הישג למאבק בזנות: מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור הודיעה השבוע כי הצעת החוק הממשלתית להפללת לקוחות זנות תוגש עד סוף אפריל. למרות המועד הקרוב, לא ברור כרגע האם ייבחר הליך ענישה פלילי או מנהלי, ואיך הוא יראה בפועל.

חצי שנה לאחר התחייבותה של שקד לקדם חוק ממשלתי בנושא, וחודש לאחר פרסום דוח הוועדה הבין-משרדית לצמצום צריכת הזנות, הודיעה פלמור על התקדמות נוספת בקידום החקיקה להפללת לקוחות הזנות ושיקום נשים בזנות – לראשונה, התחייבותה של שקד מיולי האחרון מקבלת מועד סופי ליישום.

אמי פלמור מנכ"לית משרד המשפטים (יונתן זינדל \ פלאש90)

הכרזתה של פלמור ניתנה השבוע בדיון ועדת המשנה למניעת סחר בנשים ובזנות, שם הכריזה בשם שרת המשפטים שקד כי תזכיר החוק להפללת לקוחות זנות יוגש עד ראשית כנס הקיץ של הכנסת, ב-30 באפריל. אמירה זו הובילה לשאלות רבות בנוגע לאופיו של החוק – האם מדובר באכיפה פלילית, הכוללת רישום פלילי וענישה פלילית, או אכיפה מנהלית – הכוללת קנסות כספיים ואמצעים אזרחיים אחרים? על שאלות אלה לא נתנה פלמור תשובה חד משמעית, אלא אמרה כי ההכרעה בידי שקד. "מדובר בנושא ערכי ואנחנו לא משוכנעים שיש לנו פתרון ותשובה חד משמעית. ההחלטה לפעול בצורה כזו או אחרת היא של המחוקק. הדוח הזה הוא ארגז כלים שיסייע לו לבחור את הדרך שהוא רואה בה לנכון והגורמים המקצועיים ינסו לתת את המענים הטובים ביותר במסגרתה".

בהתייחס לעמדתה האישית לגבי ענישה פלילית לצרכני הזנות אמרה פלמור כי "העמדה המקצועית שלי היא שאני שלא רצה לפתרון הפלילי ורואה בו מפלט אחרון. היא לא ייחודית לטיפול בהפללת לקוחות זנות, זו עמדתי גם בתחומים אחרים. רישום פלילי הולך איתך עד לקץ הדורות וניתן ללכת במקום לכיוון המנהלי. אנחנו צריכים ללמוד מהמקרה של הפללת לקוחות זנות קטינים ולבחון האם בעקבות אותו תיקון חקיקה ראינו ירידה בכניסה של קטינים לזנות ובצריכה של זנות? אני לא בטוחה. אם רוצים להוציא נשים ממעגל הזנות לא מספיק להפליל את הלקוחות. יש צורך במענה כולל – תעסוקתי, שיקומי, מתן קצבאות ובחינה מעמיקה של איך מטפלים תודעתית בחברה שעדיין צורכת זנות".

ח"כ עליזה לביא: "על רקע הקשיים באיתור ובהגדרת הזנות בחוק הישראלי, המודל המנהלי אינו ישים, ואמירה פלילית היא הכרחית, גם אם תיאכף בצורה מדורגת. אנחנו מאבדים זמן יקר"

עד כה, הוצעו מספר פתרונות אפשריים לאופי הפללת לקוחות הזנות. שתי הצעות החוק בנושא שעברו בקריאה טרומית ביולי האחרון, אחת של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) והשנייה של ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) וח"כ לשעבר זהבה גלאון (מרצ), עסקו בהרחבה בנושא שיקום הנשים בזנות. ההבנה שכל חקיקה בנושא מחייבת שיקום נשים בזנות מקובלת כיום על כלל הגורמים העוסקים בנושא, כולל הגורמים במשרד המשפטים. השאלה המרכזית העומדת על הפרק היא כיצד תיראה בפועל הענישה – האם מדובר בענישה פלילית או מנהלית, וכיצד בדיוק תיראה.

עמית מררי, חברת הוועדה הבין-משרדית והמשנה ליועמ"ש לממשלה, דיברה בדיון על אפשרות של אכיפה פלילית מדורגת, והבהירה כי עד למועד פרסום התזכיר יוגשו לשקד כלל האפשרויות, על כלל היתרונות והחסרונות שבהן, והיא תכריע האם לבחור במסלול הפלילי או המנהלי. בהתייחס לדברים אלה אמרה ח"כ לביא, מיוזמות הצעות החוק הפרטיות בנושא, כי "על רקע הקשיים באיתור ובהגדרת הזנות בחוק הישראלי, המודל המנהלי אינו ישים, ואמירה פלילית היא הכרחית, גם אם תיאכף בצורה מדורגת. אנחנו מאבדים זמן יקר". ח"כ מועלם, גם היא מיוזמות החקיקה הפרטית להפללת לקוחות זנות אמרה כי "מהשיח שעולה פה לא ברור לי האם אנחנו הולכים להפללה או לא. אם עדיין לא הגענו לשם אז יש לנו עוד דרך ארוכה".

ח"כ לביא התייחסה לשינויים הנראים כבר עתה בשטח בתחום זה. "בכל הנוגע להפללת לקוחות זנות כנסת ישראל כבר אמרה את דבריה והעבירה בקריאה טרומית חוק עליו חתומים למעלה מ-70 חברי כנסת. כבר עכשיו אנו רואים כיצד בעקבות מה שקורה כאן השיח הציבורי משתנה, דיונים בנושא מתקיימים בבמות שפעם לא היו, והדיווחים בשטח מצביעים על האטה בצריכת הזנות. זה מחלחל ומהדהד. מה שחשוב זו אמירה ברורה של המדינה כי צריכת זנות היא נורמה פסולה עם השלכות הרסניות על הנשים ועל החברה. לאחר מכן אפשר להמשיך להתווכח על הכלים המדויקים, אבל אין ספק שהגיע העת שמדינת ישראל תגיד די לזנות". ח"כ לביא בירכה את שרת המשפטים על ההחלטה לקדם את תזכיר החוק ואמרה כי "חייבים להמשיך להדהד את העבודה שנעשית כאן כדי שנוכל להגיע לעוד קהלים. יש בכך כדי למנוע, לשקם ולחנך ואנחנו קוראים להמשך שיתוף הפעולה המוצלח".

"אין בחירה ואין אוטונומיה בזנות", עליזה לביא (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

חשש מקלון פלילי

עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר נשים ובזנות, אמרה ל'דבר ראשון' כי על אף שגורמים מקצועיים חוזרים שוב ושוב על כך שהאופציה המתאימה יותר היא  האופציה הפלילית, שקד נוטה עדיין אל האופציה המנהלית. "זה הסיפור כולו. ישבו במשרד המשפטים ואמרו שזה צריך להיות בעולם הפלילי, ואפשר לבנות הליך פלילי מדורג. אגב, גם הצעת החוק של ח"כ מועלם שהמטה היה שותף לכתיבתה יצרה מודל של הליך פלילי מדורג, בתחילה קנסות ואז הליך פלילי מלא. אבל גם הקנסות אצלנו הצריכו איזשהו הליך פלילי – צריך להביא את מי שנתפס צורך זנות, לתשאל אותו בתחנה, להבין אם נותנים לו את הקנס או לא, ויש רישום פלילי של הדבר הזה. הוועדה בנתה מודל מדורג אחר שנראה מצוין גם הוא, ועונה על כך שלא יהיה רישום פלילי והקלון הפלילי הנלווה לו. לפי המודל הזה, תהיה בפעם הראשונה סגירת תיק באזהרה, כך שלא יהיה רישום פלילי שאפשר לראות בפעם הראשונה. לפי מה שעולה מפרסומים ומדבריה של מנכ"לית משרד המשפטים פלמור, החשש שלהן הוא מקלון פלילי, מזה שלכל הצרכנים יהיה רישום פלילי, והם לדוגמה לא יוכלו להיות עובדי מדינה. לכן השרה שקד ביקשה שיבנו לה מודל מנהלי.

פשיטת משטרה על מתחמי זנות במתחם הבורסה בר"ג (צילום: דוברות המשטרה).

"דבר נוסף שעלה בדיון השבוע בכנסת הוא שכבר חודשים, למרות שזה ברור שלשם זה הולך, לא יודעים עדיין איך בונים כזה מודל מנהלי. אפילו המנכ"לית אמרה בדיון בכנסת ביולי, ממש לפני שהחוק עבר טרומית, שזו הכרעה של המחוקק אם ואיך יאסרו על צריכה, אבל הפתרון המנהלי לא מתאים לחוק הזה, הוא כרגע לא נראה פתרון ישים ואם מחוקקים איסור הוא צריך להיות פלילי".

המשמעות היא לבנות הליך כזה עכשיו מאפס?
"האמירה כרגע היא ששקד צריכה להכריע ואז החוק יכתב. ניתן תאריך, התזכיר יפורסם עד תחילת המושב הבא ב-29.4.18, והיא כן אומרת שהיא מעדיפה את האופציה המנהלית. צריך להגיד שגם מודל מנהלי, כפי שאנחנו מבינות, עדיין יכול להתבסס על עבירה פלילית. ניתן לבנות מודל בו בפעם השלישית שאדם ייתפס הוא יעמוד לדין פלילי. אנחנו חושבות שנכון יהיה למצוא מודל שמתחיל בקנסות או אפילו באזהרה בפעם הראשונה, וכמו שהציעו בדוח, פעם שניה סגירת תיק בהסדר שיכלול קנס או קורס מניעה, ורק לאחר מכן הליך מלא הוא מודל ראוי. אין הרבה הבדל בפרקטיקה, ואין מנוס מחקיקת עבירה פלילית, אם רוצים בסוף הליך מרתיע ומשמעותי. בסוף – אדם שנתפס 3-4 פעמים בצריכת זנות – נכון שתופעל לגביו סנקציה יותר חמורה. אם במקרה הזה, ילכו רק על קנסות נורא מרוככים, בלי שום רישום, בלי שום קלון חברתי שמצביע על הדבר הזה ואומר שזה אסור, זה יהיה מאוד בעייתי. אפשר להתחיל מקנסות, אבל צריך איזשהו סוף, משהו מרתיע. אני גם לא מבינה את החרדה מהחוק הפלילי. בישראל גם השחתת שטרות וגם גרפיטי אלה עבירות פליליות של שנה מאסר. אני חוששת מהמסר שאומר שצריכת זנות היא פחות חמורה, ובטוחה שזה לא המסר שהשרה רוצה להעביר".

אבל נכון לעכשיו, עוד אין אף אופציה ממשית וברורה.
"במהלך כל הדיון בכנסת ניסו להבין מנציגות משרד המשפטים, והן כל פעם אמרו שאין מודל עדיין. צריך לבנות אותו עכשיו. זה פתיר עם קנסות, ואנחנו מראש הצענו קנסות כי אנחנו מבינות שמדובר בשינוי מאוד גדול, משהו שנחשב נורמטיבי, אנחנו לא רוצות לייצר משהו מרחיק לכת מדי. אנחנו לא רוצות גם כמובן שזאת תהיה עבירה שאי אפשר לאכוף אותה. אנחנו רוצות פתרון שיאפשר בפועל צמצום צריכת זנות. הדרך לשם היא בהקמת מערכי שיקום משמעותיים, אבל גם דרך כך שיהיו יותר הרשעות, וגם מראש דרך חינוך ציבור, שחלק מרכזי בו זו החקיקה".