מלחמות נקיות מדם

יש גם מלחמות שקטות,
מלחמות בסתר.
יש גם מלחמות הנדמות כטוב הכרחי,
נקיות מדם.
נפגעיהן אינם חללים
איש לא יזכור אותם
בחלוף כותרות הבוקר
לא יעמוד דקה עבורם
והם ילקקו את פצעיהם לבד.
את שדה הקרב
ינקו המנקות
ותשוב לפרוח בו הצמיחה
או שתישאר שממה אילמת
במקומות הרחוקים מעין.

"אין זו מלחמה"
יפצירו בנו אותם 'פציפיסטים'
שידיהם חוצות אוקיינוסים
כענף עץ זית מסולף.
אולם:
במלחמה חוק הברבריזם הוא:
שהמנצחים שמחים למראית קורבנות מנוצחיהם.
חשים רוממות רוח על אבדנן של משפחות
חשים את שיכרון הכוח למול חולשתם
של מי שגזלו את ביטחונם.
נתקפים בחשק לשמן את מכונת המלחמה
לתמוך בה, להשקיע בה,
לקנות את מניותיה –
להעלות את ערכה.

בהסכם השלום
של מלחמת המעמדות
הם, שהתחייבו ליצור מקומות עבודה,
היו צנועים ולא ביקשו תודה.
רק זהב.
ואנו שחתמנו על הסכם הכניעה בחיוך מעונב
צפינו בהם (כאיוב בבשורותיו)
קונים בהמוניהם, כאחוזי אופוריה,
את מניותיה של גוזרת הגזרה.

זו דרך 'טבע'
בארצותיהם של הסופרים אנשים כאחוזים:
10,000 איש מסביב לאוקיאנוסים,
קורבנות אדם, אובדי עתיד,
הפיקו שלל מלחמה נאה
למשקיעים
במלחמות שאין בהן דם.

(נכתב ב-19.12.2017)

**

ב-14.12.2107 הודיעה חברה "טבע" באופן רשמי על פיטורי אלפי עובדים ברחבי העולם.
כמה ימים לפני ההודעה הרשמית, רק לריח הדם שנדף מידיעות עמומות על פיטורי 10,000 עובדים, המשקיעים הפיננסים, בעליצותם ורינתם, קנו את מניותיה של טבע כמנצחי קרב והזניקו את ערכה ושוויה לשיא.

שביתת עובדי 'טבע' באתר הייצור בכפר סבא (צילום: ניצן צבי כהן)