דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י"ט באב תשפ"ב 16.08.22
27°תל אביב
  • 19°ירושלים
  • 27°תל אביב
  • 25°חיפה
  • 27°אשדוד
  • 24°באר שבע
  • 29°אילת
  • 26°טבריה
  • 20°צפת
  • 27°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הטלוויזיה החינוכית

מאבק חינוכי / המאבק נגד סגירת החינוכית הגיע לכנסת ונראה שכולם תומכים בו

ללא תרומה כלכלית נראית לעין וכשכל אנשי המקצוע מתנגדים, נראה כי סגירת הערוץ מוּנעת משיקולים פוליטיים בלבד | מנכ"לית הערוץ: "טלוויזיה חינוכית שלא תהיה חלק ממשרד החינוך היא אסון למדינת ישראל ותהפוך לעוד ערוץ שמחויב לרייטינג ופרסומות"

בובות החינוכית וח"כ יוסי יונה ומרב מיכאלי (ללא קרדיט)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"אין חבר כנסת או שר ששוחחנו איתו שהביע בדל התנגדות להמשך פעילותה של החינוכית – להיפך", אמר חבר הכנסת יוסי יונה (המחנה הציוני) בפתח כנס להצלת הטלוויזיה החינוכית שהתקיים אתמול (רביעי) בכנסת. עם זאת ציין כי ביקש שהצעת החוק שיזם בנושא לא תעלה להצבעה בוועדת השרים ובכנסת, מחשש שתיפול בשל המשמעת הקואליציונית. "אני עדיין רוצה להתדיין מאחורי הקלעים כי אני מאמין שניתן להבקיע את חומת האדישות כדי שהטלוויזיה החינוכית לא תיפול".

עד מועד הסגירה הקבוע של החינוכית באוגוסט נותרה כחצי שנה, אולם העובדים מקווים להכריע את הנושא עוד טרם היציאה לפגרת החורף המקצרת משמעותית את משך הזמן העומד לרשותם לשנות את רוע הגזרה. "צריך להגיד במילים מפורשות שבימים אלה, שכל כך הרבה חשדות לשחיתות נחקרים סביב נושא התקשורת, לא יכול להיות שראש הממשלה ומקורביו ישימו ידם על עוד כלי תקשורת, אולי הכי עצמאי בישראל, שמצליח לעשות 52 שנה טלוויזיה איכותית, רלוונטית, נקיה ומעניינת", אמרה חברת הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני) שיזמה את הכינוס לצד יונה. "צריך להגיד גם שסגירת החינוכית לא תתרום כלכלית כפי שמנסים להציג זאת. הסגירה תעלה המון כסף וההפעלה מחדש לא תחסוך כל כך הרבה. מה שזה כן יעשה זה לזרוק מאות עובדים מוכשרים לרחוב, ולהעסיק בהעסקה פוגענית עובדים אחרים במקומם".

טלוויזיה חינוכית שלא תהיה חלק ממשרד החינוך היא אסון למדינת ישראל ותהפוך לעוד ערוץ ילדים שאינו מחויב לתוכן חינוכי אלא לרייטינג ופרסומות

"בחוץ יש סערה וכולם מתעסקים בנתניהו. נראה כאילו הכל נע מרגע לדודלי. אבל בסוף צריך לדאוג גם לחינוכית", התבדח חבר הכנסת אורן חזן (הליכוד), שהגיש אף הוא הצעת חוק למניעת סגירת החינוכית. "ישבתי עם שר האוצר וראש הממשלה, המחסום העיקרי של החינוכית כרגע זה המאבק על התאגיד כולו. אין שום סיבה הגיונית או עניינית שנראית לעין שמי מהממשלה ירצה לסגור את החינוכית אלא רק ככלי שרת 'לתקן' את התאגיד. הסיבה היחידה שהחוק עוד לא הגיע לוועדת שרים זה לוחות הזמנים – שאם ייפול עכשיו אי אפשר יהיה להעלות אותו חצי שנה", אמר חזן והוסיף כי "אנחנו צריכים לכוון את כל כוחנו לשר האוצר וראש הממשלה – לחזק אותם שיקבלו את ההחלטות הנכונות. הסיפור הוא לא כסף, וצריך לזכור שבתקציב התאגיד מוקדשים 60 מיליון שקלים לערוץ ילדים שעוד לא קיים".

חבר הכנסת סלאח סעד (המנח"צ) פנה לשר החינוך: "אני קורא לך לעשות את המעשה הנכון "ולהפוך את הקערה על פיה". במקום "טקס אשכבה" לחינוכית, קיים טקס הוקרה על פעילותה רבת השנים בתחום החינוך ותקצב את המשך פעילותה להעברת תוכנים איכותיים, חינוכיים ומגוונים לילדנו – מגיע להם יותר", מסר סעד.

בובות החינוכית וח"כ סלאח סעאד (ללא קרדיט)

"אני יודעת מה המשמעות של טלוויזיה חינוכית", אמרה מנכ"ל החינוכית אורנה שמחון, המכהנת במקביל גם כמנהלת מחוז צפון במשרד החינוך. "רק החודש הועברו 560 סרטונים של הטלוויזיה החינוכית לתיק למורה ולגננת במשרד החינוך על מנת שכל מורה וגננת תוכל לשלב בשיעוריה שידורים שהופקו אצלנו. אנחנו עובדים יד ביד עם משרד החינוך ומהווים כלי למידה למורים וגננות. טלוויזיה חינוכית שלא תהיה חלק ממשרד החינוך היא אסון למדינת ישראל ותהפוך לעוד ערוץ ילדים שאינו מחויב לתוכן חינוכי אלא לרייטינג ופרסומות". שמחון הבהירה כי כבר כיום "התייעל" הערוץ וצמצם את מצבת העובדים שלו מלמעלה מ-400 עובדים לכ-180 עובדים, ושבכוונתה להציג בתיאום עם ההסתדרות והאוצר תכנית התייעלות נוספת בשתי פעימות. לדבריה, שר החינוך בנט מתנגד לסגירת החינוכית, ומינה אותה לתפקידה במטרה לפעול למניעת הסגירה המתוכננת, במקביל למחויבותו להסכמים הקואליציוניים.

בובות החינוכית ויו"ר האופוזיציה הרצוג (ללא קרדיט)

"החינוכית היא טלוויזיה לימודית שהילדים אוהבים", אמר נדב עוזיאל, בן 9 מירושלים אשר יזם מאבק ילדים כנגד הסגירה המתוכננת. "התוכניות משתפרות כל הזמן בתוכן ובאיכות, אבל לילדים זה לא אכפת – הם אוהבים את התכניות עם ההומור והתוכן שקל מאוד להבין אותו. החפרנים – מערכונים מצחיקים אבל לימודיים. גלילאו – שמרחיב את הידע הכללי מעולם המדע והטכנולוגיה. שוסטר ושוסטר שיש בהתחלה קטע מצחיק ואז הם מקבלים משימה לפצח קשרים בין שלושה דברים, לדוגמא חשמל, יהלומים ובייסבול. זאת הסיבה העיקרית שהילדים כל כך רוצים את החינוכית אבל יש לי עוד סיבה – יש ילדים שאין להם כבלים ולכן הם לא יכולים לראות את ערוצי הילדים האחרים, אבל כן יכולים ליהנות מהחינוכית".

נעמה ויסוצקי, בת 10 ממודיעין, הגיעה אף היא לכנס ואמרה כי הם נאבקים מזה זמן רב כנגד הסגירה הצפויה. "זה ערוץ שנותן 'בית' להמון ילדים. כמעט בכל התכניות שהן לא אנימציה משתתפים ילדים, והתכניות בו מתאימות לכל הגילאים ומשקפות חיים אמיתיים של ילדים אמיתיים, ושאלות שמסקרנות ילדים – מה שפונה ללב שלנו". לדבריהם של הילדים הצטרף גם הנער הדר גיציס ממועצת התלמידים והנוער הארצית. "גם תלמידי ישראל מסרבים להשלים עם העובדה שמבקשים לסגור את החינוכית. דורות שלמים, וגם אני, התחנכו על החינוכית. הממשלה מפקירה פעם נוספת, ובהיבט נוסף, את החינוך הישראלי, ופועלת מאינטרסים פוליטיים ושיקולי תקציב צרים. לא ייתכן שדווקא כשאנחנו חוגגים 70 שנים למדינה אנחנו הולכים לאבד סמל ישראלי – העלות עולה על התועלת וחשוב שנזכור את זה".

הפגנת הילדים נגד סגירת החינוכית, 22 באוקטובר 2017
(צילום: יערה שילה)

"אני רוצה שנחדד את הדיון ונבין על מה הוא מתנהל – זה לא על תקשורת, זה על חינוך", הבהיר הפסיכולוג פרופ' יורם יובל המנחה את תכנית הראיונות "שיחת נפש" בטלוויזיה החינוכית. הטלוויזיה החינוכית לא הייתה חלק מרשות השידור אלא ממשרד החינוך וכזו היא צריכה להישאר. היא ה-BBC של ישראל, 'רחוב סומסום' של ישראל. החינוכית אחראית לתכניות מקור שהופקו כשהקריטריון היחיד זה כמה הן חינוכיות ובטוחות. יש שני דברים שאני חושב שכולם יודעים שאסור להפריט – חינוך ובריאות. אם ערוץ הילדים החדש יפתח, התאגיד יאלץ להוציא את כל ההפקות שלו לגורמי חוץ, ולשם יכנסו שיקולי הרייטינג כמו בערוצים המסחריים. זה יוביל לתכניות שלא יועילו במקרה הטוב ויזיקו במקרה הרע. כרופא אני אומר שאסור להפריט את תחום הבריאות, וכמחנך שאסור להפריט את החינוך". גם יואב קוטנר הגיע לדיון ואמר כי "בשבע השנים האחרונות אני שוב בחינוכית. עשיתי תכניות בכל הערוצים – וכשאתה מגיע לחינוכית יש הרגשה שעושים את זה בשביל הדבר עצמו. היצירה עצמה ולא הרייטינג. המילה 'חינוכית' נראית היום כמו התנשאות – 'מי אתה שתחנך את העם', אני חושב שהחינוכית עושה את זה בצורה אמיתית, רצינית, ולא מתנשאת שפונה לכל העם. זו בעצם לא טלוויזיה לילדים, חלק גדול מהתכניות הן לקהל מאוד צעיר – אבל גם שם הגישה היא לא 'מתיילדת', אלא מדברת לילדים בגובה העיניים".

"כיוצרת, אני באה ליצור תוכן לילדים וחושבת מה הילדים שלי היו רוצים לראות", אמרה הבמאית ירדן בר-כוכבא. "הילדים שלי שואלים את עצמם כמו כל ילד מה זה העולם, מה הם ירצו להיות כשיהיו גדולים, מה שווה ומה מוערך. כשהם מסתכלים על השידור הלא ציבורי הם מקבלים מסרים אחרים ממה שאני רוצה, וזה גם מה שנדרש ממני כיוצרת לא בחינוכית. בארבע השנים שלי בחינוכית לא שמעתי את המילה רייטינג, או סלבריטאי – ונוכחנו לדעת שלתוכן שאנחנו מייצרים יש ביקוש מאוד גדול ובשנתיים האחרונות הוא בראש השידורים הנצפים. זה אומר שיש עוד הרבה הורים כמוני שרוצים להגיד לילדים שלהם שזה העולם ואלה הדברים שראויים להערכה. אני מוקירה על הזכות להיות חלק מהמקום הזה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!