דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
רווחה

סיעוד / 49 חברי כנסת פנו לאדלשטיין, אך תוכנית הסיעוד נשארה בחוק ההסדרים

יוזמת הפניה, ח"כ לאה פדידה: "מדובר בסוגיה מורכבת, שראויה לדיון מעמיק ויסודי, ולא לחקיקת בזק" | ארגוני זכויות: התכנית פוגעת בחלק מהקשישים הסיעודיים | למרות החזית הרחבה, נכון לעכשיו הרפורמה עדיין בחוק ההסדרים

קשישה ומטפלת סיעודית בתל-אביב. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)
קשישה ומטפלת סיעודית בתל-אביב. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

49 חברי כנסת פנו ליו"ר הכנסת בבקשה להוציא את תכנית הסיעוד מחוק ההסדרים ולהביא אותם במקום זאת לדיוני חקיקה בוועדת העבודה והרווחה. בפניה שיזמה ח"כ לאה פדידה נכתב: "מדובר בסוגיה מורכבת, רגישה, ובעלת השלכות על כמיליון אזרחים ותיקים. החלטה מסוג זה, ראוי היה שתגובש לאחר דיון מעמיק ויסודי, ולא תעבור במסגרת חקיקת בזק. כמשרתי הציבור אנחנו מחויבים להימנע מפעולה העלולה לפגוע ברווחתם ובאיכות חייהם של האזרחים הוותיקים". למרות דברים אלו, החליטו שר האוצר משה כחלון ויו"ר הכנסת יולי אדשלטיין שלא להחריג את הרפורמה מטיוטת חוק ההסדרים.

במהלך הדיון שהתקיים אתמול בוועדה המיוחדת לתחום הזיקנה, המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ו-וועדת הכלכלה הביעו חברי כנסת, נציגי חברות סיעוד ועמותות שונות תרעומת על הכוונה לשנות את ברירת המחדל עבור חלק ניכר מהקשישים הסיעודיים, כך שיקבלו בעיקר גמלה כספית במקום שירותים סיעודיים בפועל ("גמלה בעין"), והם שיוכלו לבחור כיצד לנצל את הכסף. לחילופין יוכלו להודיע כי הם בוחרים לקבל שירותים ישירים.

יו"ר הוועדה, ח"כ פלוסקוב, אמרה כי גם היא אינה סבורה שהמדינה צריכה לתת כסף כברירת מחדל, והציעה לאפשר קבלת גמלה כספית רק לאחר שהרשויות וידאו כי הקשיש מטופל היטב. "אדאג לפעול יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים על מנת למצוא את הדרך המיטיבה עבור הקשישים הסיעודיים. אף קשיש לא יישאר בלי הטיפול לו הוא ראוי". ח"כ נחמן שי פנה לנציגי משרדי האוצר והבריאות: "אתם שמים מכשול בפני עיוור ומסכנים את הקשיש; בני המשפחה שלו עלולים לא לעמוד בפיתוי ולקחת את הכסף".

חברי הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת) ולאה פדידה (המחנה הציוני) העלו השערה לפיה על ידי מתן גמלה כספית תנסה הממשלה ליצור מראית עין של יציאה מעוני. יו"ר הקרן לרווחת ניצולי השואה, השרה לשעבר לימור לבנת: "ניצולי השואה, שגילם הממוצע הוא 85 והם פגיעים יותר, יצטרכו כעת להבין את הפרוצדורה ואולי קרוב משפחה או מישהו ייגע להם בכסף. במקום לפשט את הביורוקרטיה סיבכתם עוד יותר. חזרו בכם".

השינויים המוצעים בגמלת הסיעוד – ההבדלים בין מה שניתן היום לבין המוצע (נתונים: האגודה לזכויות האזרח בישראל גרפיקה: אידאה)
השינויים המוצעים בגמלת הסיעוד – ההבדלים בין מה שניתן היום לבין המוצע (נתונים: האגודה לזכויות האזרח בישראל גרפיקה: אידאה)

האגודה לזכויות האזרח, "כן לזקן" וארגונים נוספים טוענים כי חלק מהתוספת שתינתן לזקנים סיעודיים תהיה באמצעות צמצום דרסטי של שעות הסיעוד שניתנות היום לזקנים סיעודיים במצב פחות קשה. מהתזכיר עולה כי במקום שלוש רמות נזקקות הקיימות כיום יהיו שש רמות נזקקות. ברמת התלות הבינונית יש שיפור מסוים בכמות השעות שיינתנו, וברמת התלות הגבוהה יש שיפור ניכר (אם כי לא מספיק ביחס למה שמומלץ על ידי מומחי ה-OECD). אולם ברמת התלות הנמוכה יחסית (כלומר מי שזקוק לעזרה במידה רבה, אבל לא מוחלטת) מוצע להרע את המצב, ובמקום 9.75 שעות טיפול בשבוע הניתנות היום, לתת סכום של 1,000 שקלים במזומן, ששקול ל-3.5 שעות שבועיות בלבד. מכאן שחלק מהשיפור ייעשה על ידי העברת תקציב ממי שתפקודם גבוה יחסית למי שתפקודם נמוך מאוד תוך פגיעה קשה בעשרות אלפי זקנים סיעודיים.

בעיה נוספת היא שארבע שעות הסיעוד הראשונות יינתנו כברירת מחדל במזומן ולא בשירות. רק אם הזכאי יבקש, גמלת הסיעוד תינתן כולה ביחידות שירות. למי שנמצא ברמת הנזקקות הנמוכה ביותר, גמלת הסיעוד תינתן כולה בכסף ולא בשעות שירות. מתן שעות סיעוד במזומן מביא בפועל לצמצום ניכר בשעות שמקבל המטופל, שכן רכישתן בשוק הפרטי הרבה יותר יקרה. קיים חשש שזכאים רבים, שגם כך מתקשים להסתדר בסבך הבירוקרטי של מערך הסיעוד, יקבלו כיסוי מופחת, ולא ידעו לבקש לשנות את ברירת המחדל.

עו"ד יפעת סולל מ"כן לזקן" אמרה ל'דבר ראשון': "אי אפשר לקרוא לדבר הזה רפורמה. יש פה כמה תיקונים שמשפרים קצת את המצב הקיים. אבל השיפור קורה בתוך סיטואציה כושלת ולכן דרושים פה שינויים יותר משמעותיים. 8 שעות טיפול בבית זה שיפור אבל זה לא פתרון כשבמקביל מורידים שעות למי שהזכאות שלו למספר שעות נמוכה, ומייצרים דרגה שלא זכאית כלל".

מה הבעיה בשינוי של קבלת כסף במקום שעות טיפול?
"כל הרציונל הוא שאנשים יקבלו שעות טיפול. ההגדרה מראש שזה לא יינתן בכסף כי זה ילך לדברים אחרים. והכסף שניתן הוא לא שווה ערך לשעות סיעוד.  להפוך את ברירת המחדל למי שמעסיק עובד זר לכסף, זה לא מה שצריך לעשות אלא ההפך. צריך להפסיק את זה שקשישים סיעודיים הם מעסיקים, הרי הם בהגדרה לא מסוגלים לדאוג לעצמם. הדבר הזה פוגע גם בסיעודיים וגם בעובדים. אין מערכת שנותנת מענה לזכויות הסוציאליות לא של הסיעודיים ולא של העובדים".

סולל מתייחסת למודלים הקיימים בארץ לטיפול באנשים סיעודיים. לדבריה שני המודלים הקיימים בישראל לא מספיקים ויש צורך לפתח את הטיפול בקהילה שלדבריה לא קיים בארץ. "הבעיה המרכזית היא שני המודלים אשפוז וטיפול בבית. אומרים קהילה אבל אין באמת טיפול בקהילה. בכל העולם המענים הם מודלים קהילתיים כמו מגורים שיתופיים בקהילה או יצירת שכונה תומכת. בישראל יש מרכזי יום שפתוחים לשעות בודדות ועולים כסף או ניתנים על חשבון שעות סיעוד. אשפוז הוא פתרון שנכון לגבי מעטים. הטיפול בבית שבו זה רק הקשיש הסיעודי עם המטפל כל יום כל היום לבד הוא פסול גם מבחינה בריאותית. הטיפול הזה צריך להיות רק במקרים בודדים ולא כברירת מחדל, אנחנו המדינה היחידה בעולם שמעסיקה כך מטפלים".

סולל מוסיפה – "רפורמה זה פתרון אחר. לשפר בקצת ולהרע בדברים אחרים זה לא פתרון. 30 שעות שזה המקסימום בשבוע על ידי עובדים ישראלים. מה המטופלים אמורים לעשות בשאר השעות? כל הנושא של עובדות ישראליות הוא בתנאי העסקה פוגעניים – אין הכשרה, שכר נמוך. מטפלים שלא יודעים לעשות החייאה או להרים מישהו שנופל. בארה"ב שהיא לא המדינה הכי שוויונית בעולם יש 30 ימי הכשרה למטפלים בסיעוד. צריך לייצר הגדרה פורמלית של מקצוע הסיעוד ותנאי עבודה הולמים. זה האינטרס של המטופל שיהיו תנאי העסקה הוגנים, אחרת הוא לא יקבל טיפול הולם".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!