תקציב 2019 הוא ככל הנראה הפספוס הגדול של משה כחלון. למעשה מדובר בפספוס הזדמנות נדירה עבור כולנו. הכוונה היא לא למפלגתו של שר האוצר, אלא לכולנו – אזרחי מדינת ישראל. נכון, בסך הכל מדובר בתקציב לא רע שכולל הגדלה של ההוצאה במגוון תחומים. התקציב הזה, כשמסתכלים עליו אחרי מדיניות נאו ליברלית של למעלה מ-20 שנה, יכול להראות 'חברתי'. כך לפחות רואים זאת רוב חברי הכנסת, הן מהקואליציה והן מהאופוזציה, כפי שהדגימו זאת במחמאות שנתנו לשר האוצר בישיבת ועדת הכספים אתמול. אבל ביחס לתנאים שהיו לכחלון, בעת בניית תקציב 2019, אפשר לומר שמדובר בפספוס גדול.
לכחלון היו את כל התנאים להתמקם בשורה אחת עם שרי אוצר כמו לוי אשכול שהביא מים לנגב או פנחס ספיר שהפך את מדינת ישראל למדינה מתועשת.
מחזור גאות עם אבטלה נמוכה
בתיאוריה הכלכלית מבחינים בין תקופות של גאות כלכלית לתקופות של שפל כלכלי ומתארים את המעבר בין גאות לשפל כמחזוריות כמעט טבעית. קשה להגדיר את התקופה הנוכחית כגאות במלוא מובן המילה מאחר והצמיחה של המשק לא מגיעה לגבהים שהמשק הישראלי כמשק מתפתח יודע להגיע אליהם. בישראל גם אין אינפלציה המאפיינת תקופה של גאות. מהצד השני אחוז התעסוקה מתקרב למה שנקרא – תעסוקה מלאה (אחוזי אבטלה נמוכים באופן מתמשך) והתחזיות אופטימיות. תנאי המשק היציבים והאבטלה הנמוכה מייצרים ביטחון יחסי בהכנסות המדינה וצורך נמוך יחסית בפעולות חירום ממשלתית להתנעת הצמיחה כפי שנדרש בתקופות של שפל כלכלי. כך ששר האוצר לא נמצא בגבו אל הקיר.
קופה מלאה וחוב נמוך
עודפי הגביה של השנים האחרונות, יחד עם מדיניות גרעון שמרנית שהניחה את הקטנת יחס החוב תוצר כעדיפות עליונה יצרו מצב שקופת המדינה מלאה. בעשור האחרון נרשמו עודפי גביה מצטברים של כ-60 מיליארד שקלים כשבשנת 2017 נשבר שיא עם גביה עודפת (מעבר לתחזית הראשונית) של כ-18 מיליארד שקלים. גם 2018 מסמנת כיוון דומה כשבינואר בלבד נרשמו עודפי גביה של למעלה מ-4 מיליארד שקלים. את עודפי הגביה הללו הזרימו הממשלות האחרונות להקטנת יחס החוב תוצר הממשלתי שהגיע לשפל של 59.4% מהתוצר. פירוש הדבר הוא שלממשלת ישראל יש עמדה נוחה לצאת ממנה לפעולה של הרחבה תקציבית או של השקעות משמעותיות.
לשם השוואה יאיר לפיד נכנס למשרד האוצר עם בור תקציבי שהשאיר לו שטיינץ בעומק של כ-40 מיליארד שקלים. לפיד נאלץ להנהיג קיצוץ עמוק מאוד, כחלון לעומתו הגיע לתקציב 2019 כשהוא נדרש לצעדי התאמות (תיקוני תקציב או העלאות מיסים שיכניסו את התקציב למסגרת הכללים הפיסקאליים) של כ-7 מיליארד שקלים בלבד. את המצב הזה תיאר אתמול מנכ"ל משרד האוצר כשאמר כי שר האוצר ניהל את ההתאמות בתקציב מהבית. במצב הנוכחי לשר האוצר יש אוויר בריאות לצאת למרתון.
התותחים שותקים
למרות ההתרחשויות האחרונות בגזרת סוריה, מדינת ישראל ניהנת ממצב ביטחוני יציב כמו שלא היה פה מאז סוף שנות השבעים. השקט הזה יכול להתהפך תוך שעות בודדות, אבל במזרח התיכון זה נכון תמיד. באשר לתקציב הביטחון, ההסכם שנחתם בין מערכת הביטחון בתקופת יעלון, למשרד האוצר ותוכנית טר"ש גדעון של צה"ל מייצרים יציבות בתקציב הביטחון שחלקו בעוגה התקציבית הולך וקטן. במקביל קרן מס רכוש המטפלת בפיצוי נזקי מלחמה מלאה כפי שלא הייתה מעולם לאחר שבשנתיים האחרונות קיבלה הזרמה כפולה של כסף בתרגיל מחוכם שביצע משרד האוצר כדי להתמודד עם עודפי הגביה העצומים.
קואליציה יציבה ושבעה
פרסומי המלצות המשטרה נגד ראש הממשלה הוכיחו עד כמה חברי הקואליציה מרוצים מהמיקום הפוליטי שלהם. הקואליציה של נתניהו היא ככל הנראה הקואליציה היציבה והאחידה ביותר שנראתה פה מזה שנים. החרדים כמגזר שבעים, המתנחלים גם כן. הדרישות שהיו לשרי הממשלה בדיוני התקציב היו מגוחכות ולאנשי האוצר הייתה עבודה קלה יחסית בסגירת התקציב.
כחלון נתפס כשר אוצר חברתי ונהנה מיחסים טובים עם מרבית המפלגות, גם עם חברי הכנסת של האופוזיציה. השבחים שהרעיפו עליו חברי האופוזיציה בוועדת הכספים, מדגימים גם את ההערכה לה זוכה כחלון אך גם את חולשתה של האופוזיציה כאלטרנטיבה ערכית למדיניות של שר האוצר. כחלון מחזיק גם בעמדת כח מול ראש הממשלה. אם יבחר בכך, ביכולתו לפרק את הממשלה והמלצות המשטרה נותנים לו את התירוץ המושלם לעשות זאת. מהלך שכזה אף יצור לו דימוי של פוליטיקאי עם רף מוסר וניקיון כפיים. בנוסף נהנה שר האוצר מיחסים טובים עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. זה דוגל בפתרון עימותים בהדברות וממעט להשתמש בנשק השביתה. הסיטואציה הפוליטית של כחלון היא חלום עבור שר אוצר. או אולי יותר נכון להגיד שהסיטואציה הפוליטית יכולה לאפשר לשר האוצר לחלום.
הפספוס של כחלון
עד כאן תנאי הסף הטובים שיש לכחלון. כחלון ניצל את התנאים הללו כדי להכין תקציב טוב. יש בו הגדלה מסוימת של תקציבי המשרדים החברתיים ושיפור מצב בשורה של נושאים ביניהם מערכת החינוך וקצבאות הנכות. צריך לזכור שגם בנושאים אלה וגם בנושאים אחרים שבהם תקציב 2019 מציג תוספת, מדובר בסכומים שלא מכסים את הפער שייצר החנק התקציבי של העשור וחצי האחרון. שחיקת המערכות הציבוריות במערכת הרווחה הישראלית הייתה כל כך גדולה שבקצב הנוכחי ייקח לה עוד שנים רבות להשתקם.
כחלון יכול היה להשתמש בתקציב 2019 כדי להטביע חותם של ממש על מדינת ישראל ולנקות מסדר היום אחת מכמה בעיות עומק שהחברה בישראל סובלת ממנה. כך לדוגמא, מעולם לא היו תנאים טובים יותר כדי לקדם את מערכת החינוך הישראלית. ממצב של כיתות צפופות, הישגים בינוניים ומערכת דלה היה ליצור מערכת חינוך מתקדמת כמו במפותחות שבמדינות. כחלון הגדיל את תקציב החינוך אבל לא באופן שמשנה את כללי המשחק. זו תהיה אותה מערכת חינוך רק קצת פחות רעבה. בינתיים בחוק ההסדרים, שוב נכלל הסעיף שדוחה את החלת חוק יום לימודים ארוך.
אפשרות נוספת – לבצע מהפכה של ממש במערכת הבריאות הישראלית. מערכת שנהנית מכח אדם מצוין לצד תת תקצוב כרוני. כחלון הגדיל את סל התרופות והוסיף כמה מיטות אשפוז. מערכת הבריאות אולי תעבור ממחסור חמור מאוד למחסור חמור. כחלון וליצמן לא נכנסו למהלך שיעביר את מערכת הבריאות למצב של רווחה כפי שראוי שיהיה במדינה מפותחת במאה העשרים ואחת.
גם מצב העניים בישראל לא ישתנה באופן משמעותי בעקבות תקציב 2019. חיסול העוני אולי נשמע יומרני ביחס לחלומות כמו מערכת בריאות מתפקדת, או מערכת חינוך מתקדמת אבל בהחלט אפשר להוציא את ישראל מתחתית הרשימה המפוקפקת של ה-OECD במדדי העוני והפערים הכלכליים, בטח כשמדובר בעוני של קשישים ועוני של ילדים. תכנית מענק עבודה, היא התכנית המרכזית של הממשלה למלחמה בעוני. מדובר בתכנית לא רעה שישומה משתפר משנה לשנה, אבל היא לא מספיקה.
כחלון יכול היה לנצל את תקציב 2019 כדי להפוך את ישראל למעצמה של אנרגיה ירוקה ממקורות מתחדשים, כחלון יכול היה להשיק תוכנית מהפכנית למערכת התחבורה הציבורית שעלותה זניחה לעומת התועלות שלה למשק. למעט הרכבת, התחבורה הציבורית בישראל נתפסת ומתוכננת כשירות לעניים ולחיילים ולא כתשתית משקית חיונית שמעלה את הפריון.
כחלון יכול היה לקדם תכנית אמתית לשילוב החברה הערבית בישראל שתמשיך מהנקודה שבה נעצרה החלטה 922. שנמשיך?
2019 מציג תוספת, אבל מדובר בסכומים שלא מכסים את הפער שייצר החנק התקציבי של העשור וחצי האחרון
כל אלו לא קיימים בתקציב 2019. לכחלון היו את כל התנאים להתמקם בשורה אחת עם שרי אוצר כמו לוי אשכול שהביא מים לנגב או פנחס ספיר שהפך את מדינת ישראל למדינה מתועשת. בינתיים מורשתו של שר האוצר כחלון נתקעת בתוכנית מחיר למשתכן ובתוכניות להוזלת מקררים ובגדי תינוקות. כחלון הביא לנו תקציב טוב, אבל הוא לא הביא לנו תקציב שישנה את המציאות וייזכר לדורות.