אחד המיתוסים שהתפרסמו סביב המהפכה התעשייתית של המאה ה-19 הוא תנועת הלודיטים, לכאורה קבוצות של פועלים בריטים שהרסו מכונות ופסי ייצור כמחאה על השינויים הטכנולוגים שאיימו על פרנסתם. עם זאת, מחקרים אחרים מראים שהיווצרותו של סיפור הפועלים הברברים המסרבים להסתגל לשינוי מקורו בתעמולת נגד לתנועת הפועלים האנגלית, שנאבקה בקפיטליזם הקיצוני של אותה התקופה. בימים אלה, בהם המהפכה התעשייתית הרביעית – החלפתם של יותר ויותר עובדים ברובוטים ואוטומציה של מכשירים שונים, עולה חשש ליצירת מתח בקרב ציבור העובדים והעובדות בעולם. מבט קצר לשוודיה מחזק את הסברה שגם הפעם, הבעיה איננה ההתפתחות הטכנולוגית אלא השיטה החברתית והכלכלית בה היא מתרחשת.

בחלקים גדולים מהעולם, החרדה מהאיום הפוטנציאלי של אוטומציה וכניסת רובוטים לעולם העבודה גוברת בקרב אנשים שחייהם תלויים במשכורת, תהליך שכבר זכה לכינוי המהפכה התעשייתית הרביעית. דוח של מכון המחקר הבינלאומי מקינזי, שבחן את ההשלכות הצפויות מהשינוי הטכנולוגי, קבע כי הרובוטים ייכנסו אך לא יחליפו את המקצועות הקיימים, והם גם לא ייכנסו לכל תחום. ובכל זאת, השינויים יקרו ועולם העבודה צריך להתייחס אליהם. המדינות העשירות שבהן הגלובליזציה ופתיחת השווקים יצרה גם ככה תחרות ישירה בין עובדיהן לבין פועלים בשכר נמוך באסיה, אפריקה ובאמריקה הלטינית, עומדות מול איום נוסף המגביר את הסיכוי להתמעטות מקומות העבודה. אך בעוד מפלס החרדה מפני השינויים הטכנולוגים עולה בכלכלות השוק, במקומות בהם מדיניות ויחסי העבודה נראים אחרת, היחס לטכנולוגיה החדשה שונה משמעותית.

רובוטים מרתכים במפעל מכוניות (צילום: shutterstock)

"בשוודיה, אם תשאל מנהיג איגוד מקצועי 'האם אתה מפחד מטכנולוגיה חדשה?' הם יענו, כי הם מפחדים מטכנולוגיה ישנה" אמר השר השוודי לתעסוקה ואינטגרציה ילווה יוהנסון לעיתון הניו יורק טיימס. "המשרות נעלמות, אז אנחנו מכשירים אנשים למשרות חדשות. לא נגן על מקומות עבודה. אבל אנחנו נגן על העובדים". במדינה בה האיגודים מקצועיים חזקים יחסית, תמיכת הממשלה נרחבת ויש אמון בין המעסיקים לעובדים, אטומיזציה היא רק עוד דרך להפוך חברות ליעילות יותר.

על פי סקר שנערך השנה על ידי הנציבות האירופית 80% מהשוודים מביעים תפיסות חיוביות על רובוטים ועל בינה מלאכותית. לעומת זאת, סקר שנערך על ידי מרכז המחקר Pew מצא כי 72% מהאמריקאים היו "מודאגים" לגבי העתיד שבו רובוטים ומחשבים יהוו תחליף לבני אדם.

בארצות הברית, שבה רוב האנשים תלויים במעסיקם אפילו בנושא בסיסי כמו ביטוח בריאות, אבדן עבודה יכול לגרום לקריסה כלכלית והתדרדרות לחובות קטסטרופליים. זה מייצר מצב בו העובדים מסרבים לסכן את מקומות העבודה שלהם. זה ממקם את האיגודים המקצועיים ככאלה ששומרים קודם כל על המשרות. עם זאת, בשוודיה וביתר מדינות סקנדינביה, הממשלות מספקות שירותי בריאות, חינוך חינם ועוד. הממשלה משלמת דמי אבטלה נדיבים, בעוד המעסיקים מממנים תכניות הכשרה מקצועית מקיפה. האיגודים בדרך כלל מאמצים את האוטומציה כיתרון תחרותי שמבטיח את המשך קיומן של המשרות.

אובמה מקבל הסבר על זרוע רובוטית בעת סיור במפעל SAFT האמריקאי (צילום: AP)

בשוודיה ובמדינות בסביבתה, כשהמעסיקים משגשגים העובדים מקבלים חלק מנתח הרווח. לא באופן חד פעמי אלא באופן עקבי. זהו מצב הפוך לארצות הברית ובריטניה בהן המשכורות נשארו ברמתן הקודמת וזאת למרות שרווחי המעסיקים עלו. במדינות אלו נוצר קונפליקט כביכול בין שמירה על מקומות עבודה לבין התקדמות טכנולוגית ואוטומוציה. או העובד או הרובוט.

החדשנות מצליחה כשקיימת רשת ביטחון

בארה"ב נתפסות המדינות הסקנדינביות כגננת המטפלת באזרחיה, וזה דגם הפוך ממה שמקובל בשוק החופשי ובעמק הסיליקון. אבל שוודיה מציגה את האפשרות שבעידן של אוטומציה, חדשנות מתאפשרת בצורה הטובה ביותר כאשר קיימת רשת ביטחון חזקה שמגוננת מתוצאות הכישלון האפשרי. האוטומציה היא יתרון תחרותי – אבל היא יכולה להיות כזו רק בסביבה בה יש הגנה לעובדים.

"רשת ביטחון טובה ליזמות", אומר קרל מלין, מנהל מדיניות ב-Futurion, מכון מחקר בשטוקהולם. "אם פרויקט לא מצליח, אתה לא צריך לפשוט את הרגל". המבנה שהמדינות הסקנדינביות יצרו הוא רשת הביטחון שהמדינה מספקת. היא זו שמקדמת את החדשנות ואת תהליכי האוטומציה והיא מה שמייצרת את היכולת התחרותית בשוק החופשי.

לדחוף מדינות עם שוק חופשי לכיוון מדיניות המתקרבת לזו הסקנדינבית יהיה כרוך בהוצאות שמתנגשות עם תפיסת קיצוץ המסים השולטת בפוליטיקה של המדינות הקפיטליסטיות. שוודיה, דנמרק ופינלנד משקיעות יותר מ -27% מהתפוקה הכלכלית השנתית שלהן בשירותים ממשלתיים כדי לסייע לאנשים חסרי תעסוקה וקבוצות פגיעות אחרות, על פי נתוני ה- OECD, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח. לצורך ההשוואה ארצות הברית מקדישה פחות מ -20% מכלכלתה לתוכניות כאלה.

מדינות סקנדינביה ממוקמות בין המוציאות הגדולות ביותר על דמי אבטלה, שירותי בריאות וחופשת לידה. בעוד שממוצע מדינות ה OECD עומד על 21% הוצאות מתוך התמ"ג, ניתן לראות את דנמרק עם 28.7%, שוודיה עם 27.1%, ונורווגיה עם 25.1%. לעומתן ארה"ב מוציאה 19.3% מהתמ"ג שלה וישראל אפילו פחות מכך, עם 16.1%.

הוכחה ליעילות ההתנהלות השוודית ניתן לראות בדוגמה הבאה. בשוודיה, נכונות העובדים לגמישות שכזו משמעותית מאוד בכרייה – ענף מרכזי וגדול במדינה. אל משרות עם שכר גבוה ותנאי עבודה שנקבעו בחוזים ארציים שהוסכמו במשא ומתן בין איגודי העובדים להתאגדות המעסיקים.

במכרות בולידן לדוגמה, נמצאת עופרת ברמה הגבוהה ביותר בעולם, והוא מכיל כמויות של מינרלם יקרי ערך שמחירם נקבע בשווקים הגלובליים. "יש לנו את כל הסיבות שלא להיות תחרותיים", אומר מנכ"ל בולידן, לנארט אברל. הדרך היחידה של החברה לשמור על רווחים גבוהים היא באמצעות שמירה על התחרותיות שלה אל מול חברות אחרות ברחבי העולם. הכנסת אוטומציה שמופעלת על ידי העובדים היא מה ששומר על רווחיות המפעל.

החברה מקדמת תכניות למשאיות ללא נהג, מערכת שמפותחת בשיתוף פעולה עם ענקית הרכב השוודית וולוו. שם, בבולידן, בשלוש העשורים האחרונות הייצור השנתי גדל מ-350,000 טון ל-600,000 טון בעוד שכוח העבודה נשאר על כ-200 עובדים.

"אם לא נמשיך הלאה עם הטכנולוגיה ונעשה כסף, נישאר מחוץ לעסק", אומר מגנוס ווסטרלונד, בן 35, סגן יו"ר איגוד מקומי המייצג פועלים בשני מכרות של בולידן. "אתה לא צריך תואר במתמטיקה כדי לעשות את החישוב".

פס ייצור רובוטי במפעל של אדידס (צילום: יח"צ)

במכרה מתחת ליערות האורנים הקפואים בגארנברג, 110 ק"מ צפונית מערבית לשטוקהולם, מר פרסון ועמיתיו מרוויחים כ -500,000 קרונה בשנה (כמעט 60,000 דולר). הם מקבלים חמישה שבועות של חופשה. על פי החוק השוודי, כאשר ילד נולד, להורים יש 480 ימים של חופשה משפחתית לחלק ביניהם. שום רובוט לא ישנה את זה, אומר מר פרסון.

"זו חשיבה שוודית", אומר אריק לונדסטרום, אב לשניים בן 41 שעובד לצד מר פרסון. "אם אתה עושה משהו בשביל החברה שאתה עובד בה, אז החברה נותנת משהו בחזרה".

המכרה של גארנברג היה פעיל פחות או יותר מאז 1257. לפני יותר מעשור, חברת בולידן התחברה עם חברת התקשורת השבדית אריקסון, כדי להכניס אינטרנט אלחוטי למכרה. זה איפשר לכורים לדבר אחד עם השני כדי לתקן בעיות באופן מידי. הכורים כעת נושאים טאבלטים המאפשרים להם להמשיך להפעיל את המכרה לאורך כל כבישי המכרה, כ-60 קילומטרים אורכם.

"עבורנו, אוטומציה היא משהו טוב", אומר פרדריק האסס, בן 41, שעומד בראש האיגוד המקצועי המקומי המייצג טכנאים. "אף אחד לא מרגיש כאילו הם לוקחים מקומות עבודה. זה מאפשר לנו לעשות יותר עם אותה כמות האנשים שיש לנו".

להצליח במעברים

בקרב חוזי העתידות בתחום העבודה אין עוסקים במדע מדויק. אף אחד לא יודע כמה משרות מאוימות על ידי רובוטים וצורות אחרות של אוטומציה, אבל התחזיות מלמדות על הלם פוטנציאלי.

מחקר שנערך בשנת 2016 על ידי הפורום הכלכלי העולמי סקר 15 משקים מרכזיים המחזיקים בשני שלישים מכוח העבודה העולמי, כ-1.86 מיליארד עובדים, ומסקנותיו היו כי עליית הרובוטיקה והאינטליגנציה המלאכותית תשמיד 5.1 מיליון משרות נטו עד שנת 2020. אך הטכנולוגיה והאוטומציה גם מייצרות משרות חדשות. הדבר המאפשר למשק תחרותי לשמור על הצלחתו היא יכולתו להתמודד עם השינויים הללו ולהכשיר את העובדים לשינויים הצפויים במשק. זו הנקודה בה נדרשת במיוחד התערבות ממשלתית.

במדיניות כלכלית בה התערבות המדינה במשק נרחבת, ניתן לכוון את השינויים האלו ולהובילם ליצירת תעסוקה מתקדמת. בשוק חופשי פרוץ, בו המדינה דוגלת בכך שהשוק יעשה את שלו, ההתפתחות הטבעית תהיה כזו שהעובדים לא יוכלו להדביק את הקצב של השינויים הטכנולוגים והם, והמשק המורכב מבני אדם עובדים וחיים, לא יוכלו להיות חדשניים, לא יוכלו להוביל בתחומי הטכנולוגיה והמדע.

שוודיה והארצות הנורדיות הוכיחו הצלחה בניהול מעברים כאלה. 'המועצה לביטחון המשרות', גוף הממומן על ידיה מעסיקים, עוזרות לאנשים שאיבדו את משרתם למצוא אחת חדשה.

במועצה לביטחון המשרות בשטוקהולם טוענים כי שיעור ההצלחה שלהם הוא 83%. שני שליש מהעובדים מצאו משרות בשכר דומה או גבוה יותר מהעבודות הקודמות שלהם.

רשת הביטחון החברתית יכולה להיפרם

אך שמירה על רשת הביטחון הסוציאלי בשוודיה איננה כל כך קלה. היא מחייבת את הציבור לשלם מס הכנסה גבוה, בשיעור הקרוב ל-60%, וזאת בזמן ששוודיה מקבל אליה מספר גדול של מהגרים ממדינות בקונפליקט. החוזה החברתי, במסגרתו אנשים משלמים הרבה ומקבלים הרבה, עלול להיסדק על רקע חוסר מוכנותם של אנשים לקבל אל תוך החברה השוודית זרים. השנים הקרובות והתמודדות עם השינויים הדמוגרפים והטכנולוגים יהוו מבחן למודל מדינת הרווחה. מעבר לרווחתם של תושבי שוודיה ומדינות האזור, נראה שלתוצאות הנעשה במדינת הרווחה בסוגיות יכולות להיות השלכות על השיח הכלכלי בעולם כולו.