שני מדענים בחליפות חלל, בוהקים בלובן על רקע הנוף החום-אדמדם של מישורים נרחבים ודיונות, בוחנים גאו-מכ"ם שנבנה בכדי למפות את המאדים. כשהמכ"ם מפסיק לעבוד, השניים הולכים בחזרה אל רכב השטח שלהם ועולים בקשר מול עמיתיהם בבסיס הקרוב על-מנת לקבל הנחיות. הם לא יכולים לפנות לחדר הבקרה של המשימה, הממוקם בהרי האלפים, שכן לתשדורת ייקח 10 דקות לעבור את המרחק. אך המדענים לא נמצאים על פני המאדים, הם בחצי-האי ערב.

המדבר המבודד בדרום עומאן, ליד הגבול עם תימן וערב הסעודית, כה דומה לפני המאדים עד ש-200 מדענים מ-25 מדינות בחרו בו כאתר הניסויים שלהם לארבעת השבועות הקרובים בו יבחנו טכנולוגיות שישמשו לטיסה מאויישת למאדים.

מדינות, כמו גם מיזמים פרטיים, שמות את פעמיהן אל עבר כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש שלנו כשגם נשיא ארה"ב לשעבר ,ברק אובמה וגם מייסד ספייסX, איילון מאסק, הצהירו כי בני אדם יהלכו על פני המאדים כבר בעשורים הקרובים. מתמודדות חדשות כמו סין מצטרפות לארה"ב ולרוסיה בחלל עם יוזמה שאפתנית, גם אם עמומה, להגיע למאדים. חברות אווירונאוטיקה כמו "בלו אוריג'ין" (Blue Origin) פרסמו תרשימים של בסיסים עתידיים, חלליות וחליפות חלל. השיגור המוצלח של ספייסX השבוע, "שם אותנו במקום אחר לחלוטין במחשבה על מה אנחנו יכולים לשים בחלל ומה ביכולתנו לשלוח למאדים", אומר האסטאונאוט החוקר קרטיק קומאר. השלב הבא בדרך למאדים לפי קומאר מצריך התגברות על בעיות לא הנדסיות כמו היכולת להעניק טיפול רפואי בחירום. "אלה דברים שאין להקל בהם ראש".

בעוד האסטרונאוטים והקוסמונאוטים רוכשים מיומנויות חלל חשובות בתחנת החלל הבינלאומית וארה"ב משתמשת במציאות מדומה על מנת להכשיר מדענים, עיקר מלאכת ההכנה למסע הגדול מתבצעת על-פני כדור-הארץ. והיכן המקום הכי טוב לבחון מכשור ולהכשיר אנשים מאשר באחד המקומות הנידחים והקשים על פני כוכב הלכת שלנו? מהחלל, מדבר דהופר נראה שטוח, חום ונרחב. חיות וצמחים בודדים יכולים לשרוד בו כשהטמפרטורות עלולות להגיע אף ל-51 מעלות צלזיוס.

אתר התרגיל במדבר דהופר בדרום עומאן, המזכיר בתנאיו את כוכב הלכת מאדים (צילום: AP Photo/Sam McNeil).

בקצה המזרחי של דיונה שנראית כאילו אין לה סוף נמצא בסיס המאדים בעומאן: מתקן מתנפח עצום במשקל 2.4 טון המאפשר קיום אנושים ומוקף במיכלי תובלה שהוסבו למעבדות ולמגורי צוות. "השטח המדברי מזכיר את המאדים כל-כך שקשה להבדיל", אומר קומאר שחליפת החלל מלאה באבק. "אבל זה יותר מהדמיון החיצוני. סוגי הטופוגרפיה, כיפות המלח, הנהרות והוואדיות – הן מקבילות להרבה ממה שראינו על פני המאדים".

ממשלת עומאן הזמינה את פורום החלל האוסטרי לבצע את הסימולציה הקרובה שלהם למשימה במאדים ולפי גרנוט גרואמר, מפקד משימת המאדים על עומאן, הפורום מיהר להסכים ומדענים מכל העולם שלחו הצעות לניסויים כך שהסומולציה התרחבה ל-16 ניסויים שונים ביניהם בחינה של רובוט מסוג חדש וחליפת חלל חדשה בשם "אאודה" ששוקלת 50 ק"ג ומכונה "חללית אישית" שכן אדם יכול לנשום, לאכול ולבצע ניסויים מדעיים כשהוא בתוכה. על המִשְקף של קסדת החליפה ניתן להציג מפות, הודעות תקשורת ומידע מחיישנים. והכי חשוב, חתיכת קצף כחולה מול הסנטר יכולה לשמש לניגוב האף והפה. "לא משנה מי יוצא למסע הכי גדול אליו יצאנו עד כה, אני חושב שמה שאנחנו עושים כאן בהחלט ישמש אותם", אומר גרואמר.

השיגור של ספוטניק בידי ברית המועצות ב-1957 הצית את המירוץ לחלל כששתי המעצמות התחרו ביניהן מי תהיה הראשונה להנחית אדם על הירח אולם לפני שניל ארמסטרונג התהלך לו שם, הוא התאמן במתקנים בכדור הארץ שנועדו לדמות שישית מכוח המשיכה אליו אנו רגילים.

תמונה של כדור הארץ מהחלל שצילם האסטרונאוט ג'ון ה. גלן פברואר 62 (צילום: נאס"א)

תנאי סביבה עויינים מסיביר ועד מדבריות אריזונה שימשו כדי לבחון את תאי הנוסעים של רכבי החלל השונים בניסיון לדמות את תנאי השטח הקשים שעלולים להיות מחוץ לכדור הארץ. "ניתן לבדוק מערכות במקומות כאלה ולראות היכן נקודות השבר והיכן צריך לתקן כך שלא יהיו תקלות במאדים", אומר ז'או לוסאדה, אחד מקציני השטח של הניסוי בעומאן וממנהלי הטיסות של תחנת החלל הבינלאומית.

תחנות חלל מדומות נבנו בעבר מתחת לפני המים מול חופי פלורידה, במדבריות הקרח של אנטארקטיקה ובמכתשים הגעשיים של הוואי, כך לפי "לארוז למאדים", ספרה של מרי רואצ' הפופולרי מאד בקרב מדענים המתכוננים למסע.

"הקבלות בכדור הארץ הן כלי חשוב בארגז הכלים של חקר החלל אבל הם לא פיתרון להכל", אומר סקוט האברד, הידוע כ"צאר של המאדים" עוד מהימים בהם עמד בראש תכנית המאדים של נאס"א. חלק מההדמיות סייעו בפיתוח מצלמות, רכבי שטח, חליפות ומערכות נשימה. נאס"א השתמשה במדבר מוהאבי כדי לבחון את רכבי השטח שיועדו לטיסה למאדים אבל הם גם למדו מזה רבות על היכולת של בני האדם להסתגל. "היכולת של בני אדם להסתגל בסביבה לא ידועה עולה עדיין בהרבה על זו של כל רובוט שנוכל לשלוח לחלל", אמר האברד והוסיף כי בני אדם, ולא רק רובוטים, הם המפתח לחקר המאדים.

גם לסוכנות החלל האירופאיות ישנם אתרי הדמייה פזורים ברחבי העולם וביום חמישי הבא מדענים ישראלים צפויים לערוך סימולציה קצרה יותר באתר D-Mars הממוקם במכתש רמון (וזקוקים למתנדבים למטרות ההקמה של האתר).

ובכל זאת, נותרו כך-כך הרבה נעלמים שהסימולציות לא יכולות לדמות בשום צורה, "ולא יכולות להחליף את הנוכחות שלנו שם" אומר האברד, אך האופטימיות של הצוות בעומאן לא ניתנת לערעור. "האדם הראשון להלך על פני המאדים כנראה כבר נולד. ייתכן שהוא הולך עכשיו לבית הספר היסודי בעומאן, באירופה, בארה"ב או בסין", אומר לוסאדה.