כאשר התחילה המעורבות הרוסית בסוריה, שמעתי ההערכות מפי גורמים דיפלומטיים בישראל, כי ארה"ב לא צריכה להתערב, שהרי תורכיה תכשיל את רוסיה, ותמלא תפקיד דומה לצפון ווייטנאם שהכשילה את ארה"ב במלחמת ווייטנאם, וגרמה למפלתה.

מתברר כי הדברים לא התפתחו לכיוון הזה מכיוון שלא כמו ארה"ב בווייטנאם, לרוסיה יש קלף חזק נגד תורכיה בסוריה, ואלה הכורדים. בתוך תורכיה יש מחתרת פעילה, ה-PKK, של הכורדים. יש להם יחסים מיוחדים עם איראן, בעלת בריתה של רוסיה, ובעוד לתורכיה יש כמה מיליציות איסלאמיות לא ממש מוצלחות, הרי המחתרת הכורדית בתורכיה וותיקה ומבוססת.

יתר על כן, מכיוון שיש לרוסיה מנוף חזק מאוד על תורכיה, בעוד לארה"ב אין מנוף כזה, והיא כלל לא חושבת במונחים של הפעלת לחצים, מנהיג תורכיה מעדיף את רצונו הטוב של פוטין, ופחות את טראמפ.

המשולש ארדוואן-פוטין-טראמפ בא כעת למבחן ביוזמה הצבאית התורכית במובלעת הכורדית בעפרין. נראה כאילו שיש הבנות בין פוטין לארדוואן, המאפשרות למנהיג התורכי לפעול, אבל קשה להאמין שרוסיה תבגוד בכורדים, ביחוד כשהקלף החזק שלה הוא שהיא אינה בוגדת בבעלות בריתה, בניגוד לארצות הברית.

**

הבלוג של פנחס ענברי
על 'שומר השאול'