המחצית השנייה של 2017 תיקנה את המחצית הראשונה החלשה יחסית, והציגה צמיחה של 3.7% בתוצר – כך על פי האומדן הראשון לחשבונות הלאומיים שפרסמה היום (ראשון) הלמ"ס. את מגמות הצמיחה הובילו הייצוא (5.8%), ההשקעה בנכסים (5.6%) והצריכה הפרטית (5.2%). לעומת זאת, ענף הבנייה למגורים הציג ירידה של 5.5% בהיקף הפעילות והצריכה הציבורית הציגה עליה נמוכה של 1.4%.

בתחום ייצוא הסחורות והשירותים, תחום שהוביל את מדד הצמיחה, ניתן לראות שביצועי המשק מתאימים את עצמם למדיניות אותה מובילים ראש הממשלה ושר האוצר, ועיקרה תעדוף ענפי השירותים והמסחר על פני התעשיה והחקלאות. בעוד שבייצוא התעשייתי נרשמה עליה של 4.4% ובייצוא חקלאי נרשמה ירידה של 24.4%, שירותי התיירות רשמו זינוק של 11.7% ושאר ענפי השירותים רשמו עליה של 10.9%.

חקלאי במחאה, ארכיון. צילום: פלאש 90 / הדס פרוש.

הצריכה הפרטית, שהפכה להיות מנוע מרכזי לצמיחה ב-2016, התמתנה במחצית הראשונה של 2017, אך התאוששה במחצית השניה בה נרשמה עליה של 3.2% בצריכה הפרטית לנפש. לאחר שבמחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה של 35.5% ברכישת רכבים, נרשמה במחצית השניה עליה של 4.5%. בתחום רכישת המוצרים בני קיימא (מקררים, מכונות כביסה וכו') נרשמה עליה של 8.4%. דווקא הוצאות על ריהוט ותכשיטים רמו ירידה של 1.1%.

בתחום הצריכה הציבורית נרשמה במחצית השניה של 2017 צמיחה מתונה ביותר של 1.4% בלבד (נמוכה מהגידול באוכלוסיה). עם זאת, בפילוח הנתונים לצריכה ציבורית אזרחית ולצמיחה ציבורית ביטחונית, נראה כי הצמיחה של הוצאות על שירותים אזרחיים דווקא עלתה באופן מרשים – 6% לעומת הצריכה הבטחונית שרשמה ירידה של 16.4%.

בשורה התחתונה נראה כי החששות של כניסה למיתון בעקבות נתוני המחצית הראשונה של 2017 התבדו, כשהמחצית השניה של השנה מתקנת את המגמה ומחזירה את השנה לצמיחה, שנמוכה אמנם מ-2016, אך בהחלט נמצאת בנורמה של השנים האחרונות. יבואני המכוניות שזכו לשנה חלומית ב-2016, והתחלה נוראית של 2017, יכולים לחזור ולחייך, כך גם יצואני השירותים. התעשיינים והחקלאים, המוחים על מדיניות הממשלה ביחס אליהם, כנראה לא זועקים סתם כשענפים הללו מצטמקים. שנה של שקט בטחוני יחסי, אפשרה להגדיל את ההוצאה הציבורית האזרחית, גם בלא הרחבה תקציבית, ואפשר רק לקוות שמגמה זו תימשך.