דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

"מבצעים עושים כשאפשר, מלחמה כשאין ברירה"

ישראל הזהירה השבוע בגלוי את איראן וחזבאללה מפני הקמת מפעלים לייצור טילים מדויקים בלבנון, אבל הדרג המדיני עוסק באיום ללא הקשר כולל, מה שעלול להתפוצץ לישראל בפנים.

השבוע פורסמה ב-Ynet ידיעה שולית לפיה צה"ל, כחלק מלקחי מבצע צוק איתן, רכש באחרונה אלפי מטולים מסוג "מפצח קל משקל", טיל כתף יעודי ללחימה בשטח בנוי, בעבור חטיבות החי"ר. ראש מחלקת אמצעי לחימה (אמל"ח) בזרוע היבשה, אל"מ אריאל אביבי, יוצא היחידה המובחרת מגלן, ציין כי הדבר ייתן בידי כוחות החי"ר הפועלים "בעומק השטח הקלה בנשיאת משקלים ללא פגיעה בביצועים. המהלך יביא לעצמאות מבצעית ומענה אש מדויק ואיכותי בזמנים קצרים". כשקוראים את הידיעה הזו כשלעצמה היא נראית כמעט חסרת חשיבות, אבל בבליץ המסרים שהעבירו השבוע בכירי הדרג המדיני והצבאי לאיראן וללבנון המסר שלה ברור  ישראל משחיזה את מאמץ התמרון שלה, גם לעומק.

תא"ל מנליס, הזהיר את לבנון מפני המשחק "האיראני בביטחון ובעתיד שלהם", (מקור: ויקיפדיה).
תא"ל מנליס, הזהיר את לבנון מפני המשחק "האיראני בביטחון ובעתיד שלהם", (מקור: ויקיפדיה).

זה התחיל ביום ראשון, עם מאמר בתקשורת הערבית שפרסם דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, בו הזהיר את אזרחי לבנון מפני המשחק "האיראני בביטחון ובעתיד שלהם". מנליס התייחס לניסיון האיראני להקים בלבנון מתקני ייצור לטילים מדויקים. אמנם, טילים בעלי ראשי קרב כבדים ויכולת דיוק גבוהה כבר מצויים במספרים גדולים ברשות חזבאללה, ולהם גם טווח משמעותי. אולם עד עתה הצליח הארגון להצטייד בהם בעיקר באמצעות הברחות ומשלוחי נשק מסוריה ומאיראן, והנה נראה שמסתמנת מגמה לחתוך את המתווך או לפחות לקצר את הדרך. במאמר קבע מנליס, קצין מודיעין לשעבר, כי איראן וארגון חזבאללה הפועל בשירותה, הפכו את לבנון "למפעל טילים אחד גדול. זו כבר לא העברה של נשק, כסף או ייעוץ. דה-פקטו איראן פתחה סניף חדש, "סניף לבנון" – איראן זה כאן"

ישראל זיהתה את המאמץ האיראני להקמת תשתית ייצור טילים בלבנון כבר לפני זמן מה, ושיגרה מסרים מאיימים לחזבאללה. נראה שלמרות המסרים הללו בחרה איראן להמשיך בהקמת מפעלי הטילים, שכן לצד דובר צה"ל הזהיר גם ראש הממשלה נתניהו, בעת פגישתו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כי ישראל לא תסכים להתבססות איראנית בסוריה ותפעל למניעתה, ו"לא תקבל נוכחות של טילים מדויקים. אם נצטרך לפעול בלבנון נפעל". גם הרמטכ"ל איזנקוט ניצל את נאומו בטקס לציון 21 שנים לאסון המסוקים בקיבוץ דפנה סמוך לגבול לבנון, בכדי להעביר מסר מעבר לגדר ואמר כי החזבאללה "מפר את החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, שומר על נוכחות צבאית באזור, מחזיק במערכות נשק ומתעצם ביכולותיו הצבאיות. מול האיומים הללו פועל צה"ל יום וליל". עוד ציין הרמטכ"ל כי הוא בטוח בעליונותה הצבאית של ישראל, "באיכות המפקדים והלוחמים וביכולתם להשיג ניצחון בעת מלחמה ולקבוע תוצאה גבוהה וכואבת לאויב".

כלי טיס של צה"ל מפציץ משגר רקטות ארטילריות של חזבאללה במלחמת לבנון השנייה, (מקור: ויקיפדיה).
כלי טיס של צה"ל מפציץ משגר רקטות ארטילריות של חזבאללה במלחמת לבנון השנייה, (מקור: ויקיפדיה).

ישראל, אם כן, משדרת מסר מאוד נחוש לאיראן ולחזבאללה, ללבנון וגם לקהילה הבינלאומית בנוגע לקו האדום שלה. "אנחנו עוקבים אחרי תהליכי העברות האמל"ח בכל גזרות הלחימה. זה דבר שהוא מאוד לא טוב, זה דבר שהוא מאוד מאוד רגיש, ומעת לעת כשיש צורך דברים יכולים להתרחש", אמר הרמטכ"ל בני גנץ לפני כמעט ארבע שנים בהתייחס להעברות אמצעי לחימה לחזבאללה ולמערכה בין המערכות. אם הדברים ייפלו על אוזניים ערלות אפשר להעריך בזהירות שהצורך יעלה ודברים עשויים להתרחש. אבל פגיעה במתקני ייצור הטילים עלולה להיות עילה לתגובה קשה מצד חזבאללה. גם לצד השני יש קווים אדומים. אחד מהם הוא פגיעה בלבנון והפרה של ריבונותה. לכן סביר שישראל, שמקרינה מוכנות ונחישות בעיקר בכדי להרתיע ולהרחיק מערכה, תפעל באופן חשאי. כבר היו דברים מעולם. על-פי פרסומים זרים תקפה ישראל ב-2007 כור גרעיני בסוריה מבלי שלקחה על כך מעולם אחריות. התקיפה, גם אם נחשבה כעבודה של חיל-האוויר הישראלי, לא הסלימה את המצב לכדי מלחמה. כשהיה רמטכ"ל נהג גנץ לומר כי "מבצעים עושים כשאפשר, מלחמה כשאין ברירה". עיקרון זה אכן מהווה כלל אצבע עבור ממשלת ישראל. אז מבצע אולי יהיה פה אבל מלחמה, רק כשלא תהיה ברירה. 

הדרג המדיני מחליט לא לקחת עמדה

ביום רביעי התקיים במסגרת הכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שיח מפקדים שעסק בגורמים שמעצבים את מערכת הביטחון. אף שעיקר המושב עסק באתגרים העומדים בפני הצבא, נראה כי חלק מן הדוברים ראו את אחד האתגרים המרכזיים שלו לאו דווקא באחת החזיתות, בצפון או בדרום, אלא בממשק בין הדרג הצבאי הבכיר לדרג המדיני. במסגרת המושב הסביר ראש המל"ל לשעבר, האלוף (מיל') גיורא איילנד, כי לאחר מלחמת לבנון השנייה חש הדרג המדיני שהוא צריך להיות מעורב יותר, ובמערכות האחרונות ברצועת עזה "זה כבר הפך להיות בגדר של בדיחה", עד כמה עוסק הדרג המדיני בפרטים, שמצויים למעשה תחת אחריותם של אלוף הפיקוד ומטה. איילנד, קצין צנחנים שכיהן כראש אג"ת באינתיפאדה השנייה, ציין כי ברמה הטקטית ישנה זהות בין המושג יסודיות לבין ירידה לפרטים. "היינו מ"פים", אמר, "אם היינו מ"פים יסודיים ירדנו לפרטים. בדקנו שהאיפוס של הצלפים במקום, וכולם עם מחסניות מלאות והמים לא משקשקים וכל אחד יודע את תפקידו ומספרי ברזל וכולי… והיינו מ"פים מאוד יסודיים כי ירדנו לפרטים. כשאתה היום בדרג המדיני יורד לפרטים טקטיים אתה ההפך מיסודי, אתה עוסק בפרטים הלא רלוונטיים". איילנד הזהיר מפני המלכודת שבעיסוק בפרטים, שכן מרוב עצים מפספסים לעתים את היער כולו. 

Msc 2004-Sunday Morning-1100-1300-IMG 0020.jpg
האלוף איילנד, אמר בכנס כי הדרג המדיני יורד לפרטים טקטיים ועוסק בעצם פרטים הלא רלוונטיים, (מקור: ויקיפדיה).

המשיך אותו האלוף (מיל') משה קפלינסקי. מי שהיה סגן הרמטכ"ל במלחמת לבנון השנייה, ביקש תחילה להבהיר כי העימות הבא עם לבנון לא יהיה במסגרת מלחמת לבנון שלישית, ו"אנחנו צריכים להתכונן למלחמת הצפון הראשונה", בו תתמודד ישראל עם חזית גדולה ומורכבת הכוללת את סוריה ולבנון, על הנוכחות האיראנית בהן. קפלינסקי, שעשה את עיקר שירותו בגולני ובלבנון, הדגיש כי מלחמה זו תהיה סיפור שונה לגמרי. לעתים, אמר, הדרג המדיני נמנע מלהביע עמדה, ואז אין זה משנה אם ישנה ירידה לפרטים ואם איננה. כך למשל, ציין, בנושא הפלסטיני נוח לדרג המדיני עם העמימות, מצב שמחייב את ישראל לשלם מחיר יקר. קפלינסקי ביקש להביא גם דוגמה הפוכה, אף שהדגיש כי את הידע אודותיה שאב מקריאת עיתונים, ואמר "שבכל מה שקורה היום במערכה שבין המערכות, כמו שאוהבים לקרוא לזה בצבא, בזירה הצפונית, אני חושב שמתנהל שיח מאוד-מאוד טוב בין הדרג הצבאי לדרג המדיני. ואני רואה את זה לפי התוצאות". לתפיסתו ישנו סינכרון טוב בין ביקור ראש הממשלה ברוסיה לבין תקיפות כאלה ואחרות בלבנון, שגולת הכותרת שלו היא שהדרג המדיני החליט "לא 'לרוץ לספר לחבר'ה'. עושים את הדברים בשקט, עושים את הדברים נכון. כמו שצריך להיות. ואני חושב, ואני מעריך, שגם מתנהל שיח נכון בעניין הזה ואני רוצה לומר שזה אפשרי".

יתכן, אולם העיסוק במבצעים מיוחדים, תחומים בזמן ומרחב, שניתן לאמוד את תוצאותיהם בבירור (הושמד כך וכך\ נהרגו זה וזה) הינו טקטי מאין כמוהו. ממש כמו בנושא הפלסטיני, מלחמת הצפון הראשונה, כפי שכינה אותה קפלינסקי, מחייבת הבנה ברורה מהן מטרותיה של ישראל שמהם יגזרו משימות הצבא. הבעיה, שמלבד הצהרות נחושות ומאיימות, שלא לומר סיסמאות ריקות, נוסח "אם בתל-אביב יהיו במקלטים כל ביירות יהיו במקלטים", כמאמר שר הביטחון ליברמן השבוע, או דוקטרינת ראש התמנון, על-פיה ישראל צריכה לפעול במישרין כנגד איראן ולא רק כנגד שליחיה ובהם חזבאללה, שהציג השר בנט, הדרג המדיני לא מספק מדיניות סדורה וברורה. בדבריו הזהיר איילנד מכך שישראל מספרת לעצמה את הסיפור הלא נכון ומתעלמת מגורמים במשוואה שעשויים להיות קריטיים. להמחשה ציין כיצד במלחמת לבנון הראשונה, בה לחם כמג"ד, ישראל סיפרה לעצמה סיפור שטחי ושגוי לפיו הפלנגות הנוצריות הן בעלי בריתנו ואילו אש"ף הוא האויב והתעלמה מגורמים נוספים, ובהם המעורבות הסורית במדינה. "סיפרנו סיפור שדוף, שטחי לא נכון, יצאנו למלחמה והכל התפוצץ לנו בפנים". כשמדובר באיום שהטיפול בו עלול להוביל להתלקחות רבתי, הדרג המדיני חייב לעסוק בסיפור בהקשרו הכולל, על המעורבות הרוסית בסוריה, האינטרסים האיראניים במרחב, כמו גם הנסיגה האמריקנית מן האזור ולא רק בזווית הצרה של איום הטילים, החזבאללה הרעים וישראל הטובה. לגישתו של איילנד, הדיון הזה לא מתקיים כיום. נשאר רק לקוות שהוא טועה. 

 

 

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!