דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בניסן תשפ"ד 25.04.24
26.5°תל אביב
  • 26.0°ירושלים
  • 26.5°תל אביב
  • 29.2°חיפה
  • 25.9°אשדוד
  • 25.7°באר שבע
  • 32.4°אילת
  • 30.6°טבריה
  • 26.6°צפת
  • 27.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

החבר והגיס

לפני כמה ימים נחשף בעיתון "ידיעות אחרונות" שבמסגרת חקירת פרשת הצוללות סיפר מיקי גנור על שיחות בינו לבין דוד שמרון בהן הם השתמשו בשמות הקוד "חבר" עבור ביבי ו"הגיס" עבור יצחק מולכו. כמובן שאנחנו לא יודעים אם הדיווח נכון או לא אבל אם הוא נכון אפשר לומר לגביו שני דברים. הראשון הוא שלא ברור איך שני אנשים כל כך מוכשרים – מצד אחד עורך דין בכיר מאוד ומצד שני איש עסקים מצליח – ימציאו שמות קוד כל כך מטומטמים. מילא "החבר", אולי מישהו יחשוד שמדובר בחבר אחר או בכלבלב מהסדרה "ארתור". אבל לתת לגיס שלך (מולכו נשוי לאחותו של שמרון למי שפספס) את שם הקוד "הגיס"? זה רציני? ילדים בפעוטון יכולים למצוא את הקשר. העניין השני הוא שתוכן החשיפה דווקא נשמע מאוד הגיוני ומתיישב עם מה שידוע לנו על הפרשה, הכוונה בעיקר למעורבות של נתניהו בקידום העסקאות עם טיסנקרופ. אנחנו מוצפים בכל כך הרבה אינפורמציה ודיסאינפורמציה וספינים אז לפעמים צריך לנקות את הלוח ולהשאיר עליו את העובדות הפשוטות והבסיסיות ביותר. בפרשת הצוללות העובדות האלו מספרות על ראש ממשלה שמפעיל את כל כובד משקלו לטובת עסקאות שמיטיבות מאוד עם בן הדוד המקורב לו דוד שמרון. הוא עושה את זה נגד עמדתה הברורה של מערכת הביטחון ותוך כדי ביטול מכרזים קיימים. ראש הממשלה איננו מחויב כמובן לפעול בכל עניין בהתאם לעמדת מערכת הביטחון אבל המכלול כאן חריג מאוד ובסופו יש מקורב שגוזר קופון גדול. האם יכול להיות שנתניהו לא ידע? הכל יכול להיות אבל זה נראה הרבה פחות סביר ולכן הוא חייב לכל הפחות להיחקר. הסבירות שהוא לא ידע פוחתת כשמגלים שמדובר בדפוס. פרשת בזק מגלה קו פעולה דומה מאוד – פעילות נמרצת ולא שגרתית של נתניהו בתפקידו כשר התקשורת (בין היתר פיטורי מנכ"ל המשרד אבי ברגר שהתנגד לעסקה ומינוי איש אמונו שלמה פילבר שפעל למימוש שלה בלוח זמנים מהיר במיוחד) שבסופה עסקה נהדרת לחברו שאול אלוביץ'. באותו מקרה הוא גם הסתיר בתצהיר את הקשר בינו לבין אלוביץ', קשר שיוצר ניגוד עניינים צורם. יכול להיות שגם כאן הוא לא ידע? מתחיל להראות כבלתי מתקבל על הדעת.
אי שם בעשור הקודם, כאשר עלו חשדות גם נגד ראש הממשלה אולמרט וגם נגד הנשיא קצב, היתה תחושה שמתבצע איזשהו ניקוי אורוות. התחושה הזו הצטרפה לתחושת הגועל מכך שיש לנו ראש ממשלה מושחת ונשיא שהוא עבריין מין אבל לפחות היה נדמה שנעשה תיקון ושמערכת אכיפת החוק פועלת בצורה נכונה וללא משוא פנים (אם כי לגבי זה בהחלט אפשר להתווכח). מפה לשם עושה רושם שהאורוות עדיין מטונפות לגמרי. נכון לעכשיו ראש הממשלה עצמו עדיין נקי למדי אבל סביב לו נחשפות עוד ועוד פרשות בהן מעורבים המקורבים לו ביותר. ומערכת אכיפת החוק? נמנעת מלעשות את הדבר המתבקש והוא לחקור אותו. טיפ לקוראים: אם אי פעם תהיו ראש ממשלה מומלץ לכם למנות לראש התביעה את מזכיר הממשלה שלכם. זה עובד לא רע על סמך התקדימים הקיימים, עשוי לשרת אתכם יום אחד אם תסתבכו בפרשה פלילית כלשהי.
לזמן הארוך שחלף מאז שפרשות 3000 ו- 4000 נחשפו ועדיין נתניהו לא זומן לחקירה יש יתרון עצום עבורו. עבור כל חשוד, זמן ארוך מאפשר לו להתכונן טוב יותר לחקירה שעלולה להגיע. הוא יכול להכין טוב יותר את הגרסה שלו, לתאם עדויות ולהעלים דברים שעדיף מבחינתו שלא ייחשפו. אין הכוונה לומר שנתניהו עשה משהו מכל אלה אבל בהחלט היתה לו האפשרות.
בינתיים נתניהו מכחיש וזה הגיוני. גם אנשים ישרים ממנו אינם ששים להודות בפשעים המיוחסים להם. במקביל הוא משתלח ומאשים את התקשורת ואת השמאל ואת האליטות ומי לא, וגם זה הגיוני ובעיקר צפוי. זה מה שהוא יודע לעשות מאז ומעולם. אם הוא לא היה יוצא בהאשמות היינו צריכים להתחיל לדאוג. ההכחשות והמתקפות אליהן הוא יוצא עלולות לפעול כמו בומרנג כאשר יתגלה שהוא אכן אשם באחת או יותר משלל הפרשות שנחקרות כרגע. זה נכון גם ואולי בעיקר אצל הבייס שלו, בקרב האנשים שמאמינים לו והולכים אחריו בעיניים עצומות. חלקם יילך איתו עד הסוף אבל חלק אחר יבין שהוא רימה אותם כל הזמן הזה. תחושות העלבון והאכזבה והכעס כלפי מי שהם בטחו בו יהיו קשות. הוא יכול לשאול את לאנס ארמסטרונג כמה מהר אתה יכול להפוך מאליל נערץ ואהוב לאדם שנוא אחרי שהתברר ששיקרת לציבור לאורך שנים במצח נחושה. מדובר אמנם בשני תחומים שונים: ספורט ופוליטיקה, אבל הרגש האנושי הוא אותו רגש.
אפשר גם להתרכז חזרה בפוליטיקה. נתניהו הוא אדם עם חוש היסטורי מפותח מאוד. הוא יודע כיצד ההיסטוריה זוכרת את ניקסון למשל, או אם נחזור לביצה שלנו – מה זוכרים מאולמרט. במהלך כהונתו ארוכת השנים נתניהו עשה פה ושם גם פעולות חיוביות. אף אחד לא יזכור לו את זה. הוא אוהב לראות את עצמו כמר ביטחון (והוא לא) וכמנהיג עולמי בעל ראיה אסטרטגית (גם זה הוא לא, למרות ההתרגשות שאחזה במירי רגב לנוכח קבלת הפנים לה נתניהו זכה בהודו). גם את זה לא יזכרו, במיוחד כי זה לא נכון. אפילו את ההסתה והגזענות והאופן בה הוא מדרדר ומפלג את ישראל יזכרו פחות. בשורה התחתונה יזכרו שהוא היה נוכל. זה הכל, נוכל עם אשה מביכה. כמה עצוב.

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!