ועדת השרים לחקיקה צפויה להצביע היום (ראשון) על הצעת החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 היום ל-64, באופן מדורג שיתפרש על פני כעשר שנים. הצעת החוק שיזם חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) מגיעה לאחר דיונים ארוכים בוועדת הכספים, במהלכם נמנע שר האוצר מלהמליץ לוועדה האם יש להעלות את גיל הפרישה לנשים, למרות שהיה מחויב בכך על פי חוק. החוק המוצע קובע מנגנון סיוע לנשים עם שכר נמוך והכשרה מקצועית וכן התייחסות לנשים במקצועות שוחקים, למרות שבנושא זה אין הצעת החוק ברורה.

ההצעה שיזם גפני זוכה לתמיכה רחבה מצד חברי כנסת באופוזיציה ובקואליציה, אך ייתכן שתתקל בהתנגדות משרד האוצר וגורמים אחרים שסבורים שיש לעלות את גיל הפרישה לנשים ליותר מ-64, או בקצב מהיר יותר.

הדיון בהעלאת גיל הפרישה לנשים נמשך בשנה האחרונה לאחר שוועדה שמונתה בנושא המליצה כי יש להעלות את גיל הפרישה לנשים בשלב ראשון (תוך 8 שנים) ל 64 ולאחר מכן להשוותו לגיל הפרישה של הגברים 67. בנוסף המליצה הועדה שבראשה עמד מנכ"ל משרד האוצר, לנקוט בשורה של צעדים על מנת לסייע לנשים, בעיקר במקצועות שוחקים וכאלו שימצאו עצמן מובטלות לקראת גיל הפרישה. עם זאת, מצד חברי הכנסת נשמעה ביקורת רבה על כך שהסיוע שעליו המליצה הועדה לא מספק וישאיר נשים רבות ללא מענה.

לאחר שהתארכו הדיונים בוועדת הכספים וללא הצעה מוסכמת על אופן העלאת גיל הפרישה, החליט חבר הכנסת גפני ליזום תיקון לחוק שיאפשר העלאה מדורגת של גיל הפרישה לנשים בתוך 10 שנים. הצעתו של גפני אומנם נדיבה יותר מזו של משרד האוצר (הן בקצב העלאת גיל הפרישה והן בצעדים שנועדו לצמצם את הפגיעה בנשים מעל לגיל 55) אבל ביסודה עומדת ההנחה כי גיל הפרישה לנשים חייב לעלות, כשהמניע המרכזי לכך הוא דחיית תשלום קצבאות הזקנה. לגפני הצטרפו שורה ארוכה של חברי כנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה.

הלחץ הגדול להעלאת גיל הפרישה מופנה אל חברי הכנסת מכיון הביטוח הלאומי וחברות הביטוח. אלו טוענים כי העלאת גיל הפרשה לנשים מחויבת המציאות שכן, אם לא יעלה גיל הפרישה לנשים, קופת הביטוח הלאומי עשויה להיות במצב בעייתי, העלאת גיל הפרישה משמעותה גם העלאת הגיל שבו מתחילים האזרחים הוותיקים לקבל קצבת זקנה.

אם אכן תאושר הצעת החוק של חבר הכנסת גפני, הכנסת צפויה להכניס את הצעת החוק להליך אישור מהיר יחסית.