ועדת החוק, חוקה ומשפט, אישרה הערב (שלישי) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מדובר באחת הרפורמות הגדולות שנעשו בשנים האחרונות, המעמידה את השיקום הכלכלי של החייבים במרכז פעולת גביית החוב, לטובת הנושים והחייבים. ח"כ סלומינסקי (הבית היהודי) יו"ר הוועדה אמר: "עשינו שינוי מהפכני מתפיסה של חדלות לתפיסת שיקום"; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "מהלך שלא היה דומה לו ב-25 השנים האחרונות בכנסת."
במהלך השנה וחצי האחרונות קיימה הוועדה 35 דיונים ממושכים על 375 סעיפי הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בלחץ הוועדה התחייבו כונסת הנכסים הרשמית, רשות האכיפה והגבייה ומשרד המשפטים לקחת חלק במימון תהליך ההכשרות שיעברו חייבים כחלק מהליך השיקום.
במסגרת הצעת החוק, מוצע לצמצם את דיני הקדימה ובפרט את דין הקדימה שניתן לרשויות שלטוניות, ובמקביל להעביר חלק מהעדיפות הניתנת לבעלי שעבוד צף (לרוב, הבנקים) לטובת הנושים הכלליים הלא מובטחים (שהם לרוב ספקים או לקוחות).
הסדר טוב יותר
בדרך זו מחוללת הצעת החוק שינוי מהותי בסדר הפירעון, כדי להגדיל את השוויון בין הנושים ולחזק את מעמד הנושים הכלליים (הלא מובטחים). לפי הצעת החוק המקורית המדינה אמורה הייתה לקבל עדיפות על חובות מס שהיא פרסה, אך במהלך הדיונים קבעה הוועדה שלא כל פריסה תזכה את המדינה בעדיפות על הנושים הקטנים אלא רק חלק מהפריסה, ובתנאי שהיא עומדת בתנאים מסוימים. מענה נוסף לנושים הקטנים היה הסדר טוב יותר בנושא הריבית על החובות, שנועד לצמצם את הפערים בין הנושים הגדולים המקבלים ריבית גבוהה על חובותיהם כמו הבנקים, לבין הנושים הקטנים. הוועדה צמצמה את הפער ביחס להסדר הריבית על החובות בין הנושים הגדולים לקטנים.
בנוסף, לפי הצעת החוק במקום הליכים נפרדים של הפטר – שחרור היחיד מחובותיו – ופשיטת רגל – ההפטר יהפוך להיות חלק מובנה מהתהליך, וכך חייבים יקבלו במצב רגיל הפטר תוך 4 שנים, החייבים החלשים ביותר יקבלו הפטר תוך כשנה, ומי שלא פעל בתום לב יתעכב בקבלת ההפטר לעיתים שנים רבות.
הוועדה נתנה פתרון טוב יותר לתשלום מזונות למשפחתו של החייב, ויצרה הסדר חדש בנושא הגנת בית מגורים, בצורת מתן דיור חלופי למי שצריך להיות מפונה מביתו בשל חובותיו. כמו כן ניתן דגש לפרטיות החייבים, במידע שהם נדרשים להעביר לנושיהם.
היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי: "מדובר על רפורמה המהפכנית שבאה לתקן פקודות מנדטוריות הקיימות משנת 1929. הצעת החוק מעמידה את השיקום במרכז תוך שינוי תפיסה בסיסי הנותן דגש לשיקום החייבים והקלה על רוב האנשים שנכנסו למצב פשיטת רגל בשל "תאונה כלכלית" מבלי לוותר על התייחסות מחמירה עם אלו שנכנסו להליך בחוסר תום לב. לצד הדגש על שיקום אחד הנושאים החשובים הוא העברת כמה שיותר כספים לנושים הקטנים על חשבון המדינה והבנקים והרשויות".
הדיונים על החקיקה בתחום חדלות פירעון בועדה הניבו שינויים חיוביים רבים שצפויים להעניק הגנות והבהרות לגבי זכויות האנשים החיים בעוני ושרויים בחובות. החוק מביא שינוי בשיח –חייבים אינם "בעלי מוסר תשלומים רע" אלא מי שסבלו מכשל אשראי שהחוק החדש יוצר הליך ברור המוביל חייבים להפטר (מחיקת חלק מהחוב) ואפשרות לפתיחת דף חדש ושיקום. ההבטחה לשיקום המופיעה בכותרת החוק עדיין איננה מעוגנת – ויש סימן שאלה האם זו הבטחה שתמומש?
עו"ד בקי כהן-קשת, מארגון 'רבנים לזכויות אדם', מביעה דאגה מהמשך הטיפול דרך ההוצאה לפועל, דווקא כלפי האוכלוסיה החלשה ביותר: "דאגה שנותרה על כנה היא קיומם של מסלולים נפרדים לחייבים החיים בעוני ולאילו שלא, כשדווקא הראשונים מנותבים לטיפול ההוצאה לפועל, גוף שמכוון לגבייה ולא ברור כיצד השיקום המופיע בכותרת החוק יבוא בו לידי ביטוי. הוועדה הקשיבה לקולות של אנשים החיים בעוני שהופיעו בוועדה ותרמו מהידע שלהם לחוק הסופי, וקיבלה חלק מהתיקונים שרבנים למען זכויות האדם הציעו. אחד הנושאים המשמעותיים שבו הצלחנו לשפר את מצב החייבים החיים בעוני הוא בהגנה על דירת המגורים שלהם.
"החוק מסתיים בהחלטה על מחקר נלווה לבחינת השפעתו. אנו מברכים על צעד ועל השינויים החיוביים הרבים שהתקבלו, ונמשיך לעקוב ולראות כיצד חוק חשוב זה ישפיע למעשה על האדם הקטן הנקלע לחובות."
"לראות את האנשים לכל אורך הדרך"
ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "החוק משפר מאד את יכולתן/ם של תאגידים ושל אזרחיות ואזרחים לצאת ממציאות של חובות ולהשתקם. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר: "לפי כל קנה מידה בדירוג של חשיבות ומורכבות חוקים הוא אחד הגבוהים. החוק הזה הוא פחות אותיות ומספרים ויותר אנשים. לראות את האנשים לכל אורך הדרך".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט: "הנושא היה החצר האחורית ולקחנו על עצמנו משימה לעשות מהלך שלא היה דומה לו ב-25 השנים האחרונות בכנסת חוץ מחוק ההסדרים. "ניסינו לבנות פאזל מאוד מורכב שכרוך בוויתורים רבים מגופים שונים וזאת כדי להגיע למצב של שוויון בין הנושים. המהלך הוא חברתי ללא ספק, הרעיון הסופי הוא שהרשויות וגופים גדולים יוותרו כל אחד קצת, ואז הכסף יחלחל גם לנושים הקטנים". עוד אמר כי "החוק יביא גם בשורה בנושא העובדים, שכן כיום עובדים מקבלים כסף רק במצב של פירוק ונוצר עיוות לפיו הם מעדיפים פירוק ולא הבראה. יש לשנות את המצב ולעודד הבראה וזאת באמצעות תשלום מהביטוח הלאומי לעובדים גם במצב של הבראה".
