הנחיה חדשה של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מסמיכה את המשטרה לחקור היבטים משמעתיים בתיקים שנסגרו על ידי המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש), ועניינם שימוש בכוח על ידי שוטרים.
התיקים שיועברו כעת לבחינה משמעתית במשטרה יכללו את אלו בהם התלונה היא על שימוש מינורי בכוח על ידי שוטרים, או שימוש בכוח שלא חרג במידה רבה ממידת הכוח שנדרשה במקרה. סוג נוסף של תיקים שיועברו הם אלה שנסגרו במח"ש ללא חקירה או בדיקה מקדימה, או תיקים בהם ההחלטה שלא לפתוח בחקירה התקבלה על בסיס חוסר עניין לציבור. על-פי נתוני מח"ש, מדובר בכ-180 תיקים בשנה.
בנוסף, יועברו למשטרה כל התיקים בהם בוצעה חקירה או בדיקה מקדימה במח"ש, אך הוחלט לסגור את התיק מכל עילה שהיא מבלי להעמיד את החשוד לדין פלילי או משמעתי. זאת, על מנת שמשטרה תוכל לקיים בחינה מערכתית, מנהלית ופיקודית לשם הפקת לקחים וגיבוש תובנות. לדוגמה, האם תופעות מסוימות מאפיינות שוטר, תחנה, מרחב או מחוז מסוים.
העברת הטיפול בתיקים אלו למשטרה מוגבלת לבחינת ההיבטים המשמעתיים והמערכתיים של התיק בלבד. אם במהלך החקירה המשמעתית יעלה חשד לביצוע עבירות פליליות שטרם נבחנו על ידי מח"ש, על המשטרה להעביר את התיק חזרה למח"ש להמשך הטיפול. אם החליטה מח"ש על העמדה לדין משמעתי, מועבר התיק למשטרת ישראל וזו מבצעת את החלטת מח"ש ומעמידה לדין משמעתי את השוטרים שעברו עבירה של שימוש בכוח.
בנוסף, אישר היועמ"ש כי מי שיוסמך במשטרה לטפל בתלונות שעניינן שימוש בכוח שנסגרו ללא חקירה במח"ש, ירכז גם את הטיפול במישור המשמעתי בעבירות של התבטאויות גזעניות מצד שוטרים.
ההנחייה החדשה מבוססת על אחת מהמלצות הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור. המלצת הצוות הייתה כי היועץ המשפטי לממשלה יסמיך את מחלקת המשמעת במשטרה, לחקור חשד לעבירות משמעת אשר מגיעות למח"ש אך אינן מטופלות ונסגרות מחוסר עניין לציבור. זאת, לאחר שהתברר כי כיום קורה לא אחת שתיקים מסוג זה אינם מועברים לטיפול המשטרה, כך שסגירת התיק במח"ש מסיימת את הטיפול באירוע והתיק נגנז.
כיום, חלוקת הסמכויות בין מח"ש למשטרה היא כזו, שמח"ש היא המופקדת על חקירה והגשת כתבי אישום בכל העבירות הפליליות הנוגעות לשוטרים, למעט מספר חריגים. כמו כן, מח"ש מופקדת על חקירת עבירה של שימוש לא מוצדק בכוח, והיא בעלת הסמכות להחליט על העמדה לדין לגביה, הן בהיבט הפלילי והן במשמעתי. משטרת ישראל מבצעת את החלטות מח"ש בעניין זה והיא זו שמעמידה לדין משמעתי את השוטרים. יתר עבירות המשמעת מטופלות על ידי המשטרה גם במישור קבלת ההחלטות.
עו"ד אווקה (קובי) זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, בירך על ההחלטה והוסיף כי "הנחייה זו היא בשורה חשובה לציבור הישראלי לקידום המאבק בגזענות הממסדית ומיגורה. חשוב לעשות ולוודא שתלונות על רקע גזענות, שעולות מהן עבירות משמעת, יטופלו עד תום. משטרת ישראל משרתת את כלל החברה הישראלית והיא חייבת לשמור, באופן דווקני, על זכויות האדם בכל אירוע שיטור ואכיפה. טיפול משמעתי הולם כלפי שוטרים שאינם מקפידים על כללי התנהגות נאותים כלפי הציבור, יוביל לשיפור עבודת השיטור ויחזק את אמון הציבור במשטרת ישראל. אין לי ספק כי משטרת ישראל תהיה שותפה מובילה במיגור הגזענות בכלל ובוודאי בטיפול הולם בתופעות גזענות של שוטרים".
