קיפאון בשוק הדיור: ירידה של 14% במספר העסקאות לעומת השנה שעברה, כך עולה מנתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר שהתפרסמו היום (ראשון). שיעור רכישת הדירות להשקעה הגיע לשפל, ומשפרי הדיור תקועים כשאין רוכשים לדירותיהם. הנהנים המרכזיים ממחיר למשתכן, הם בעלי שכר בינוני-גבוה, דווקא בעלי ההכנסה הנמוכה ובעלי ההכנסה הגבוהה מאוד רוכשים יותר בשוק הפרטי.

על פי נתוני הכלכלן הראשי, שנת 2017 רשמה שפל במספר העסקאות בשוק הדיור עם 93,800 דירות בלבד. נתון הנמוך בכ-14% מזה של 2016, נמוך גם מתקופת ההמתנה לתוכנית מע"מ אפס של יאיר לפיד ב-2014. למעשה, מדובר בנתון הנמוך ביותר מאז המחאה החברתית של קיץ 2011.

עוד נמצא כי בדצמבר 2017 נרשמו 8,800 עסקאות בלבד, מתוכן 2,900 נגעו לדירות חדשות, הכוללות כאלף דירות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. מספר הדירות שנמכרו בדצמבר, במחירי שוק, נמצא בשפל עם ירידה של כ-20% לעומת דצמבר אשתקד. לאורך שנת 2017 נרשמה עלייה מתמשכת במספר העסקאות של תוכנית מחיר למשתכן, שתופסת נתח הולך וגדל מתוך כלל הרכישות של דירות חדשות.

אחת ההשפעות המרכזיות של תוכנית מחיר למשתכן על שוק הדיור נוגעת דווקא למקטע של משפרי הדיור. דווקא אלה שלא נכללים בתוכנית מושפעים ממנה מאוד, מאחר ואין להם למי למכור את דירותיהם. בזמן שרוכשי הדירה הראשונה ממתינים לתוכנית ומספר הרוכשים דירות להשקעה יורד. כך יוצא שאלו שרוצים למכור את דירתם הקטנה ולעבור לדירה גדולה יותר, פשוט אין למי למכור. על פי אנשי מקצוע בענף הנדל"ן, מגמה זו צפויה להחמיר מאחר ונתח הולך וגדל של הדירות החדשות שנבנות מופנה לתוכנית מחיר למשתכן.

תופעה מעניינת נוספת העולה מהנתונים שפרסם הכלכלן הראשי, קשורה לרמות ההכנסה של רוכשי הדירות החדשות. פילוח הנתונים של רוכשי הדירות החדשות לרמות הכנסה למשק בית מגלה כי דווקא אלה שהכנסתם נמוכה מ 10,000 שקלים בחודש נוטים לרכוש במחירי שוק ולא במחיר למשתכן. בעוד הם מהווים כ 24% מרוכשי הדירות במחירי שוק, חלקם ברכישות מחיר למשתכן עומד על כ-14% בלבד. לעומתם, משקי הבית עם הכנסה חודשית של 20,000-30,000 שקלים מהווים 25% מהרוכשים במסגרת מחיר למשתכן ו-18% בלבד מהרוכשים במחירי שוק.

מעניין לגלות כי דווקא הנתונים של העשירים ביותר (בעלי הכנסה של יותר מ 50,000 שקלים בחודש) דומים לאלו של רוכשי הדירות העניים ביותר וגם הם נוטים לרכוש יותר במחירי שוק ולא במחיר למשתכן.

הכלכלן הראשי מציג גם נתונים ביחס לזהותם של רוכשי הדירות להשקעה. אומנם חלקם מסך רוכשי הדירות ירד לשפל של 16% אבל בתוך פלח השוק הזה יש תזוזה משמעותית. אם בעבר מי שהובילו את הרכישות להשקעה היו עובדי מגזר ציבורי, בעלי שכר גבוה שביקשו לשמור על חסכונותיהם לזקנה בצורת דירה, ב-2017 היו אלה דווקא מנהלי חברות שהובילו את שוק רוכשי הדירות להשקעה. אלו נהנו ממבצע הגביה על חברות הארנק והרבה מאוד כסף שהשתחרר למי שהתנהלו דרך חברות ארנק חיפש נתיבי השקעה. חלק מהכסף הזה הגיע לשוק הדיור.  הכלכלן הראשי הצליח אפילו למצוא התאמה בין סכומי הכסף שהשתחררו במסגרת המבצע לבין שווי הדירות שנרכשו.