת ושונה תוכנו כך שיהיה חלק מהמאמץ הציוני לחדש את ט"ו בשבט ולהתאימו לרוח התקופה. במקור זהו שיר עממי ומוכר שמדבר על המלמד בחדר: "חדר קטן צר וחמים\ועל הכירה – אש.\שם הרבי את תלמידיו\מורה אלף בית. מנגינת השיר מוכרת גם לקהלים צעירים היות והוא מופיע שוב ושוב בסרט רשימת שינדלר.

ומה ציוני בשיר? ש. בן ציון, אביו של נחום גוטמן ואחד המורים הראשונים לשפה העברית, כתב אותו כחלק ממסכת לחג הט"ו בשבט, ואלו חלק ממילותיו:

מרחב שדה וירק עצים,
ילדים נושאים את,
שם הרבי לתלמידים
מורה אלף בית.
 
עץ זה – אלף , עץ זה – בית הוא
אף גימל – עץ,
אותות עצים בספר ירוק
רחב עד אין קץ !
 
זאת הארץ הרוו אבות
זיעה, חלב , דם –
יבוא אביב תפרח כולה
יפרח גם עם.
(בן-ציון,תל-אביב 1910)

איך הפך הלימוד בחדר ללימוד דרך נטיעת עצים ביער? איך הפך העט לאת עם ראשית הציונות? כדי להבין מה היו גלגוליו השונים של ט"ו בשבט לאורך ההיסטוריה היהודית ראיינו ב'דבר ראשון' את ערן ירקוני מנכ"ל מכון שיטים, ארכיון החגים של התנועה הקיבוצית בבית השיטה.

גלגוליו של חג

ירקוני מספר שהפעם הראשונה בה מוזכר ט"ו בשבט הוא בהקשר של העלאת מיסים, במשנה: ארבעה ראשי שנים הם. באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר הבהמה. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הילל אמרים, בחמישה עשר בו:  כלומר זהו מועד שיש לו משמעות הלכתית בענייני חקלאות – מתי ניתן להתחיל לאכול מהעץ, מתי ניתן לקטוף, דיני ערלה וכשרות וכדומה.

ערן ירקוני, מנ״כל מכון שיטים (צילום: מכון שיטים).
ערן ירקוני, מנ״כל מכון שיטים (צילום: מכון שיטים).

החל מהמאה ה-16 יש איזכורים שונים לכך שזהו מועד שבו המלמד מביא לחדר פירות מארץ ישראל ומספר על נפלאות ארץ ישראל המקראית. המנהג רווח במיוחד בקהילות של מדינות האיסלאם ושם גם שולבו בו פיוטים לרוב,  אך הוא צוין גם באירופה. באירופה זהו אומנם מועד אותו מציינים רק הילדים מתחת לגיל 13 אך זהו סוג של כמיהה לארץ ישראל בבחינת "שנה הבאה בירושלים הבנויה". שמריהו לוין איש רוח וחבר הקונגרס הציוני מספר איך הם היו מביאים פירות יבשים (כי רק אלו יכלו לשרוד את המסע הארוך) ומכווצים ומתאבל על המרחק של היהודים מארץ ישראל ועל הניסיון להפיח את אהבת ארץ ישראל בעזרת פירות דלים אלו.

רק בהמשך, בארץ ישראל במאה ה-17 נוצר על ידי חכמי צפת סדר קבלי באופיו – תיקון הפרי, סדר לימוד לילי בו קוראים פסוקים מהתנ"ך בהם מוזכרים פירות, וכמה פסוקי תהילים, ובו נאמרים ברכות על 30 מיני פירות שונים הנאכלים בארץ ישראל ושלסדר זה סגולות של "תיקון בגלוי ובנסתר". זוהי תפיסה שהתיקון נעשה על ידי לימוד, ברוח, ולא בחומר, תפיסה שבגישתה היא גלותית מאוד.

זאב יבץ מנהל בית הספר בראשון לציון, איש העלייה הראשונה משלב חג אביב אירופאי עם מנהג ט"ו בשבט ומנהיג שתילה של עצים וצמחים. כמה שנים לאחר מכן אנחנו מכירים גם אצל חיים זוטא, מורה מתל אביב, טקס ראשון שיש בו נטיעות עצים ממש. "זה היה אמור ליצור מצב שהתיקון הוא לא רק רוחני ולא רק לימודי אלא חג שבו יוצאים ונוטעים את עצמנו ואת העצים באדמה. מתקרבים אל הארץ ומתלכלכים בבוץ" מעיד ירקוני.

ירקוני מציין ש"זהו כמובן עיוות מסוים כי החג ציין את הפרי ולא את הנטיעות. אפילו כתוב במפורש שהנטיעות הם בתשרי, וכולנו יודעים שעצים הניטעים בחורף מתקשים יותר להיקלט, שלא לדבר על מספר אירועי הנטיעות שמתבטלים בגלל הגשמים. החג ציין את פרי האילן ולא את האילן אך הוא התגלגל לכך ושימש כדרך לחבר את העם לארצו".

עם ייסודה של מדינת ישראל הוכרז ט"ו בשבט גם כיום חגה של כנסת ישראל.

היום, מספר ירקוני, סדרי ט"ו בשבט מקבלים הטיות חדשות. "יש עיסוק אקולוגי, שזה חשוב ויפה ומתאים, אבל שוב מתרחקים קצת מהארץ". גם הדגש הרוחני על הברכות והכוסות בסדר החג הוא יפה אבל חשוב בעיניו שיבוא בנוסף לדברים אחרים – נטיעות של צמחים שאפשר לנטוע אותם בחורף, טיולים בארץ, אכילה מפירות הארץ.

ביום שישי האחרון, התכנסו למעלה מ-400 איש בחדר האוכל של קיבוץ בית השיטה, לכנס שיטים הראשון. "עשינו את הכנס כי ביקשנו להמשיך את שרשרת יצירת התרבות שלנו, כפי שאנחנו עושים יומיום בצבא, בבתי הספר ובמועצות האזוריות" הסביר ירקוני, "בקשנו לפגוש עוד מחנכים, מובילי תרבות וקהילות שיקבלו השראה ממה שנוצר כאן, בין הקירות. הכנס הוא טעימה מאופי הפעילות ה-'שיטימית' – חיבור בין הגות רעיונית וחברתית, לבין מסורות מנהגים וסמלים."

בכנס צוין גם יום הולדתו ה-80 של בוג'ה – בנימין יוגב (צילום: מכון שיטים).
בכנס צוין גם יום הולדתו ה-80 של בוג'ה – בנימין יוגב (צילום: מכון שיטים).

ירקוני סיפר גם כי בכנס שהתקיים בשבוע שעבר, מעבר להרצאות מפי א. ב. יהושע, מוקי צור ונעמי יואלי, נחוג סדר ט"ו בשבט בעל אופי מתחדש וצוין יום הולדתו של שותף מוביל במכון, בנימין יוגב, איש בית העמק.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!