"אני זקוקה לגבר שיכול לשלם את החשבונות שלו", אומרת מרטינה פאילאנט לעיתון הניו יורק פוסט, כשהיא מסבירה למה היא מקפידה לשאול גברים שהיא נפגשת איתם מה דירוג האשראי שלהם "עד הדייט הרביעי", ומדוע לא תסתפק במישהו עם דירוג נמוך מ-700. ונראה שהיא לא לבד: על פי סקר שפורסם באתר מארקט ווטצ', 40% מהאמריקנים מעוניינים לדעת את דירוג האשראי של בן הזוג המיועד שלהם עוד לפני הדייט הראשון. עד כמה שהמציאות הזאת נראית רחוקה מהחיים בישראל, נראה שבמובנים רבים, היא בעצם מעבר לפינה.

בחודשים האחרונים נאספים נתוני האשראי שלכם, לקראת יישום אחת הרפורמות הדרמטיות ביותר בשוק האשראי בשנים האחרונות – דירוג אשראי אישי. מדובר בשינוי בעל משמעויות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת, שזכה לדיון ציבורי מועט בימים בהם חוקק. החל מתחילת השנה הבאה, יחל לפעול מאגר נתוני האשראי בישראל, באמצעותו ינתן לכל אחד מאיתנו "ציון" פיננסי, שיראה את אמינותינו, או חוסר אמינותינו, בנוגע להחזר חובות. אותו דירוג יהיה אישי לחלוטין, ילווה אותנו לכל מקום אליו נפנה לצורך הלוואה, ויהיה בעצם גורם המשמעותי ביותר בקביעת הריבית אותה נידרש לשלם. המערכת מורכבת אך בשורה התחתונה – בקרוב תקבלו דירוג.

אם לא שמעתם על הרעיון, אתם לא לבד. השינוי הזה כמעט ולא הוזכר עד כה בתקשורת, ולא התקיים דיון ציבורי משמעותי על ההשלכות החברתיות והכלכליות שיהיו לו עלינו. מצד אחד, טוענים כותבי החוק כי הדירוג נועד "לצמצם את האפליה במתן אשראי וצמצום הפערים החברתיים". מצד שני טוענים מבקרי החוק כי הוא יגביר דווקא את אי השוויון במתן האשראי, ויעניק כוח בלתי פרופורציונלי לבנקים וחברות האשראי על חשבון הצרכן. אך לצד הוויכוח על התועלת לשוק האשראי, למהלך מסוג כזה יש גם היבטים חברתיים כלכליים מרחיקי לכת שישפיעו על החיים של כולנו.

מצבכם הכלכלי במספר אחד

מאגר נתוני האשראי, או דירוג האשראי האישי, הוא מודל שיובא אלינו מארה"ב, שם הוא קיים בצורות שונות מאז שנות ה-50. בין המודל האמריקאי לזה שייושם בישראל ישנם מספר הבדלים, אך הרעיון הבסיסי נותר- מספר חברות פרטיות יוכלו לגשת למידע אישי על כל אזרח ישראלי, ולייצר על בסיסו "ציון" שמדרג את רמת האמינות שלו בהחזר האשראי.

איך זה יעבוד? בחוק מאגר נתוני האשראי, שעבר בשנה שעברה, נקבע כי על בנק ישראל יוטל לייצר מאגר המכיל את המידע הפיננסי על כל צרכני האשראי בישראל. החל מתחילת השנה הבאה, לתוך המאגר יזרום המידע על כל הפעילות הפיננסית של אזרחי ישראל, שיועבר על ידי הגופים המלווים ורשויות המדינה השונות. למעשה, בנק ישראל יחזיק במאגר מידע עצום, אשר יכיל חלק גדול מהנתונים הפיננסיים שלנו.

כיצד נקבע דירוג האשראי האישי? (גרפיקה: אידאה).

במקביל, יקבלו ארבע חברות פרטיות (לשכות אשראי) רישיון מהמדינה להשתמש במידע הזה לצורך יצירת דירוג אשראי אישי לכל אזרח. כשאחד הבנקים או הגופים המלווים האחרים בשוק יהיה מעוניין "להכיר" לקוח חדש, הוא יפנה לחברת הדירוג, שתבקש מבנק ישראל את המידע הפיננסי על אותו הלקוח, ותייצר לו דירוג- אותו היא תמכור לבנק תמורת תשלום. על בסיס אותו הדירוג יקבע נותן האשראי את גובה הריבית והיקף האשראי אותו יעניק ללקוח. ככל שהדירוג יהיה "מסוכן" יותר, כך הריבית על ההלוואה תהיה גבוהה יותר.

לטענת תומכי החוק המודל הזה אמור להוזיל את האשראי לאזרחי ישראל, על ידי הגדלת התחרות בין הבנקים ומוסדות האשראי החוץ בנקאים על כל לקוח. כיום, מי שקובע את גובה הריבית על ההלוואות הוא הבנק, על בסיס היסטוריית החזר האשראי והמידע הפיננסי שנמצא בידו לגבי הלקוח. הבעיה, כך טוענים תומכי החוק, היא שכלקוחות, אנחנו שבויים בבנק בו יש לנו חשבון. זאת מכיוון שלבנקים המתחרים חסר את המידע כדי לקבוע את רמת האמינות שלנו, ולכן במידה ונבקש לעבור בנק, נאלץ לשלם ריבית גבוהה עד שנוכיח את אמינותנו. תומכי החוק טוענים כי קיומה של מערכת מידע פיננסי על כלל הלקוחות יגביר את יכולתם של נותני אשראי להעניק ללקוחות חדשים ריבית נמוכה.

עם זאת, מספר מומחים טוענים כי לא קיימת הוכחה כלשהי לתרומתו של דירוג אשראי אישי להורדת מחיר האשראי הצרכני. "אם תסתכל על ארה"ב, שם מערכת מסוג זה קיימת כבר שנים, ותבדוק את הריבית הממוצעת שהלקוחות שם משלמים- היא לא נמוכה יותר" כך אומר ד"ר דוד לוי-פאור, שחקר את הנושא במכון ון ליר. לטענת לוי-פאור, חסרונותיה של המערכת עולות בהרבה על תרומתה לצרכנים, במידה ותהיה כזו.

את האלגוריתם שידרג אתכם לא תכירו

"הדבר הראשון שצריך להבין על המערכת הזו היא שמערכת יחסים בין לקוח לנותן שירות מתרחש בין הבנק ללשכת האשראי. הצרכן לא מעורב בזה" אומר ד"ר לוי-פאור. לטענתו, על אף ההתבטאויות הציבוריות של כותבי החוק, דירוג האשראי האישי איננו פועל לטובת הצרכן, אלא משרת את צרכיהם של נותני האשראי וחברות הדירוג.

בנק ישראל (צילום: נתי שוחט / פלאש 90).

לגבי כמעט כל אספקט של המערכת החדשה, צרכן האשראי הוא פסיבי לחלוטין. אמנם החוק מאפשר לכל אזרח לסרב לשימוש במידע עליו מהמאגר לצורך דירוג, אך ההערכה הסבירה היא שסירוב זה יביא להעלאה משמעותית במחיר האשראי. זאת מהסיבה שהבנק יכול בקלות להשיג את המידע על צרכנים נוספים, לגביהם יהיה לו ביטחון גבוה יותר. במילים אחרות, אם אתה רוצה לסרב- תשלם.

מלבד זאת, הצרכן הוא פסיבי לחלוטין, ועיקר התהליך קורה באופן כמעט אוטומטי אצל לשכת האשראי. יש לציין כי לשכת האשראי מוכרת את דירוג המידע הפיננסי שלנו לנותן האשראי. היות ולשכות האשראי הן חברות פרטיות, המונעות מהרצון לייצר רווח, מובן כי כל לשכת אשראי תרצה למכור לבנק את הדירוג המושך ביותר בשבילה. מתנגדי המאגר טוענים כי האינטרס של נותן האשראי איננו חופף בהכרח את האינטרס של הצרכן.

כדי לייצר את הדירוג, כל לשכה רשאית לפתח אלגוריתם- נוסחה שעל בסיסה המידע הפיננסי מעובד והופך לדירוג. הבעיה היא שאותו האלגוריתם, הפרמטרים שמרכיבים אותו והחשיבות היחסית של כל אחד מהם נחשבים לסוד מסחרי של אותה החברה, ואינם גלויים לציבור. האלגוריתם בו ישתמשו אותן החברות יקבע במידה רבה את גורלו הפיננסי של כל אזרח ישראלי, אך לגבי אופן הרכבתו לא תתקיים שקיפות לציבור.

הסכנה: היווצרות "שוט פיננסי"

החוק הישראלי מתיר שימוש מוגבל מאוד בנתוני האשראי, ומגביל אותו למתן אשראי בלבד. זאת בניגוד לדוגמאות מרחבי העולם, בהן נעשה שימוש נרחב הרבה יותר באותו הדירוג. עם זאת, טוענים מתנגדי החוק כי הדירוג עשוי דווקא להזיק לצרכנים הפגיעים יותר, על ידי סימון העניים ומניעת גישתם לאשראי. במובן זה, עשוי הדירוג לשמש כ"שוט פיננסי"- איום המרחף מעל ראשיהם של המתקשים לעמוד בהתחייבויותיהם, המבטיח את ציותם לכללי המשחק של נותני האשראי.

במקומות אחרים בעולם, מצב זה מובהק עוד יותר מאשר בחוק הישראלי. בארה"ב, כל אזרח יודע כי הוא עשוי שלא להתקבל לעבודה במידה ויקבל דירוג אשראי נמוך מהבנק, ולעיתים אף לא יוכל למצוא דירה להשכרה. כך, איום הדירוג הנמוך מהווה תמריץ לאמריקאים רבים לעשות הכל כדי למצוא חן בעיני המערכת הפיננסית, לעיתים על ידי נטילת הלוואות מיותרות, במטרה להחזירם בזמן ובכך להעלות את דירוגם.

החוק הישראלי אוסר על שימוש בדירוג למטרות שאינן קביעת תנאי האשראי, אך מבקרי החוק טוענים כי עצם החקיקה פותחת צוהר לשימושים נוספים באותו הציון. כך, למשל, הם טוענים כי לא קיימת מערכת פיקוח ואכיפה מספקים בנושא זה, ויתכן כי מרגע כניסת המערכת לתוקף יחל שימוש נוסף באותו הדירוג, למשל בהשכרת דירות, עליהן יתקשה מאוד בנק ישראל לפקח.

הלאמה לצורך הפרטה

למעשה, בשנה האחרונה מקיימת מדינת ישראל מהלך של הלאמה מאסיבית של המידע הפיננסי על אזרחיה, במטרה להפריט אותו- למכור אותו לחברות פרטיות, שיעסקו בו לצורך רווח. למעט סין, אין מדינה נוספת בעולם בה קיים דירוג אשראי אישי שמבוסס על התערבות רחבה כל כך של המדינה בשוק.

במרבית המדינות בהן קיים דירוג אשראי אישי, אותה המערכת צמחה מתוך השוק החופשי, באישור מערכות המדינה. בישראל, לעומת זאת, משקיע בנק ישראל מיליוני שקלים ביצירת מאגר מידע פיננסי לאומי, שתוכנו ימכר לאחר מכן לשחקנים פרטיים.

מכונת סליקה לאשראי (צילום אילוסטרציה: יונתן זינדל / פלאש 90)

בנוסף לכך, לדירוג האשראי האישי עשויות להיות השלכות חברתיות רחבות בכל הנוגע למחסור. מבקרי החוק טוענים כי הדירוג האישי עשוי להפוך את מחסור של חלקים גדולים מהחברה הישראלית לבעיה אישית, שנגזרת מתוך בחירות פיננסיות אישיות, ולא כאתגר משותף לכלל החברה הישראלית. אותם המתנגדים טוענים כי הדירוג עשוי לתייג בעלי מצוקה פיננסית, ולצמצם את המוטיבציה לטפל באופן לאומי בבעית העוני. זאת מכיוון שדירוג שלילי מצוייר כנתון אובייקטיבי המשקף את הבחירות האישיות של הלווים, ודורש התמודדות אישית עם אותה הבעיה. כך, טוענים המבקרים, דירוג האשראי האישי עשוי להוות הפרטה של היחס למצוקה כלכלית בישראל.

כולנו מספרים

קשה לחזות מראש מה יהיו ההשלכות החברתיות של דירוג האשראי האישי בישראל, אך ניתן לשער כי אלו יהיו רחבות ביותר, בדומה למדינות אחרות בעולם. בארה"ב למשל, שם דירוג האשראי משמש למגוון רחב של שימושים- החל מנטילת אשראי לגורם משפיע בקבלה לעבודה, לאותו ציון יש משמעות חברתית גדולה.

כך למשל, בשנים האחרונות פורסמו סיפורים רבים על מקרים בהם זוגות החליפו דירוגי אשראי במהלך דייט ראשון, כדי לבחון את כדאיות המשך הקשר. בנוסף, אזרחים רבים בארה"ב נושאים את הדירוג שלהם כנכס, ומשתמשים בו כדי להוכיח את שוויים במגוון רחב של סיטואציות תחרותיות. כך או אחרת, טוענים חוקרי התופעות בעולם, ליצירת ציון אישי אותו נושא כל אזרח עתידות להיות השפעות חברתיות רחבות ביותר.

בכתבות הבאות ננסה לעמוד על המשמעויות במהלך זה, בזמן שאנחנו נכנסים לעידן חדש במערכת האשראי שלנו – עידן הדירוג האישי.