האם הישראלים לא אוהבים תשלום מיידי (debit) ומעדיפים לפרוס תשלומים ככל האפשר? יתכן שהתשובה לכך חיובית, אבל לא בטוח שהסיבה לכך היא שבישראל אוהבים לדחות הכל למחר כפי שאולי נהוג לחשוב. התשלום המידי בישראל נגיש פחות מבמקומות אחרים, ובמקרים רבים משתלם פחות. הסיבה לכך נעוצה בחברות האשראי, ולאופי ההסכמים שלהן עם בתי העסק. צעדים שמקדם בנק ישראל יכולים לשנות מצב זה, ואולי בזמן הקרוב גם אתם תפסיקו לשאול "לכמה תשלומים אפשר לפרוס את זה?"
הצרכן הישראלי מוביל בעולם בתשלום נדחה בכרטיס חיוב כשקרוב ל-39% מהצריכה הפרטית בישראל מבוצעת באמצעות כרטיס אשראי בתשלום נדחה. במדד השימוש בחיוב מיידי בכרטיסי חיוב, נמצא הצרכן הישראלי בקצה התחתון של הטבלה, כשרק 1.4% מהתשלומים באמצעות כרטיסי חיוב מבוצעים בשיטת תשלום מיידי (debit) . לשם השוואה האוסטרים הקנדים והבריטים אומנם מבצעים יותר מ-50% מהרכישות שלהם באמצעות כרטיסי תשלום אבל אצל הקנדים 36% מהתשלום מבוצע בחיוב מייד, אצל האוסטרים מדובר ב 39% ואצל הבריטים 69% מהתשלום בכרטיסי חיוב מבוצע בתשלום מיידי.
מעבר לשאלת ההעדפה האישית, לפריסה לתשלומים ולדחייתם יש גם מחיר. העמלה שחברות כרטיסי האשראי גובות על כל עסקה באשראי עמלה של 1.5%-2.5%, עמלה שאומנם נגבית מבית העסק אבל בתי העסק מגלגלים את העמלה אל הלקוחות במחירי המוצרים. בעסקת תשלום מיידי, אותה ניתן היום לבצע בישראל רק בכרטיסים יעודיים (דוגמת כרטיסי דיירקט של בנק הפועלים) בית העסק משלם עמלת סליקה של 0.3% בלבד. 200 מיליארד שקלים מגלגלות חברות כרטיסי האשראי הישראליות בכל שנה, כך שפער של אחוז בעמלה הסליקה שווה לחברות הללו הרבה מאוד כסף.
כדי לשמר את המציאות הזו בה הלקוחות הישראלים לא בוחרים בתשלום המידי, חברות האשראי הכניסו לחוזים שלהם עם בתי העסק סעיף האוסר עליהם לתת הנחות למשלמים במזומן או בתשלום מיידי. הסעיף הזה קיים בהסכמים של שתיים משלושת חברות האשראי. כך הורגלו הישראלים לחייב את הכרטיס ולהמתין לחיוב במועד החודשי ולחשוב שמדובר באשראי שניתן להם ללא ריבית. את הריבית הצליחו חברות האשראי להכניס למחיר המוצר שאנחנו רוכשים.
הפתרון למצב הזה, המוכר לממונה על ההגבלים העסקיים כבר מספר שנים, הוא לכאורה פשוט. ניתן לחייב את חברות האשראי לאפשר ללקוחותיהן לשלם בתשלום מיידי כך שבכל פעם שלקוח ניגש לבצע רכישה, כמו שהוא נשאל האם הוא מעוניין לפרוס את לתשלומים הוא ישאל אם הוא מעוניין בתשלום מיידי.
השינויים שבדרך
בינתיים מעדיפים בבנק ישראל ואצל הממונה על ההגבלים העסקים להתמקד דווקא בקצה של בעלי העסקים. בבנק ישראל החליטו להוריד את העמלה הצולבת (העמלה שמשלמות חברות כרטיסי האשראי למערכת הסליקה) מ 0.7% ל 0.5%. במקביל החליטו במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים ללחוץ את חברות כרטיסי האשראי על ידי חיובן להעביר את התשלום לבתי העסק באופן יומי ולא באופן חודשי.
אם אכן שתי ההוראות הללו יכנסו לתוקף, ההורדה של העמלה הצולבת וההכרח להעביר תשלום לבעלי העסקים באופן יומי ביום ביצוע העסקה, זאת במקביל למהלך לפיצול כרטיסי האשראי מהבנקים, יתכן שהחסם שמציבות חברות האשראי לתשלום המיידי יאבד מהאפקטיביות שלו.
מצד אחד חברות האשראי יהיו לחוצות יותר על תזרים המזומנים שלהן ולכן יהיה להן עניין בהגדלת מספרי העסקאות המבוצעות בתשלום מיידי. מהצד השני עם הקטנת העמלה הצולבת, הפער בין העמלה של תשלום נדחה לבין העמלה של תשלום מיידי יצטמצם מעט.
אז האם בקרוב ישאל אותנו המוכר אם אנחנו רוצים תשלומים, תשלום נדחה או תשלום מיידי, בכל פעם שנעביר את כרטיס האשראי? כנראה שזה עוד ייקח זמן, אבל אין ספק שמתישהו גם המשק הישראלי יגיע לשם.
