"משנכס אדר מרבין בשמחה" הטעימו חז"ל על החודש שהחל זה מכבר, והציבו רף דרישה מוזר ומסובך לכל מי שרואים עצמם קשורים למסורת היהודית, ורוצים לקשור עצמם ללוח השנה העברי. מה זו שמחה בכלל? האם אפשר להחליט להיות שמחים? ומה מביא אותנו לידי שמחה אמיתית? דיברנו עם פרופסורית לפסיכולוגיה, ליצן רפואי ורב כדי שידריכו אותנו בסבך השאלות האלו.

"שמחה היא אחד מהרגשות או המצבים החיוביים שאפשר להיות בהם", אומרת פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה, חוקרת פסיכולוגיה חיובית מאונ' אריאל שבשומרון. "יש תחושה, הנאה חושית, רגעית הדוניסטית ויש שביעות רצון, שמחה הקשורה לערכים שלנו ולהגשמתם. אי אפשר לשמור על רגש חיובי לאורך זמן, כי אנחנו מסתגלים מהר גם לדברים הטובים, ורף הגירוי שלנו עולה", מחדדת ליטמן-עובדיה.

חגיגות פורים במאה שערים, 13 במרץ 2017 (יניב נדב / פלאש90)

הרב בן ציון בר-שלום, מבקש להציב את פורים וחודש אדר כמראה של יום הכיפורים וחודש אלול, "החורף משרה שפיפות, ודיכאון הוא גם יצר הרע – הוא גורם לנו לוותר. באדר צריך לשמוח בלי גבולות – מרבים בשמחה. אדר בא לעודד אותנו, אנחנו עושים חשבון נפש, כמו ביום כיפור, שהוא הבנזוג של פורים – אבל מסתכלים רק על החצי המלא של הכוס, רק על החלק הטוב."

הרב בן ציון בר-שלום

"ליצן רפואי טוב מצליח להפיח חיים, רוח שטות ואופטימיות בחלק החי הקטן, אצל החולים שאנחנו פוגשים", מספר ירון סנצ'ו גושן, המוכר גם כפרוססור סנצ'ו דה-לה-ספונג'ה, ליצן רפואי במרכז הרפואי העמק בעפולה. "מה שנראה שאי אפשר לעשות, צחוק ושמחה מאפשרים אותו – ראיתי קטועי רגלים משחקים כדורגל, אנשים משותקים רוקדים, ילד עם סרטן שהרופאים אמרו שלפי הבדיקות לא מסוגל לקום מהמיטה שקם ונלחם בנו בחרבות, וככה נלחם במחלה."

עבודה קשה

פרופ' ליטמן-עובדיה מדגישה את העבודה הקשה שאנחנו צריכים לעשות כדי לשמוח, "ברירת המחדל שלנו, הדיפולט, היא לא להיות שמח אלא לשרוד, ולכן דבר ראשון כשאנחנו קמים בבוקר אנחנו דרוכים לקראת איום וסכנה. בשביל לשמוח, לצחוק – צריך מאמץ אקטיבי."

פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה, חברת סגל בכירה באוניברסיטת אריאל, חוקרת ומרצה בתחומים של פסיכולוגיה חיובית ופסיכולוגיה תעסוקתית (באדיבות המצולמת)

סנצ'ו דה-לה-ספונג'ה מסכים, "אפשר להשתדל לשמוח. היאוש, העצב והפחד מושכים למטה – וקל להתפס אליהם. לנירוונה וגן עדן נגיע רק כשנמות – העולם הזה הוא התגברות על מכשולים, ומכאן מגיעה השמחה. להתרגל לדברים הלא טובים זה הניצוץ של היאוש, לעשות שינוי קטן, לצחוק, לעשות פעולה שמטיבה איתך, גם אם היא מלאכותית."

"אושר ושמחה זה עניין חמקני. יש לנו שפע בלי גבולות, זה עושה אותנו יותר שמחים?" שואל הרב בר-שלום. "האושר והשמחה מגיעים מציפיה וכמיהה לדבר מסויים ומהמאמץ להשיג אותו. שמחה היא תוצאה של חיסרון והמאמץ למלא אותו". פרופ' ליטמן-עובדיה מזהירה מפני השמחה המהירה, "הרדיפה אחר ההנאה ההדוניסטית, אחרי הנסיון למקסם את הרגע – פועלת כבומרנג. אם במקום במצב או בפעולה שגרמו לנו להיות שמחים, אנחנו מתמקדים בתוצאה – שמחה, היא תחמוק לנו מבין האצבעות."

מגביר שמחה – נתינה

הליצן הרפואי ירון סנצ'ו גושן (תמונה באדיבות המצולם)

"הודיה ונתינה" עונה בפשטות סנצ'ו הליצן, לשאלה מה המתכון לשמחה אמיתית. "מחקרים רבים מוכיחים שנתינה היא פעולה שמייצרת תחושה טובה אצל הנותן", מסכימה פרופ' ליטמן-עובדיה. "יש שלושה מרכיבים המגבירים שמחה ואושר: שייכות – כל דבר שקשור בזולת, להיות חלק מקבוצה, אינטראקציה חברתית, זה הגורם מספר אחת. המרכיב השני הוא להשקיע בדברים שהם משמעותיים עבורך, והשלישי הוא לצמצם את הדברים שלא עושים לך טוב." ליטמן-עובדיה מחברת את המחקר למסורת, "מה המצווה החשובה של חודש אדר? משלוחי מנות ומתנות לאביונים. פעולה של נתינה. זה לא סתם, זה מגביר שמחה באמת."

הרב בר-שלום מסכים, "מצוות משלוח המנות מקרבת ומחברת את הקהילה אחד לשני. מותר לשלוח מנות רק למי שאוהבים, מה שגורם לכך שכשאתה מקבל משלוח מנות אתה ידוע שאוהבים אותך, באמת. זה הסוד – החיבור בין המצוות והשמחה."