חילוקי דעות קשים בדיון של ועדת העבודה והרווחה בהצעה לחייב מעסיקים בביטוחי חובה נגד תאונות עבודה, בנוסף לדמי הביטוח הלאומי. על פי הצעת משרד האוצר, הכלולה בחוק ההסדרים לשנת 2019, יוכלו מעסיקים לבחור בין תשלום אחיד נוסף למוסד לביטוח לאומי (מעבר לפרמיה הקיימת היום בשיעור 1.96% מהשכר) לרכישת ביטוח בחברות פרטיות, עליו ידרשו לשלם פרמיה שתקבע על פי רמת הסיכון בענף ועל פי היסטוריית התאונות אצל המעסיק. באוצר מקווים ליצור כך תמריץ כלכלי לשמירה על בטיחות העובדים.

"כיום העובד מקבל קצבאות במקרה ונפגע, אבל לא קיים מערך שמתמרץ מעסיקים לשמור על בטיחות העובדים, בעוד שברוב מדינות העולם קיימת מערכת דיפרנציאלית כזאת" אמר היום (שני) רכז תעסוקה באגף תקציבים במשרד האוצר אורי שיינין, לברי הוועדה, "מעסיק שינקוט באמצעי בטיחות ישלם פחות. כוונתנו היא לצמצם את תאונות העבודה ב-20% עד 25% ".

מנגד, הציג עו"ד שלומי מור מהביטוח הלאומי התנגדות תקיפה למהלך. "אנחנו חוששים מאוד מהכנסת דריסת רגל של סקטור פרטי לביטוח של המדינה" הסביר, "זאת פעם ראשונה שמתאפשר לאדם לבחור האם להיות מבוטח בביטוח הלאומי או בביטוח פרטי ולקבל הנחה בביטוח הלאומי תמורת זאת. זהו תקדים מדאיג. אנחנו יוצרים למעסיק אינטרס להגיד לעובד: אל תפנה לביטוח הלאומי כי תקפיץ לי את הפרמיה. המעסיק גם יוכל להכחיש שהייתה תאונת עבודה. ואיך נגבה את הכספים הללו? נפנה להוצאה לפועל?".

נציגי הביטוח הלאומי הדגישו גם כי אין הצדקה להעברת שינוי כה משמעותי בהליך חקיקה מזורז במסגרת חוק ההסדרים, ולא בהליך חקיקה ראשית.  ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) הצטרף לדברים ואמר כי "זה מחטף. יש לפצל את הצעת החוק מחוק ההסדרים על מנת לאפשר דיון מעמיק". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הוסיף כי "משרד האוצר מחסל את ההגנה האוניברסלית על אזרחים והביטוח שלהם. ערבוב של פרטי וציבורי תמיד נכשל".

המעסיקים, באופן טבעי אולי, התנגדו להצעה, שמשמעותה הגדלת עלויות ההעסקה שלהם. "יש כאן הנחת יסוד כאילו למעסיקים לא אכפת מהעובדים שלהם ולכן צריך להכות אותם בכיס" אמר חזקיה ישראל מהתאחדות התעשיינים, "לא זו השיטה הנכונה. בעבר הביטוח הדיפרנציאלי בוטל כי הוא לא הצליח. יש להשאיר את המצב כמו שהוא".

נשיא ארגון העצמאים והעסקים הקטנים בישראל (להב), עו"ד רועי כהן, מחה גם הוא על מה שכינה "טירוף מערכות". לדבריו, המדינה נלחמת בתאונות עבודה "על חשבון עסקים קטנים ומטילים עלינו עלויות מטורפות נוספות".

גם נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, הביע התנגדות להצעה. "מטעים את הציבור ואת הוועדה" טען, "פשוט מטילים עלינו עוד מיסים. מה רוצים ממני ומהמשרד שלי? לא בגללי קורסים מנופים. זה בניגוד למדיניות הממשלה שנלחמת ביוקר המחיה".

על אף שניתן היה לצפות שדווקא חברות הביטוח יברכו על הצעת החוק, הצפויה לפתוח בפניהן שוק לקוחות חדש וגדול ביותר, גם נציג איגוד חברות הביטוח, עו"ד ירון אליאס, הצטרף למסתייגים מהצעת החוק. לדבריו, "הצעת החוק הזאת נחתה עלינו בהפתעה. צריך לבצע בה שינויים, כי היא לא מתכתבת עם המציאות בשטח".

בתגובה לביקורת הרחבה, אמר שיינין כי "אם מעסיקים יפנימו את העלויות של תאונות עבודה, הם יפעלו לצמצם אותן, ונייצר מנגנונים שיגנו על עובדים מפני דיווח שקר של מעסיקים". עוד טען כי "תהליכי הצעת החוק החלו כבר ב-2012 והגיע הזמן לאשר אותם. הצעת החוק תוסיף למדינה כחצי מיליארד שקלים כבר בשנת 2019".

על פי הצעת החוק אמורים העובדים שייפגעו להמשיך ולקבל פיצוייהם מהמוסד לביטוח לאומי, כשאופן ההתחשבנות בינו לבין חברות הביטוח הפרטיות יקבע על ידי שרי האוצר והרווחה בתקנות שיוגשו בהמשך. יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) הודיע כי דיון נוסף בהצעת החוק ייערך ביום חמישי הקרוב.

בעקבות הדיון מסר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש כי "חוק ההסדרים מבקש לחייב את המעסיקים בביטוח פרטי של העובדים במקרה של תאונות עבודה, במטרה לכאורה לצמצם את היקף תאונות העבודה. אולם, בין הכלי המוצע לבין צמצום תאונות עבודה במשק אין כל קשר".

לטענת ברוש, "הסיבה האמיתית העומדת מאחורי היוזמה, היא להזרים כספים נוספים לקופת המדינה על הגב של המעסיקים, ולא אף סיבה אחרת. מצד אחד המדינה רוצה שהמעסיקים ימשיכו לשלם לביטוח לאומי במסגרת הביטוח על העובדים, ומצד שני רוצה לחייב אותם לשלם בנוסף ביטוח כפול גם לחברת ביטוח פרטית, כך שבמקרה של תאונת עבודה – מי שישלם תהיה חברת הביטוח ולא המדינה. מדובר בהתנהלות  שערורייתית, על גבול ההונאה והסחיטה של אנשי עסקים על ידי הממשלה, שאין לה אח ורע במדינה מתוקנת. אם מדינת חוק אנחנו, יש לשים סוף לסחיטה בחסות הממשלה ולבטל לאלתר יוזמה פסולה זו".