דצמבר 2016. עיתונאים בכירים ב"גלובס" וגורמים בוועד של העיתון מקבלים מסרים מפתיעים מיועץ תקשורת ידוע ושנוי במחלוקת, שחרגו מהיחסים המוכרים בין יועצים לאנשי מערכת. היה זה ניר חפץ, באותם ימים ה"מוציא והמביא" של משפחת נתניהו, שסיפר על אוליגרך נוצץ שמבלה בין מוסקווה לז'נבה, עם מספיק מיליונים בקופה בשביל להציל את הספינה הטובעת של העיתון הכלכלי. דוד דווידוביץ' קראו לו, מאנשיו הקרובים של המיליארדר רומן אברמוביץ'. כשדוידוביץ' הבין ששמו של חפץ לא בדיוק מוסיף נקודות בשוק התקשורת, הוא טרח להבהיר כי היועץ עסק בסך הכל בהערכת שווי לעיתון ואין לו קשר אליו או לראש הממשלה נתניהו.
אלא שמתחת לרדאר, חפץ עשה הרבה יותר מזה. הוא ניסה לשכנע אנשי מערכת וגורמים שונים הקשורים בעיתון בין היתר בטקטיקות של הפרד ומשול, כדי שאלה יעדיפו את דווידוביץ' על פני מו"ל מעריב אלי עזור – ובהמשך גם על פניה של אלונה בר און, מי שהתעקשה להילחם בהליך המכירה העקום שהתנהל באותם ימים עד שגברה על דווידוביץ' בשתי ערכאות שונות.
הסיפור הזה של חפץ וגלובס, הוא רק חלק קטן בניסיונות להשיג דריסת רגל בכלי תקשורת, פעם במעורבות ישירה של הבוס נתניהו, ופעם לכל הפחות ללא טביעות אצבע מיוחדות מצידו. בעבר פורסם כי חפץ תיווך במגעים לכאורה להקמת ערוץ טלוויזיה בידי ארנון מילצ'ן ורופרט מרדוק. חפץ, עיתונאי ועורך בכיר שהפך עם השנים לסוג של "מאכער", הלך והצטייר כמשרתם של אדונים רבים, אולי גם של כולם יחד.
חפץ (54), עד לאחרונה יועץ התקשורת של משפחת נתניהו והחל מהיום עד המדינה בפרשת בזק, טיפח קריירה ענפה שנושקת תדירות בצמתים המרכזיים של קבלת ההחלטות במשק הישראלי. את הקריירה העיתונאית שלו החל בשנות ה-90, ככתב במקומונים ובהמשך כעורך הראשי של רשת המקומונים בקבוצת ידיעות אחרונות. בשנת 2006 התמנה לעורך מוסף "7 ימים" של העיתון הנפוץ. תחת הובלתו נרשמו במוסף מספר הישגים עיתונאיים ותחקירים חשובים לגבי תיאום העמלות בין הבנקים, עסקי אורניום חשאיים של ארקדי גאידמק ואחרים, אולם היו גם לא מעט טענות על כך שמינויו נעשה בעיקר מטעמי נוחות לאור קרבתו למו"ל נוני מוזס ועל רקע פיטוריו הרועשים של העורך הקודם ניר בכר שהלין על כשלים אתיים מצד ראשי העיתון.
ביוני 2009 חצה חפץ את הקווים. הוא עבר מעמדת העיתונאי הישר לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי בממשלת נתניהו השניה, בו החזיק עד סוף שנת 2010. ב-2011 עבר פעם נוספת אל הצד השני, לאחר שהתמנה על ידי איש העסקים נוחי דנקנר ליועץ מיוחד ובהמשך לעורך העיתון "מעריב" שנרכש באותם ימים על ידי הטייקון לשעבר. עיתונאים במעריב תיארו את התקופה של חפץ כגרועה ביותר בפן המקצועי, וסיפרו על הנחיות שלו להטות לכאורה את הסיקור בעיתון לטובת הבעלים וגם לטובת רה"מ נתניהו.
ב-2014 החל חפץ לשמש כדובר האישי של משפחת נתניהו והתמקד בייצוגה של שרה נתניהו, כאשר במקביל שימש כיועץ לליכוד – משם קיבל את שכרו.
העיתונאי החוקר אבנר הופשטיין כינה את חפץ במאמר שכתב לאתר העין השביעית "המקף בין ההון לשלטון", בטענה ליכולתו לרתום את כלי התקשורת בשירות אנשי ההון או השלטון. בהקלטות שפורסמו לאחרונה בערוץ 10 נשמע חפץ מתרברב על קשריו על בעל השליטה בקבוצת בזק, שאול אלוביץ', ועל הנסיון להקים ערוץ טלוויזיה בישראל. לפי ההקלטות, הפרסום בתקשורת גרם לאנשי העסקים לסגת מהרעיון. בפרשת בזק, המכונה בתקשורת גם בשם "תיק 4000", נעצר חפץ ביום א' בבוקר. קרבתו לנתניהו מעלה סברה כי במשטרה ינסו ללחוץ עליו למסור מידע לגבי מעסיקו.
אתמול (א') שוחרר חפץ ממעצר לאחר שבועיים שלמים, על רקע מעורבותו במה שמכונה תיק 4000. החשדות החמורים נגדו התגלו בחקירה החדשה, שהיא הסתעפות של פרשת בזק. חפץ חשוד ב"שיבוש הליכי חקירה ומשפט, ולקיחת שוחד". אמש, כך התברר רק היום הצהריים, חתם באופן רשמי על הסכם עד מדינה, במסגרתו הוא צפוי להעיד ולספק ראיות לכאורה גם בתיקי החקירה הקיימים וגם בפרשות נוספות שטרם פורסמו.
