מדיניות הקיצוץ האגרסיבית במשרד החוץ, אותה מנהיג ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו בשנים האחרונות, תימשך גם בשנת 2019. על פי הצעת התקציב שהונחה בתחילת השבוע על שולחן הכנסת, צפוי תקציב המשרד לספוג קיצוץ בגובה 238 מליון שקלים. נראה שבמקביל לדגש שהוא שם על קשרי החוץ של ישראל, ממשיך נתניהו את להנהיג מדיניות של ייבוש תקציבי בשירות הדיפלומטי, בראשו הוא עומד. התכנית אותה מקם ראש הממשלה לחיזוק קשרי החוץ של ישראל, צפויה לשנות משמעותית את אופן הפעולה של שירות החוץ והנציגויות בחו"ל. במרכז התוכנית: פחות כסף לנציגויות בעולם – יותר סיוע ישיר למדינות שעשויות לתמוך בישראל באו"ם ובמוסדות הבינלאומיים.

לפני כחודש, עת הובאה הצעת התקציב לשולחנה של הממשלה, דובר על סגירתן של 22 נציגויות , מתוך 102, ברחבי העולם בתוך שלוש שנים והפחתה תקציבית רב שנתית של כ-175 מיליון שקלים מתקציב המשרד. לבסוף, בעקבות המחאה של אנשי המשרד, הוחלט כי יסגרו רק שבע נציגויות והוצע כפשרה שתקציב הנציגויות שייסגרו  – כ-140 מיליון שקלים  – ישמר בתקציב הפעילות. הצפי לתקציב 2019 הוא שהתוספת הזו תתקבל שלא כחלק מבסיס התקציב. נוסף על כך אמורים להתקבל גם סכומים לפרויקטים נקודתיים, לכן הסכום צפוי להיות גבוה יותר ויעמוד על כ-170 מיליון שקלים.

אחרי הקיצוץ, בניכוי 170 מיליון השקלים שיתווספו באופן חד פעמי, צפוי המשרד להישאר עם תקציב פעילות, שאינו משועבד לתשלומים קבועים כמו משכורות או שכירות, בגובה של כ-90 מיליון שקלים. תקציב 2019 של משרד החוץ הוא טיוח שמחפה על המשבר הדיפלומטי העמוק שצפוי בשנים שיבואו ב-2020 ו-2021.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בהנחה שהתקציב לא יגדל בשנים הבאות, יהיה משרד החוץ "עני" עוד יותר, כיוון התוספת התקציבית שבאה מסגירת הנציגויות היא חד-פעמית. משמעות הדבר היא שיהיה מספיק תקציב למשכורות ותשלומים קבועים אך לא לפעולות. כך, למשל, לא יהיו לנציגויות תקציבים לקיום כל אירוע תרבותי שהוא או  לקידום קמפיינים פרו-ישראליים. כמו כן, העדר תקציב פנוי, כמו למשל לנסיעות, משמעותו גם ששגרירי ישראל לא יוכלו לצאת לביקורים מחוץ לערים בהן ממוקמות הנציגויות. כך, הפעילויות שיעמדו לרשות אנשי שירות החוץ הן כאלה שלא כרוכות בהוצאה, כמו פגישות דיפלומטיות ומאמרים לעיתונות. מה שצפוי לפגוע ביכולת ההשפעה של הנציגויות.

דיפלומטיה ריכוזית

כפי שפורסם לפני כחודש, מזה זמן שראש הממשלה מקדם תוכנית המכוּנה "50/50" לקידום את מעמדה הבינלאומי של ישראל, שנושאת בחובה פגיעה נוספת במשרד החוץ.

על פי התוכנית, תשקיע ישראל 50 מיליון שקלים בקשריה עם חמישים מדינות, בהן עשויה ההשקעה להשפיע על הצבעותיהן במוסדות הבינלאומיים כך שבמקרה הטוב ימנעו מהצעות החלטה אנטי ישראליות ובמקרה הטוב מאוד יתנגדו להן.

מדובר בהשקעה בפרויקטים שיהיו מתואמים עם השלטונות במדינות היעד ויקבלו לכך אישור מדיני. התקציב יהיה מסומן לדברים מסוימים. עבור השירות הדיפלומטי זו בשורה בעייתית, שתפגע בחופש הפעולה ושיקול הדעת של אנשי השטח. למעשה, מייתרת התוכנית תהליכים ארוכי טווח של הנציגויות ומעדיפה עליהן רק החלטות בעלות משמעות פוליטית פנים ישראלית.

יו"ר ועד עובדי משרד החוץ, דנה בנבנישתי, אמרה ל"דבר ראשון" כי "הקיצוץ המתוכנן פוגע ביכולת הפעולה של המשרד. עוצמתו של המשרד היא בנציגויותיו הפרוסות ברחבי העולם ופועלות לילות כימים לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם. ללא תקציבים הולמים לפעולות, יקשה עלינו לפעול באופן יעיל לטובת מדיניות החוץ הישראלית".

עוד הוסיפה כי "עובדי המשרד הם עובדי מדינה נאמנים ועתירי זכויות, הנמצאים בחזית הבינלאומית של הביטחון הלאומי הישראלי, והם מחויבים לפעול למרות הקשיים. יחד עם זאת , אין ספק כי הם חוששים שפגיעה בתקציב המשרד תפגע ביכולת לייצג את המדינה באופן מיטבי".

ממשרד האוצר נמסר כי "כפי שפורסם בעבר, סוכם על תגבור של עד 175 מיליוני שקלים לתקציב משרד החוץ בשנת 2019 עבור פעולות (ולא עבור מימון עלויות קבועות וקשיחות). התקציב יועבר למשרד החוץ בהתאם לצורכי המשרד ולקצב ביצוע התקציב בפועל במהלך השנה, ועל כן הצעת התקציב אינה מגלמת את התוספת האמורה. עיקר ההפחתות שבאות לידי ביטוי בהצעת התקציב נובעות משתי סיבות:

  1. בשל שינויים בשערי החליפין, כאשר חלק משמעותי מתקציב משרד החוץ הינו דולרי בהתאם לאופי פעילות המשרד, וכידוע שער הדולר הינו נמוך משמעותית ביחס לשער הדולר שהיה בעת בניית התקציב לשנת 2018"
  2. הסכום שהועבר מהמשרד עבור מימון שכר העובדים של המשרד בחו"ל"

תגובת משרד החוץ לא נתקבלה נכון לשעה זו.