באיטליה, מהכלכלות הגדולות באירופה, יחולו בעוד כשבוע וחצי בחירות וכל זאת תחת צל משבר תעסוקה חמור במדינה. משבר זה עשוי אף להביא למהפך פוליטי ולעלייתה לשלטון של מפלגה שמעולם לא החזיקה בכוח פוליטי במדינה. כמו במרבית מערכות הבחירות האחרונות באירופה, איטליה עשויה לראות נפילה חדה באחוזי התמיכה במפלגות השלטון המסורתיות. המפלגה המובילה בסקרים כרגע היא מפלגת 'חמשת הכוכבים' בהנהגת לואיג'י די מאיו.

מפלגה זו, שתזכה ככל הנראה בשלטון בבחירות הקרובות, מעולם לא החזיקה בשלטון האיטלקי. בסיס התמיכה בה הוא השכבות העניות ביותר באיטליה, יחד עם תמיכה רחבה של שכבות הגיל הצעירות. באיטליה שתי קטגוריות אלו חופפות במידה גבוהה. צעירים רבים נמשכים למפלגה זו מתוך ציפייה לכך שזו תביא להקלה במשבר התעסוקתי החמור במדינה.

לואיג'י דה מאיו מנהיג מפלגת חמשת הכוכבים (AP Photo/Alessandra Tarantino)

לאחרונה התפרסמה בישראל ידיעה על חברת 'Bus to Go', המציעה שירותי הסעות ברחבי איטליה. אחד השירותים אותם מציעה החברה הוא הסעה של צעירים מובטלים ממקומות מגוריהם ל"מרכזי עבודה", לעיתים במרחק של שעות ארוכות של נסיעה. באותם המרכזים "זוכים" הצעירים הללו להתחרות על מקומות עבודה ספורים, יחד עם עוד כ-3,000 אנשים. כמובן שמי שלא מתקבל לעבודה חוזר הביתה בידיים ריקות. אגב, כרטיס נסיעה עולה 30 יורו – סכום הגבוה פי עשרה משכרם השעתי של עובדים עניים באיטליה.

במקרים רבים מגיעים אותם הצעירים מדרום איטליה הענייה להתחרות על מקומות עבודה בצפון איטליה העשירה יותר. דבר זה כרוך בנסיעות מתישות של שעות, באוטובוס עליו הם נדרשים לשלם בעצמם, בשביל סיכוי קלוש למצוא עבודה שנמצאת במרחק אדיר ממקום מגוריהם הנוכחי. אותם הצעירים נמצאים לעיתים קרובות במצב של ייאוש עמוק, ורבים באיטליה איבדו כל תקווה להשתלבות בשוק העבודה, ולבניית קריירה וחיים יציבים. רבים מהם מובטלים מזה שנים, ומי מהם שהצליח למצוא עבודה מועסק לרוב בתנאים ארעיים, בשכר זעום, וללא אופק ותקווה לפיתוח קריירה.

זוהי מציאות החיים באיטליה, בה אבטלת הצעירים עומדת על כ-35%. איטליה מעולם לא יצאה לחלוטין מהמיתון שפקד את מרבית אירופה מאז 2010. איטליה היא המדינה עם אחוז אבטלת הצעירים הגבוה ביותר באירופה, והממשלות האחרונות מקיימות מדיניות פיסקלית שאיננה תורמת ליציאה מהמשבר, במקביל להקלות ברגולציה על העבודה המקלות על פיטורי עובדים והעסקתם בתנאים ירודים. סיפורה של איטליה הוא סיפורה הטרגי של מדינה בה דור שלם של צעירים משלם את מחירו של המשבר הכלכלי ולא רואה אפשרות לשפר את מצבו.

"אני מרגישה תקועה. אני לא רואה עתיד במדינה הזו. אם לא אמצא משהו אחר, אצטרך לעזוב".

משבר באיטליה – כמה עובדות

איטליה היא אחת מהמדינות אשר סבלו באופן החריף ביותר ממשבר החוב האירופי. כאשר בשנת 2010 נזקקה ממשלת איטליה לסיוע כלכלי מהאיחוד האירופי כדי לעמוד בהוצאותיה, היא נדרשה לחקיקה המגבילה את ההוצאה הממשלתית ומקלה על פיטורי עובדים כתנאי לקבלת הלוואה. כך, נכפתה למעשה על ממשלת איטליה מדיניות כלכלית שהעמיקה את המיתון, והובילה לפיטורי עובדים המוניים. כך, זינקה האבטלה במדינה ל-13% בשנת 2014.

מאז נמצאת האבטלה במדינה בירידה איטית, ועומדת כיום על כ-11%. עם זאת, נתוני אבטלת הצעירים הם חמורים בהרבה, ומשקפים תמונה עגומה למדי של מצב החברה האיטלקית. אבטלת הצעירים באיטליה היא החמורה ביותר מבין כל מדינות אירופה. דבר זה משתקף גם בנתוני העוני במדינה – מאז המשבר חל גידול של שלושה מיליון במספר האיטלקים העניים. כיום עומד שיעור אבטלת הצעירים על 35%, ובשיא המשבר עמדה אבטלת הצעירים במדינה על 45%. משמעות נתון זה היא שכמעט אחד מכל שני צעירים מתחת לגיל 25 לא הצליחו למצוא עבודה במדינה.

הנתונים מראים גם על פער גדול בין הצעירים בצפון העשיר לדרום העני. בדרום איטליה עומד שיעור האבטלה על כ-50%. היות ובדרום איטליה לא נוצרות עבודות חדשות בשנים האחרונות, נאלצים צעירים אלו לעזוב את בתיהם ולחפש עבודה באזורי צפון המדינה. יש לציין כי גם מי שמוצא לבסוף עבודה נכנס לרוב למשרה זמנית, ללא אופק לקריירה.

כך, צעירי איטליה נמצאים במלכוד תעסוקתי. רבים מהם בוגרי אוניברסיטה, אך אינם מסוגלים למצוא עבודות התואמות את כישוריהם. הם נאלצים להסתפק בעבודות זמניות לאורך שנים, תוך ידיעה כי עבודות אלו לא יובילו לפיתוח קריירה. "אני מרגישה תקועה" סיפרה סופיה, בת 29, העובדת כמתמחה מזה חמש שנים בחברת עיצוב גרפי. "אני לא רואה עתיד במדינה הזו. אם לא אמצא משהו אחר, אצטרך לעזוב".

כיום עומד שיעור אבטלת הצעירים על 35%, ובשיא המשבר עמדה אבטלת הצעירים באיטליה על 45%. משמעות נתון זה היא שכמעט אחד מכל שני צעירים מתחת לגיל 25 לא הצליחו למצוא עבודה במדינה

רפורמת עבודה

שווה לציין כי הגידול בתעסוקה בשנים האחרונות עשוי להיות מתעתע. על אף העובדה שמאז שנת 2015 נוספו כ-1.1 מיליון איטלקים לשוק העבודה, רוב הגידול התרחש במשרות זמניות, חלקיות וארעיות. כך, למעשה, נתון זה מצביע על גידול במספר העבודות הגרועות שהצעירים נאלצים לקחת במקרים רבים כברירה אחרונה.

את מגמה זו ניתן לזקוף, בין היתר, לרפורמת העבודה אותה הוביל מתאו רנזי, ראש ממשלת איטליה לשעבר בשנת 2015. רפורמות אלו הקלו על יכולתם של המעסיקים לפטר עובדים, תוך טענה ש"גמישות" תעסוקתית זו תגביר את המוטיבציה להעסיק עובדים. במקביל, הגבירה הממשלה את הסיוע לעובדים במשרות חלקיות – צעד שרבים טוענים כי הגביר את המוטיבציה של עובדים להיכנס למשרות מסוג זה. רבים באיטליה משווים את רפורמות אלו לרפורמות הרץ בגרמניה, שהובילו ליצירת מגזר אדיר של מועסקים בחוזים זמניים, בלי קביעות ובלי זכויות.

למדיניות זו יש השלכות קשות ביותר על הדור הצעיר באיטליה. צעירים רבים באיטליה מרגישים כי אין להם עתיד במדינת מולדתם, ומחליטים לחפש עתיד בחלקים אחרים של אירופה. מי שמחליט להישאר באיטליה נאלץ להסתפק בעבודות זמניות, עם שכר נמוך. ומי שלא מצליח להשיג אפילו את זה נאלץ לטרטר עצמו לאורך שעות באוטובוסים, בחיפוש אחר עבודה עליה הוא מתחרה עם עוד אלפי צעירים מיואשים כמותו.