לראשונה מאז מבצע משה להעלאת יהודי אתיופיה למדינת ישראל בשנת 1984, ועדת השרים לקידום שילובם של אזרחי ישראל יוצאי אתיופיה בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אישרה אתמול (שני) בצעד היסטורי את ההחלטה להסדיר את מעמדם של הקייסים, מנהיגי הדת של העדה האתיופית, ולשלבם במכלול שרותי הדת של מדינת ישראל.
"בישיבה היום אנחנו נסדיר סוף סוף את מעמדם של הקייסים שהובילו את הקהילה של יהודי אתיופיה במשך מאות בשנים", אמר נתניהו בפתח הוועדה והוסיף כי "ההסדרה הזאת הייתה צריכה להתבצע כבר מזמן, ואני שמח שיש לנו הזדמנות לעשות אותה עכשיו. אני חושב שזה חלק מאותו צעד, אותו מכלול של צעדים שאנחנו עושים לסייע לאחינו, בנות ובני העדה האתיופית בישראל. השינוי מאוד מבורך, ויהיו גם דברים אחרים שנעשה בישיבה הזאת".
- נתניהו וקיסים מהעדה האתיופית (קובי גדעון/ לע"מ)
המתווה שאושר כולל הכרה היסטורית בקייסים (כהנת ביתא ישראל) כרועים רוחניים עבור יהודים יוצאי אתיופיה, ובכך הוא מסדיר את מעמדם כחלק ממערך שירותי הדת. צעד זה מהווה הכרה במורשת העתיקה והייחודית של יוצאי אתיופיה גם בתחום שירותי הדת. במהלך השנה הזו יתוקצבו 7.5 תקנים של קייסים להשלמת שכרם של הקייסים המכהנים והחל משנת 2019 ועד שנת 2021 יתוקצבו עוד 10 תקנים.
כמו כן, ההחלטה כוללת מתווה סדור לשילובם של רבנים יוצאי אתיופיה כבעלי תפקידים במועצות הדתיות, במטרה להביא לשילובם המיטבי במערך שירותי הדת, ולשיפור שירותי הדת הניתנים לאזרחי ישראל יוצאי אתיופיה ולכלל הציבור. ההחלטה כוללת תקצוב של 20 רבנים ממוצא אתיופי כבר בשנת 2018.
חשוב להדגיש כי נושא התקציב של הצעת המחליטים אמור להיות מגולם בסעיף בתקציב המדינה ובשונה מהצעות החלטה אחרות, כמו ההחלטה להסדרת הישוב חוות גלעד, אינו כפוף לחוק הנומרטור.
יו״ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ח״כ ד״ר אברהם נגוסה אמר בתגובה להחלטת ראש הממשלה בנושא הסדרת מעמדם של הקייסים כי ״זוהי החלטה היסטורית, מעמדם של הקייסים יוסדר". עוד ברך נגוסה על המהלך המיוחד והוסיף כי "צעד זה מהווה הכרה במורשת העתיקה והייחודית של יוצאי אתיופיה גם בתחום שירותי הדת".
- ח"כ אברהם נגוסה (יונתן זינדל / פלאש90)
בנוסף, שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, דיווח לוועדה על יישומן המוצלח של תכנית הסיוע על ידי משכנתאות למשפחות יוצאות אתיופיה ועל התכנית להתחדשות עירונית. במסגרת התוכנית הוקצו 120 מיליון שקלים עבור הלוואות לדיור ל-200 משפחות וזוגות מבין יוצאי אתיופיה בכל שנה, במהלך ארבע שנים.
בשנת 2017, השנה הראשונה להפעלת תכנית הסיוע, מימשו את הסיוע 184 זוגות ומשפחות שרכשו דירות במגוון יישובים ברחבי הארץ. משפחות וזוגות נוספים נמצאים בתהליך מימוש הסיוע. על מנת לאפשר מימוש מיטבי של הסיוע הניתן, זוגות זכאים גם לליווי בתהליך רכישת הדירות ולקיחת המשכנתא מהקרן הישראלית להלוואות ללא ריבית. באשר לתוכנית להתחדשות עירונית הוצגו ההישגים בחמש שכונות בהשקעה כוללת של 120 מיליון שקלים על פני חמש שנים. מאז אושרה התוכנית בתחילת שנת 2018 נחתמו הסכמים עם שלוש הרשויות המקומיות בהן נמצאות השכונות.
בהודעת לשכת ראש הממשלה נמסר כי ועדת השרים ביצעה כ-93% מהפעולות שהציבה הועדה. ועדת השרים מקיימת מעקב אחר כלל הפעולות בתוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה. התוכנית כוללת 71 פעולות והיקפה 165 מיליון שקלים בשנה (לא כולל מרכיב הדיור). הפעולות מבוצעות על ידי 10 משרדי ממשלה ויחידות ממשלתיות, והן מקיפות את כל תחומי החיים. בין התכניות שאישרה הוועדה: תגבור לימודי לצורך העלאת אחוז הזכאים לבגרות, הגדלת היקף האיתור של מחוננים ומצטיינים ושיבוצם בתוכניות מתאימות, העלאת היקף הקצינים בצבא ובמשטרה, שילוב אקדמאים במשרות בשכר גבוה במגזר הפרטי והענקת שוברים מסובסדים לחוגים לילדים (מאז ספטמבר משתתפים מעל ל-3,500 ילדים במגוון חוגים בתחומי האומנות, המוזיקה, הספורט והמדעים).
