ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (רביעי) לקריאה ראשונה הצעת חוק הקובעת עונש של חמש שנות מאסר למי שיתקוף עובד חינוך, זאת בעקבות שורה של מקרים שאירעו לאחרונה. מדובר במיזוג של הצעות חוק שיזמו ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) וח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) וח"כים נוספים. העונש הקבוע בחוק על תקיפת עובד ציבור הוא שלוש שנות מאסר. על פי ההצעה החדשה מוצע להוסיף לתקיפת עובד ציבור נסיבה מחמירה ולקבוע שאם הנתקף הוא עובד חינוך, העונש בגין העבירה יהיה חמש שנות מאסר.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר כי "הפגיעה הבאיש חינוך לא מצטמצמת רק לביה"ס וכל פגיעה או ניסיון להשפיע עליו צריכה להיות בדרגה הכי חמורה. זה צריך לבוא לביטוי בהצעת החוק. בנוסף, תקיפת איש חינוך גורמת להשבתה של כל מוסדות החינוך באותה עיר ויש לקחת בחשבון את המשמעויות. חשוב לטפל בתופעה כשהיא קטנה ולצפות פני עתיד ולא לחכות שהיא תגדל. אם לא נשים מכשול בהתחלה התופעה תלך ותתגבר".

ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה: 5 שנות מאסר לתוקף עובד חינוך (צילום: דוברות הוועדה)

חה"כ יוגב הוסיף כי "מערכת החינוך היא השליחות הראשונה והחשובה בישראל. אנשי החינוך עובדים קשה יום יום ומלאכת המחנך לא מסתיימת בכיתה. שני בני מחנכים ועם זה הולכים הביתה. החובה שלנו היא לתת להם את הגב. כל עוד התערבות ההורים עניינית זה בסדר וחשוב אבל ברגע שעוברים לאלימות זה קו אדום וצריך לעצור את התופעה ולייצר הרתעה. אנחנו כמערכת המייצגת את הציבור צריכים לייצר נורמות גבוהות יותר של ענישה והרתעה כדי להגן על ההורים".

חה"כ נחמיאס ורבין אמרה כי "התקשיתי הבוקר להסביר לבני שאני אצביע על הצעת חוק שתגן על המורים שלו כי יש מי שמרביצים להם, מרימים עליהם כיסאות וחושבים שראוי לצעוק עליהם, שחושבים שהמורים עובדים אצלם במובן הגרוע. התחלתי לכבס מילים ומהבן שלי יצא פתאום שאחד מילדי כיתתו, שבה אין אלימות, הרביץ למנהלת המועדונית". חברת הכנסת הוסיפה כי הייתה מעדיפה לפעול שלא בחקיקה, חשה שבמקרה זה "אין ברירה וצריך להעביר מסר מהבית הזה. יש עמדה נחותה וסוג של חוסר אונים המייצג את המקצועות של עובדי החינוך ושל הסגל הרפואי ולכן הנחתי הצעת חוק דומה בנושא".

מנגד, טען פרופסור רמי בנבנישתי,  מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, כי "זו תהיה טעות גדולה ללכת בכיוון שאתם הולכים אליו. אין לזה שום הצדקה וישראל היא המובילה באיסוף נתונים שיטתי שמצביע על ירידה באלימות. הכפלה של עונש שנגזר על מעט אנשים לא מוסיפה למוגנות. הסמכות והמעמד של המורה צריכים להתבסס על העבודה החינוכית ולא על הרתעה ועל ענישה פלילית. בנוסף, לא נאמרה מילה על התופעה של פגיעת מורים בתלמידים. הנתונים מראים שבבתי הספר בהם תלמידים לא מוגנים, גם מורים לא מוגנים. לכן יש מקום לעבודה חינוכית והשקעה פנימה במקום עוד חוק".

עו"ד תמי סלע, היועצת המשפטית של הוועדה, הוסיפה כי "עולה שאלה לגבי הצדקת ההחמרה בענישה שכן הנתונים שהוצגו מראים מגמת ירידה. כמו כן, היו בשנים האחרונות הצעות להחמרת ענישה ביחס לתקיפת עובדי ציבור נוספים כמו רופאים ומאבטחים שהגיעו לוועדה זו, ובסופו של דבר המחוקק יישר קו עם הגדרה רחבה, לצד קביעת נסיבות מחמירות החלות על כל עובדי הציבור".

עוד אמרה כי "בכל סיטואציה שמוכח שכוונת התוקף הייתה להכשיל את עובד הציבור במילוי תפקידו, הנסיבות המחמירות מתקיימות ולכן כבר היום ניתן להשית 5 שנים מאסר במקרים אלו. בנוסף חשוב לחדד שהתקיפה לא תחשב רק במהלך העבודה אלא גם מחוצה לה כל עוד זה 'בהקשר לעבודתו של איש החינוך'".