למרות ששטף החדשות יצר אולי את התחושה שדרכו של נתניהו לתיק חקירה נוסף בגזרת בזק סלולה, הדרך לאכוף את החוק בעבירות טוהר מידות בפרשיה זו היא אינה קלה כלל וכלל. מספר רב של הדלפות לתקשורת ועשרות אייטמים בימים ספורים עלולים להוביל למסקנות שגויות לגבי מה קרה, מה נחקר, מה נושא משמעות משפטית ומה ספין תקשורתי. נכון לעכשיו, אין זה בטוח שהתשתית הראייתית שהצטברה בפרשה תספיק בכדי להעמידו לדין, גם עם שלמה פילבר כעד מדינה.

"תיק 4,000" הוא כינוי תקשורתי ל"פרשת בזק"  שהתפוצצה ביוני 2017, בעקבות דו"ח מבקר המדינה והודעת רשות ניירות הערך על חשדות חמורים לגבי עסקת בזק-יס. למרות שהשם שנדבק בו הוא ממשיך לכאורה את תיקי 1000 ו-2000 בהם חשוד ראש הממשלה,  בחקירה זו נתניהו איננו בגדר חשוד ואף לא נדרש למסור עדות, אך עשרות אחרים כן עשו זאת ורבים נחשדים בעבירות טוהר מידות, רובם בכירים בקבוצת בזק ובחברות הבנות שלה. בעקבות העיסוק התקשורתי ב"תיק 4,000" אימצה המשטרה את הביטוי ובהודעותיה לתקשורת היא משתמשת בביטוי הזה.

סדר בחקירות, לפי מה שפורסם עד כה

1. פרשת עסקת בזק יס – חשד: בכירים בבזק, יס ובמשרד התקשורת פעלו בשירות שאול אלוביץ' כדי לאשר את מכירת מניות יס מחברת יורוקום הפרטית של אלוביץ' לחברת בזק הציבורית בה שולט אלוביץ' במחיר מנופח ואף להעלות את התמורה ממנה לאחר שנחתמה. אלוביץ' קיבל 785 מליון ש"ח מתוך פוטנציאל של 1.07 מיליארד ש"ח, כאשר הערכה חיצונית לשוויה של יס היה 200-300 מליון ש"ח בלבד.
2. פרשת עסקת "חלל תקשורת" יס – חשד: בכירים ביס וגם בבזק תרמו לאישור העסקה שחייבה את יס, בבעלות חלקית ולאחר מכן בעלות מלאה של בזק, לרכוש חוזה שירות ארוך טווח עד לשנת 2028 מ"חלל תקשורת" בבעלות אלוביץ' במחיר גבוה ובניגוד לאינטרס של יס, אך באופן שמסייע לאלוביץ'.
3. פרשת פילבר והסיוע לבזק – שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת שמינה נתניהו חתום על מכתב התומך בביטול ההפרדה התאגידית בבזק. מכתב זה היה עשוי לסייע לאלוביץ' לקבל עוד 200 מליון שקל מבזק, באם רשות המיסים הייתה רואה בעסקה נכס מס בעבור בזק. פילבר נחשד גם כי היה רגולטור שבוי של בזק. הוא חשוד כי השתמש בתיבת הדוא"ל הפרטית שלו לשליחת טיוטות מסמכי רגולציה לבזק, תוך קבלת הערות מבכירי החברה, ושילוב הערותיהם בהחלטות אותן קיבל לבסוף. עוד חשודים בפרשה זו הם בכירי בזק. הסכם עד המדינה עליו חתם פילבר אתמול עלול להוביל לחקירת חשודים נוספים, ואולי גם נתניהו, תלוי בתוכן העדות
4. פרשת וואלה והטיית הסיקור – למרות שהתחקיר של גידי וייץ פורסם עוד בשלהי 2015, רק בחודשים האחרונים נחקר צד זה בסיפור, כאשר במשטרה העידו עורך האתר לשעבר ינון מגל, ומנכ"ל האתר אילן ישועה וככל הנראה גם עיתונאים אשר סיפרו על אופי הסיקור של משפחת נתניהו בתקופה שקדמה לעסקת בזק-יס.
5. חקירת מינוי היועמ"ש – תיק 1270בה  חשודים ניר חפץ, יועצו של נתניהו ואלי קמיר, יועץ בשכר גבוה מאוד לבזק,  בהצעה לשופטת הילה גרסטל להתמנות ליועצת המשפטית לממשלה באם תסכים לסגור את תיק החקירה נגד שרה נתניהו בפרשת המעונות. כרגע, הקשר המרכזי של החקירה לתיק בזק הוא פרסונלי – אלי קמיר וניר חפץ.

פילבר יצטרך להראות מסמכים

עדות פילבר תוארה כמי שעשויה לסכן את נתניהו יותר מכל. כאן חשוב לציין שהדבר אמנם נכון, ככל שלפילבר יש מסמכים שמעידים על מעורבות ישירה של נתניהו, באם הנחה את פילבר לסייע לאלוביץ' בניגוד לחוק. אם אין מסמכים כאלו, והכל נעשה, לכאורה, בעל-פה, כדאי לקחת בחשבון שפילבר יכול להפליל בעיקר את עצמו. עורך דין מיומן יוכל לערער את אמינותו, כאשר בעברו חתם על מאמר קונספירציה לגבי רצח רבין, וזכה לביקורת ממבקר הליכוד, לגבי התקופה שהיה אחראי על קמפיין הבחירות של המפלגה ב2015. כאן, אחריותו של נתניהו עשויה להיות מצומצמת למינוי מקצועי גרוע מאוד, אך לא לעבירה פלילית.

שלמה פילבר, בבית המשפט (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

הסיכון לנתניהו טמון דווקא בפרשת הטיית הסיקור באתר וואלה. אם המשטרה תשיג ראיות מוצקות כי נתניהו היה מעורב בהטית הסיקור באתר, הרי שזו תהווה נקודת הכובד של התיק. לאלוביץ' אין אינטרס להפליל את נתניהו בקבלת שוחד, מפני שהוא יפליל גם את עצמו בכך במתן שוחד. לאלי קמיר, היועץ של בזק, ולניר חפץ היועץ של נתניהו, כן עשוי להיות אינטרס כזה, מפני שלא הם הנהנים הישירים.

גבולות החקירות

שאול אלוביץ' רכש את השליטה בבזק בשנת 2009. מאז ועד היום בוצעו בקבוצת בזק למעלה מ60 עסקאות בעלי עניין. לפי הודעות רשות ניירות הערך, רק 2 עסקאות גדולות מתוכן נחקרו עד כה. כבר עכשיו מדובר בעשרות נחקרים ובאלפי מסמכים. הרחבת טווח החקירות לתקופות קודמות יותר היה עשוי להניב עוד שפע של פרשות ופרשות משנה. העומס המוטל על הרשות בעת הזו מעניק חסינות בפועל, זמנית לפחות, לכל מי שלא מעורב בחקירות הנוכחיות. כאשר חוקרי הרשות צריכים לקבל החלטה מה לחקור ואיך, עליהם לא רק לשקול את חומרת העבירות ומי ביצע אותן, אלא גם את הסיכוי להשיג הרשעה בתיק. במצב כזה, קל להניח כי רק חלק מהמעורבים הרבים יידרשו בסופו של דבר לתת את הדין על מעשיהם.

מעמדו של נתניהו

נתניהו מעורב באופן ישיר או עקיף בכל אחת מהפרשות, אך לא ברור האם למעורבות זו יש פן פלילי. כך למשל, עסקת בזק-יס סותרת אבני דרך לשינויים בקבוצת בזק המופיעים במסמכי המדיניות עליהן חתם שר התקשורת לשעבר משה כחלון, ומנגד, גורמי המקצוע במשרד – לרבות מועצת הכבלים והלווין, המליצו לנתניהו לחתום על אישור העסקה. גם אם רצה נתניהו לעזור לחבור אלוביץ' לקדם עסקה מושחתת, ההמלצות המקצועיות עשויות לשרת היטב את קו ההגנה שלו. עד כה, האישורים שניתנו במועצת הכבלים והלווין, תוך שימוש תמוה בחברות יעוץ חיצוניות בפטור ממכרז, לא נחקרו כלל, והן עלולות להחשיד את חברי המועצה, ולא את נתניהו. ייתכן שכשר תקשורת היה צריך להתערב ולמנוע גם את עסקת "חלל תקשורת" – יס, באשר עלויותיה מגולגלות לציבור או מסכנות את יציבותה של יס ההפסדית ממילא, אך גם מחדל שכזה איננו פלילי.

שאול אלוביץ' (צילום: יח"צ)

סדר הדין הפלילי, החקירות והמשמעות הציבורית

בימים האחרונים ישנה קדחת תקשורתית בפרשות נתניהו, כאשר הסיפורים העולים מתוכן הם חמורים מאוד ומסמרי שיער. לא כל מה שהתרחש ייחקר, ולא כל מה שכן ייחקר יחשוף ראיות איכותיות, ולא כל הראיות יילקחו בחשבון.

יש הטוענים כי טקטיקת החקירה הנוכחית של המשטרה היא מעצר ממושך. העילה למעצר ממושך היא החשש משיבוש החקירה, אך בו זמנית הוא נועד לשבור את רוחם של החשודים, בעודם כלואים למעשה ומנותקים מקשר עם העולם, למעט עם עורכי דינם. בסופו של דבר בית המשפט לא יוכל לאשר הארכות מעצר אינסופיות, וסד הזמנים של המשטרה להשיג ראיות ילך ויתקצר.

בתווך של אלוביץ' ונתניהו פעלו כל הרבה אנשים, אשר לכאורה ביצעו מספר רב של עבירות על החוק, וזו היא תמונה מבהילה בפני עצמה – הנכונות של אנשים כה רבים להתכופף בפני השררה, וכעת – לשמש כ"שכפ"ץ משפטי". השריון המשפטי של נתניהו מתוקף מעמדו עבה בהרבה מזה של אלוביץ', אשר הוא עצמו, אשתו ובנו צפויים היום להארכת מעצר. אם ייווצר מצב משפטי משונה בו אלוביץ' יואשם על ידי הפרקליטות לא רק בעבירה על דיני ניירות הערך בתוך קבוצת בזק, אלא גם במתן שוחד לנתניהו, לא בטוח שנתניהו יואשם בקבלת השוחד.

ברמת המדיניות, הפרטת בזק היא האירוע הדרמטי שחולל את כל האינטרסים הפרטיים שנגזרים ממנה. אין באמת בעלי הון בישראל אשר מסוגלים לרכוש את ענקית התקשורת. אלוביץ' רכש רק גרעין שליטה מצומק של 30.7% מהמניות, מכר את חלקן, ושולט בבזק דרך מבנה אחזקות פירמידאלי – אשר מייחס לו רק 9% מהמניות. גם במבנה הזה, נאלץ לקחת הלוואות של מיליארדי שקלים אותם לא היה מסוגל להחזיר, וכאן, על פי החשד, בחר בדרכים לא חוקיות כדי לשאוב עוד ועוד כספים מקבוצת בזק, אליו אישית, בסיוע בלתי חוקי שניתן ממשרד התקשורת. בינתיים, 20 מיליארד שקלים זרמו מכיסי האזרחים אל בעלי המניות בבזק ובייחוד לשאול אלוביץ', כאשר רובם היו יכולים להיות מופנים להורדת מחירים בשוק והשקעה בתשתיות תקשורת מתקדמות. גורמי אכיפת החוק אמונים על בחינת ההביטים הפליליים, אך האם יש מי שיתבע את החשבון הציבורי ?