"אם הדבר אינו מקולקל אין צורך לתקנו", כך נפתחת אחת משתי הצעות חוק פרטיות שהוגשו השבוע למניעת סגירתה של הטלוויזיה החינוכית. הצעות החוק הוגשו על ידי חברי הכנסת אורן חזן (הליכוד) ויוסי יונה (המחנה הציוני), כש-53 חברי כנסת הודיעו כבר על תמיכה בהן. "מעטים יכולים לומר דבר רע על הטלוויזיה הלימודית", המשיכו דברי ההסבר להצעה, "היא מתייעלת; היא נחוצה; היא הכרחית. שידוריה נצפו ונצפים מזה עשרות שנים על ידי מאות אלפי ילדים והוריהם. לטלוויזיה הלימודית תפקיד משמעותי בחינוכם ועיצוב זהותם של ילדי ישראל לדורותיהם. הטלוויזיה הלימודית היא נכס ציבורי. על כך קיימת תמימות דעים חוצה גבולות וסיעות. יש להבטיח את המשך פעילותה של הטלוויזיה הלימודית".
על פי חוק השידור הציבורי הנוכחי, אמורה החינוכית להסגר באוגוסט הקרוב, ובמקומה אמור לקום ערוץ ילדים, במסגרת תאגיד השידור הציבורי כאן. בעוד כיום מועסקים בערוץ כ-180 עובדים, בתאגיד כאן הקצו לטובת העניין 15 תקנים בלבד, ומשמעות הדבר היא שהערוץ שיוקם יתבסס ברובו על הפקת תוכניות במיקור חוץ. בוועדי העובדים בחינוכית מסרו ל'דבר ראשון' כי לאורך החודשים האחרונים נפגשו עם שר התקשורת איוב קרא (הליכוד) ושר החינוך נפתלי בנט (הבית היהודי) אשר הביעו שניהם תמיכה ונכונות להיאבק למניעת סגירתה של החינוכית. עם זאת לדבריהם, פניותיהם לשר האוצר כחלון לא נענו. "ניסינו לדבר איתו, הוא אינו מוכן להפגש", אמרה לנו לילך גבאי שזר, מועד טכנאים הנדסאים. "האיש הזה, שמציג את עצמו כשר חברתי, כבר גרם לפיטורי מאות מעובדי רשות השידור ועכשיו, הוא בלבד, עלול לגרום לפיטורים של 180 עובדים מהחינוכית. רק בגלל התנגדות האוצר החוק אינו מתוקן."
"נכון שאנחנו לא חברים של כחלון, ואין לנו זכיון לגז אבל מגיע לנו שהשר יעשה את הדבר המתבקש – ויודה שהחוק הוא טעות ושאפשר עוד לתקן אותו. אנחנו בהחלט מצפים גם משר החינוך שאנחנו עובדים במשרדו שגם הוא יתמוך בשינוי החוק ויציל את החינוכית מסגירה". לדברי גבאי שזר, צירוף החינוכית לחוק השידור הציבורי נולד מלכתחילה רק בשל רצונו של שר החינוך הקודם שי פירון (יש עתיד) להציג הישג, כחלק מרפורמת השידור הציבורי של ראש מפלגתו. "הוא תרם את החינוכית לתאגיד כלאחר יד. כאן נולד החטא, והיום אין הצדקה להמשיך בו".
חישוב שנערך בהסתדרות עובדי המדינה המייצגת את עובדי החינוכית, העלה כי ההפרש בין המשך הפעלת החינוכית על 187 עובדיה, לבין הפעלת ערוץ ילדים בתאגיד השידור הציבורי הוא 8 מיליון שקלים בלבד – וזאת מבלי להחשיב את עלות כספי הפיצויים שיידרשו לשלם אותם, המוערכים בכ-122 מיליון ש"ח. כמו כן העלה התחשיב כי עלות ההפקה העצמית של התוכניות בחינוכית, קטנה מעלות רכישתן מגורמים חיצוניים. כך לדבריהם, עלות ההפקה של תוכנית 'בחצר עם פופיק' היתה 70 אלף ש"ח בעוד תוכנית דומה בהפקה חיצונית – 'ילדי בית העץ' עלתה 137 אלף ש"ח.
למתנגדים לסגירת החינוכית הצטרף גם יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס, אשר שלח ביום שני מכתב לשר האוצר משה כחלון בקריאה שיעצור את סגירת הערוץ. "הטלוויזיה החינוכית מהווה אחד מנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית ולא יתכן כי ניתן יד להפסקתו של מפעל חשוב זה" כתב, "בעידן של ריבוי ערוצים מסחריים, תפקידה החינוכי של הטלוויזיה החינוכית מקבל משנה חשיבות. שידורי החינוכית מביאים למסך ייצוג של כל האזרחים וכל המגזרים בישראל, כולל דגש על אוכלוסיות אשר אינן זוכות לייצוג ראוי ומספק בשידור המסחרי. הטלוויזיה החינוכית היא ערוץ השידור לילדים היחיד שנגיש לכלל האוכלוסייה ללא תשלום. מהלך של סגירת הטלוויזיה החינוכית יביא לפגיעה בציבור הרחב בקרב ילדים והורים, עבורם הטלוויזיה החינוכית מהווה בית חם ובטוח". גם ראש עיריית דימונה בני ביטון שלח מכתב דומה לשר וקרא למנוע את סגירת הערוץ.
