זֶה מַרְגִּיז אוֹתִי שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת
שֶׁאַתְּ מְשׁוֹרֶרֶת
אַתְּ לֹא.
וְאַתְּ יוֹדַעַת מָה?
אַתְּ גַּם לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת
אַתְּ סוֹפֶרֶת בְּשׁוּרוֹת קְצָרוֹת.
וְאַתְּ מִינִית בַּשִּׁירִים שֶׁלָּךְ;
אַתְּ יוֹדַעַת?
אֵין לִי אוֹמֶץ לְהַגִּיד לָךְ בַּפָּנִים
אֲבָל לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה
וַאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי מְגַלֶּה אוֹתָךְ
בְּדִיּוּק בַּזְּמַן בּוֹ אַתְּ מִתְגַּלָּה.
אַתְּ הַמּוֹרָ_ה לְעִבְרִית הַחֲבִיבָה עָלַיי
אֲפִילּוּ שֶׁזּוֹ שָׂפָה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר
מַשֶּׁהוּ בְּאֵיךְ שֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת אוֹתָהּ
הִיא נִשְׁמַעַתְּ לִי קְצָת יוֹתֵר…
זֶה מַרְגִּיז אוֹתִי שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת
שֶׁאַתְּ מְשׁוֹרֶרֶת
אַתְּ לֹא.
וּמֵילָא זֶה, אַתְּ יוֹדַעַת מָה בֶּאֱמֶת נוֹרָא?
אֲנִי בִּכְלָל לֹא קוֹרֵא שִׁירָה.
אֲנִי קוֹרֵא אוֹתָךְ
עוֹשָׂה דְּבָרִים שֶׁלֹּא חָשַׁבְתְּ שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה
בְּדִיּוּק בַּזְּמַן בּוֹ אַתְּ מִתְגַּלָּה.