בזק משיקה נתב חדש ומתקדם לגלישה ביתית, המותאם גם לטכנולוגיית הסיבים האופטיים. הנתב לא יוצע ללקוחות השוק הסיטונאי. ההתקדמות תתרחש למרות מדיניות משרד התקשורת, ולא בזכותו, לאחר שמאבקו בבזק הפך להיות מאבק נגד ההתקדמות הטכנולוגית. מבולבלים? גם אנחנו.
"בדקנו את הצרכים המתפתחים, ולא מצאנו נתב מתאים, אז החלטנו לפתח בעצמנו נתב שיענה על הדרישות הגוברות לאיכות הגלישה בבית הישראלי", כך מציג גיל רוזן, סמנכ"ל השיווק והחדשנות של בזק, בשיחה עם 'דבר ראשון', את ההחלטה יוצאת הדופן לפתח נתב, מבלי למכור אותו לאיש. בזק מתכננת לספק את הנתב ברבעון הבא ללקוחותיה, אך לא תציע אותו למכירה. פירוש הדבר, הוא שה'בייבי' של משרד התקשורת – הסדר השוק הסיטונאי עליו עמל כעשור, הפך להיות מעין "כלוב" בו העלות אכן זולה יותר, אך השירות נחות בהרבה. הנתב החדש, ששמו BE, מציע מספר יתרונות טכנולוגיים והוא יוצע בשכירות ללקוחות בזק.
81% מהלקוחות מדווחים על בעיות קליטה ו-91% מהם היו רוצים לשפר את איכות הגלישה
סטירימנג אלחוטי ב 4K וסוכריות רבות אחרות
"יש עליה גדולה ומהירה בכמות התעבורה באינטרנט בישראל. המעבר לסטרימינג גם מחייב יציבות גדולה יותר, ואם תוסיף לזה שהיום יש בתים עם 10 מכשירים ויותר שמחוברים בו זמנית, אתה מגיע למצב שבו נתבים רבים לא מצליחים להתמודד עם העומס", מסביר רוזן. "עשינו אפיון שמתייחס לאתגר הטכנולוגי, אבל גם לאסתטי. רצינו נתב שיוכל לשבת בנוחות בסלון, שנראה טוב ויש לו רק נורה אחת, אז קל ופשוט לדעת מה מצב הנתב כעת, לפי הצבע". בבזק לא חושפים בינתיים מי השותף הטכנולוגי שמייצר את הנתב עצמו, אך מתגאים בשורה ארוכה של יתרונות ייחודיים:
- הטמעת רכיב חומרה מיוחד שמותאם לריבוי מכשירי "האינטרנט של הדברים" (IOT) הכולל מצלמות ומוצרי "בית חכם" אחרים.
- שירותי הגנת סייבר לאבטחת הנתב, אשר מסופקים כשירות מבזק ומתעדכנים באופן מרכזי.
- הטמעה של טכנולוגיית MESH, אשר מסוגלת להתגבר על בעיות קליטה בתוך הבית בקצבים גבוהים – בעזרת התקני הגברה איכותיים.
- תעבורה אלחוטית מהירה מאוד ברשת הביתית במכשירים תומכים, במהירות של עד 1 ג'יגה, גם כאשר מהירות הגלישה באינטרנט עדיין מוגבלת ל-100 מגה לכל היותר. כך תתאפשר צפיה בסטרימינג באיכות של 4K
- מכשיר "צופה פני עתיד" – שאמור להתמודד עם צרכי הגלישה 5 שנים קדימה, ובייחוד עם תאימות לגלישה בעזרת סיבים אופטיים ברשת בזק, לכשהשירות יוצע לציבור.
- קלות תפעול – לא עוד נורות רבות, אלא נורה אחת, עם צבעים מתחלפים ופשוטים להבנה.
- ניהול אוטומטי של בית מרובה מכשירים לפתרון התנגשויות בינם לבין עצמם או עם מכשירים אחרים בעלי גלי רדיו.
מודל השכירות מקל בייחוד על הצרכנים עם ההבנה הנמוכה בטכנולוגיה. צרכנים אלו מהווים את הרוב הגדול של משקי הבית, ודווקא העובדה שהנתב שייך לבזק מהווה יתרון, בשל המחויבות של החברה לדאוג לתקינות שלו ולהחליף אותו בעת הצורך.
יקי זנו, סמנכ״ל רשת וטכנולוגיה בבזק, אמר כי "הנתב החדש של בזק הוא תוצר חדשני ומתקדם, פרי תכנון ופיתוח של בזק, בשיתוף יצרני החומרה המובילים בעולם. פיתוח הנתב ארך כשנה וחצי והכיל מספר רב של תתי פרויקטים שהתנהלו במקביל בלוח זמנים מאתגר ובדיסקרטיות רבה. התכונות המתקדמות של הנתב הופכות אותו לייחודי, חכם ומתקדם ומעמידות את בזק כחלוצה עולמית בתחום ובחזית הטכנולוגיה". בזק ציינה שני שותפים להליך הפיתוח – חברת הייטקס טלקום, בנושא הטכנולוגיה של הנתב וחברת Prime, בנושא העיצוב שלו.
האם המתחרות יכולות לספק שירות דומה?
התשובה היא בעיקרון כן, אבל בפועל לא ממש. כל אחד מהמאפיינים של הנתב החדש ניתן בעיקרון לרכישה בנפרד. בשוק יש נתבים משוכללים המציעים יכולות תקשורת מהירות ויציבות. יש חברות המציעות פתרונות לאבטחת מידע והגנת סייבר, ישנם נתבי MESH, אבל השילוב של כל אלו במכשיר אחד קטן, ועוד כזה שלא מצריך מומחיות תפעולית, לא קיים במקומות אחרים ופיתוח של חלופה תחרותית יצריך השקעה דומה למה שבזק עשתה – אפיון צרכים, אפיון מכשיר, מציאת שותף לייצור המכשיר וביצוע בדיקות ליכולות שלו. מכיוון שבזק גורפת כ-90% ויותר מהרווחים בענף התקשורת, הוט היא היחידה שאולי מסוגלת ללכת בכיוון הזה. עם זאת, הצלחה תיאורטית להתחרות בבזק בתחום עלולה לגרום לפגיעה באטרקטיביות של מוצריה האחרים של הוט, כמו שירות כבלים עם ממיר משוכלל, בשל האצת התופעה של CORD CUTTERS – צרכנים שמוותרים על רכישת שידור רב-ערוצי בתשלום, ומסתמכים על גלישה באינטרנט בלבד.
לקוח ממוצע של בזק צורך 5.7 ג'יגה של נתונים ביום
מה שוות ההבטחות?
כמו כל מכשיר חדש, עד שלא יותקן בפועל בבתים רבים לא נוכל לדעת אילו מהיכולות שלו אכן מתממשות בפועל, ומה תהיה האמינות שלו בנושא תקלות. למרות זאת, הצהרת הכוונות של בזק היא מרשימה – לא עוד פתרונות מדף בלבד, עם התאמות קלות והליך "גיור" לישראל, אלא עיצוב של מוצר חדש ואיכותי, אשר יכול להתעדכן משרת מרכזי ולהשתפר עם הזמן.
מי באמת צריך את זה?
בזק מפרסמת היום פרטים על סקר שערכה בקרב לקוחותיה לגבי התגברות הביקוש לתעבורה ולמהירות הגלישה באינטרנט. לפי הסקר, 81% מהלקוחות מדווחים על בעיות קליטה ו-91% מהם היו רוצים לשפר את איכות הגלישה. עוד עולה כי לקוח ממוצע של בזק צורך 5.7 ג'יגה של נתונים ביום. בזק לא מסרה פרטים על הפילוח הגיאוגרפי של הביקושים, או על מספר הנתבים המחוברים לרשת שלה שעדיין פועלים בטכנולוגיית ADSL, המוגבלת לגלישה במהירות מקסימלית של 15 מגה בלבד.
מצב זה נובע משילוב בין מגבלות טכנולוגיות בהן בחלק מאזורי הארץ בזק לא מסוגלת לספק אינטרנט מהיר יותר, לבין מספר מסויים של צרכנים שלא באמת מעוניינים בגלישה מהירה, ומעדיפים לשלם פחות כסף. הגולשים האיטיים הם כמעט פלח השוק היחיד בו עשוי להיות יתרון ממשי ללקוחות "השוק הסיטונאי", ובמידת הצורך הם יכולים גם למצוא נתבים בשפע, ברשתות החברתיות למסירת חפצים. לפיכך, לא מיותר לתהות מדוע כל מאמצי משרד התקשורת לעודד תחרות, מסייעים בעיקר ללקוחות שמקבלים את השירות הכי נחות ופוגעים במי שמעוניין בשרות איכותי.
השוק הסיטונאי לא פוגע בבזק, אלא בלקוחות
במשרד התקשורת ראו לאורך השנים כיצד מצטברים בבזק רווחים אדירים כתוצאה מהיותה מונופול, כאשר המתחרות מלקטות בעיקר את הפירורים. המאמצים לשנות את המציאות הזו נכשלו שוב ושוב. הסדרת השוק הסיטונאי מחייבת את בזק להציע את תשתית הגלישה לחברות מתחרות במחיר מפוקח ונמוך יותר. כך ניתן לרכוש דרך ספקי אינטרנט קטנים וגדולים גם את שירותי התשתית של בזק, ולזכות בהנחה של 10-30 שקלים בחודש, תלוי בספק ובמהירות הגלישה הרצויה.
עם זאת, המחיר לא מספיק נמוך כדי לפגוע בבזק באופן מהותי, ומכיוון שהוט הצליחה לעכב את כל הנסיונות לחייב גם אותה בהסדרה דומה, התוצאה הייתה דווקא לטובת בזק – לקוחות מוטי מחיר, שעברו מהוט לשוק הסיטונאי, חוייבו לעבור לבזק והגדילו את נתח השוק שלה. כך הצטרפו עד כה כ-500,000 לקוחות לשוק הסיטונאי, כאשר מי שדווקא נדחק לפעילות עם רווחיות גבולית או אפילו פעילות הפסדית, הן ספקיות האינטרנט, אשר סובלות מתחרות חריפה בינן לבין עצמן, מחיר מפוקח אך גבוה יחסית שעליהן לשלם לבזק, לצד תשלומים נוספים לבזק בגין היקף התעבורה. חלקן פשוט העבירו לקוחות להסדר שנקרא "באנדל הפוך", שהיה קיים גם לפני השוק הסיטונאי, בו הלקוח רוכש תשתית מבזק, והיא רוכשת בעבורו את שירותי ספק האינטרנט, לבחירתו.
בהסדר זה יש לא פחות מ-400,000 לקוחות, תוך הסדרה פשוטה הרבה יותר והגנה טובה יותר על עסקיהן של ספקיות אינטרנט קטנות. גם אם בזק לא מפסידה בעקבות השוק הסיטונאי, היא לא מעוניינת בו, בשל הסרבול שנכפה עליה במצב ביניים של 'הלאמה בלתי פורמלית' של התשתיות שלה, שמקבילה לבעיה חמורה הרבה יותר בתשתיות הפיזיות של החברה. בתיאוריה, מטרת ההסדרה הייתה להביא למצב שבו שוק התקשורת יתחלק בעתיד ל-4 קבוצות מתחרות – בזק, הוט, פרטנר וסלקום, אשר יוכלו להציע את כל סוגי השירותים בתוך הקבוצה והשוק הסיטונאי יהיה מעין "מקפצה" עד אשר המתחרות יוכלו להדביק את הפער מבזק.
כעת, נראה שאף אחת מהקבוצות לא תהיה מסוגלת בעתיד הנראה לעין להשקיע בפיתוח התשתיות שלה. נראה שבמשרד התקשורת התפשרו על המדיניות שבהכרח תרחיב את הפער הדיגיטלי – בזק תישאר מונופול שמחויב להגיע כמעט לכל בית בישראל. הוט תישאר פרוסה ב-92%, ולא תחויב להשלים פריסה ליותר מ-300,000 משקי בית בפריפריה. פרטנר וסלקום, כמו גם מיזם UNLIMITED לפריסת סיבי תקשורת לאורך רשת החשמל יזכו לפטור מלא מחובת פריסה. התוצאה היא רוחב פס גבוה מאוד ותחרותי במרכז, לצד מונופול לא תחרותי בפריפריה. ההשלכות של מדיניות זו לא קשורה רק לתחום התקשורת, אלא שהיא גם תקשה על פיתוח חברות סטארט-אפ בפריפריה, תוך הפיכתה ללא כדאית, ואותו הדבר לגבי כל פעילות עסקית שתלויה ב"מחשוב ענן" מתקדם.
המעבר לסיבים עשוי למוטט את מדיניות משרד התקשורת, אבל אולי זה דווקא לטובה
כיום, לבזק אסור להציע גלישה מהירה בסיבים אופטיים ללקוחותיה, בשל דרישת משרד התקשורת לאפשר למתחרות "לרכב" גם על השירות הזה. בינתיים, בזק כבר פרסה סיבים ליותר ממיליון וחצי בתי אב, וכעת היא עומדת להציע גם נתב חדש שמוטמעת בו היכולת לחיבור אינטרנט בקצבים גבוהים של ג'יגהבייט בשניה בעזרת סיבים אופטיים. ככל שפריסת הסיבים עצמם מתקדמת, וככל שיותר לקוחות של החברה כבר יחזיקו את הנתב החדש, פתיחת השירות עלולה לתת מכת מוות להסדרת השוק הסיטונאי, שתישאר רלוונטית רק לגלישה איטית. גם אם בזק תיכנע ותאפשר שימוש בסיבים שלה למתחרות כבר מהיום הראשון, הנתב החדש אמור להעניק לה יתרון מהותי, שישמש כמניע סביר לרכוש את התשתית ישירות ממנה, או במסגרת "באנדל הפוך" ולצמצם בהדרגה את האטרקטיביות של השוק הסיטונאי.
החברות המתחרות ייאלצו לספק גם הן נתב מתאים לרשת בזק וזה עלול להיות אתגר טכנולוגי בעבורן. הסיבה היא שיש יותר משיטה אחת להתגבר על בעיית ה"מייל האחרון" – אותו קטע נחושת מבית המנוי עד לארון הקומתי או השכונתי של בזק. קטע הנחושת הזה לא יוחלף בסיבים אופטיים, והוא נזקק לטכניקות דחיסה מתקדמות של תעבורה מהירה למרחקים קצרים, כדי להגיע לתאימות עם הסיב האופטי החדיש. הנתב שבזק מפתחת בעצמה צפוי להיות זה שמתמודד בצורה הכי פשוטה עם המורכבות הטכנולוגית הזו.
למעשה, עד היום גם הוט הצליחה למנוע תחרות לגבי תחום הממירים לשידורי הכבלים שלה וגם YES, מקבוצת בזק, הצליחה בכך לגבי ממירי הלוויין ושתיהן עשו זאת בניגוד למדיניות המוצהרת של משרד התקשורת, כפי שכתוב ברישיון שלהן. רק הגלישה באינטרנט של בזק אפשרה בחירה חופשית של הלקוח בנתב לפי בחירתו. הנתב החדש של בזק אמור "לסגור את הפינה" הזו בדרך אלגנטית – הוא לא מבטל את הזכות של הלקוח להתקין נתב כרצונו, אבל הוא מציע הצעה איכותית, במחיר לא גבוה, תוך מחויבות לתקן ולהחליף את הנתב בעת הצורך. אם אכן הנתב יעמוד ביומרות הטכנולוגיות שבזק הציבה לו, הוא עשוי להיות הבחירה הסבירה ביותר למרבית הלקוחות של בזק וגם למי שהיום רוכש חיבור לאינטרנט במסגרת השוק הסיטונאי. תחרות תתקיים רק היכן שפרטנר, סלקום והוט אכן יפרסו תשתית משל עצמן, עם פתרונות משלהן לנושא הרשת הביתית.
