טיעונים רבים נשמעים בימים אלו על ידי ארגונים, קבוצות ואזרחים רבים נגד גירוש מבקשי המקלט. אנו מבקשים להציג היבט נוסף לסוגיה זו והיא ההשפעה השלילית של הגירוש על רמת האלימות והגזענות בקרב בני נוער הישראלים.

אנו למדים זאת מתוך פעילות חינוכית רבת שנים עם קבוצות בני נוער שחלקם נוהגים באלימות ובגזענות. הפעילות בקבוצות הביאה לשינוי התנהגותי מסוים בעיקר בשיפור יכולת החמלה והבנת הסבל בו מצויים הקורבנות. אולם בקרב אותו קהל ממש וביחס למצבם של מבקשי המקלט לא נצפה כל שינוי. היחס של רבים מהם משדר קהות רגשית, חוסר כבוד ואפילו שנאה של ממש. יחס זה המופנה לאלה שלא גרמו נזק באופן מכוון או יזום, צריך להדליק נורות אזהרה. אמפטיה היא תנאי הכרחי לקיומה של חברה לא אלימה והיעדרה הוא אחד מבין המנבאים להתנהגות זו.

ילדים ובני נוער מפתחים את שריר האמפטיה לא מהדיבור על חשיבותה של חמלה אלא מצפייה בהתנהגותן של הדמויות הבוגרות בכלל, ובאלו המשמשות מודל לחיקוי בפרט

תיאור זה אינו אלא שיקוף של השפה הקשה, חסרת הרחמים והמתסיסה בה עושים שימוש תומכי הגירוש וביניהם גם חלק מנבחרי הציבור, שפה אשר זולגת ומשפיעה לרעה על בני הדור הצעיר. ואכן, הסבריהם של הצעירים ליחסם זה מקיף כל תחום חיים אפשרי. מטענת "עניי עירך קודמים" ועד להעלאת רמת הפשיעה בארץ. טענותיהם מבוססות בעיקר על עובדות שגויות ואמירות פופוליסטיות אליהן הם חשופים. השאלות המוסריות באשר לגירוש נדחות, והצגת נקודות מבט שונות אינה עולה יפה. זה אשר חומל על המועמדים לגירוש נתפס כבעל אג'נדה פוליטית ולעתים קרובות אף זוכה לגינויים.

בני נוער אלה, שרובם אינם מכירים את האמנות הבינלאומיות אליהן מחויבת ישראל, מתייחסים בביטול לסכנת החיים הצפויה למגורשים. בדומה לקהל המבוגרים התומכים בהליך זה, נוח גם לקהל הצעיר להיאחז בהצדקה המשפטית שיש בו ולפתח דיסוננס קוגניטיבי כלפי סבלם של הפליטים. השימוש בסטריאוטיפים, ובהפרחת האשמות כלפי המגורשים לעתיד, מסייע להצדיק יחסם זה ולהדחיק את רגשות האשם.

צעירים אפריקאים בדרום תל-אביב (צילום: תומר נויברג / פלאש 90).

ילדים ובני נוער מפתחים את שריר האמפטיה לא מהדיבור על חשיבותה של חמלה אלא מצפייה בהתנהגותן של הדמויות הבוגרות בכלל, ובאלו המשמשות מודל לחיקוי בפרט. חשיפתם של הצעירים לשיח המתלהם, מקשיחה את ליבם ופוגעת ביכולת זו.

בשלב זה בו נמצא הליך הגירוש חשוב להעביר לקובעי המדיניות, לנבחרי הציבור ולכל מי שדמותה של החברה הישראלית חשובה לו, את ההשפעה השלילית שיש להליך הגירוש גם מהיבט זה. יישומו של "נוהל ההרחקה" עלול לפגוע ביכולת לחוש אמפטיה, שאנו כמבוגרים וכסוכני שינוי מנסים להעצים. פיתוחה חשוב לא רק למען הצעירים אלא גם למעננו אנו.


לילי הלפרין היא יו"ר מרכז אמת לסובלנות