211 נשים שבני זוגן נעלמו בחו"ל או בארץ הצליחו לקבל גט דרך בתי הדין הרבניים ב-2016, לעומת 180 נשים במצבן בשנה שלפני כן – כך עולה מדו"ח שפרסם בית הדין הרבני לסיכום 2016. על פי הדוח, 36 סרבני גט ספגו סנקציות שונות, בהן צו עיכוב יציאה מן הארץ, מניעת ניהול חשבון בנק, מניעת רישיון נהיגה ומניעת מינוי למשרה ציבורית. על 9 גברים שסירבו לתת גט לנשותיהן הוטלו לפי הדוח צווי מאסר. ככלל, הנתונים מצביעים על עלייה של 1.8% במספר הזוגות שהתגרשו בשנת 2016, לעומת שנת 2015.

לקראת יום העלאת המודעות לתופעת העגינות וסרבנות הגט שיצוין מחר (שני) בכנסת, עברה היום בוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת החוק של ח״כ רויטל סויד (המחנה הציוני), להקמת מרשם אינטרנטי של סרבני גט. לפי ההצעה, יונגש מידע לציבור שיחשוף את שמו ותמונתו של מי שמסרב לתת גט על אף הוראת בית הדין. ״חשיפת הפנים המכוערות של סרבני הגט היא עוד צעד במאבק נגד מי שכובל את בן זוגו בשלשלאות של נישואים ריקים מתוכן", הסבירה סוויד. 

כחלק מהמאבק אותו מנהלות נשים שסבלו מאלימות זו של סרבנות גט, הוצב מיצג של כלוב בכיכר הבימה, שיגיע מחר לגן הוורדים מול הכנסת. לדברי פנינה עומר, מנכ"לית ארגון 'יד לאישה', מבית רשת אור תורה סטון: "אחת הבעיות המרכזיות היא שאין נתונים על היקף התופעה. מכיוון שהדיונים מתקיימים בבתי הדין הרבניים בדלתיים סגורות, לא ניתן לדעת כמה נשים מסורבות גט יש. אין גישה לנתונים אמיתיים". 'יד לאישה' נותן ייעוץ משפטי בכל שנה לכ-600 נשים וייצוג משפטי לכ-150 נשים. הנשים שמגיעות לארגון הן מצבי קיצון כך שניתן להעריך כי יש עוד מאות נשים מסורבות גט.

פנינה עומר, מנכ"לית 'יד לאישה' (ללא קרדיט)

עומר מספרת שאחת המטרות המרכזיות של הארגון היא העלאת המודעות לתופעה, "חלק מהנשים בכלל לא מבינות שהן מסורבות גט. יש לנו מישהי שהגיעה אלינו אחרי ארבע שנים של תהליך גירושים, וכששמענו את המקרה הבנו שזו סרבנות גט קלאסית. זה מדהים שיש נשים שלא מבינות את זה, וחושבות שככה הליך גירושים אמור להראות. אחת הסיבות שאנחנו נותנות ייעוץ הוא כדי להכווין את הנשים למסלול של הידברות בגירושים, נניח, שילדים הם לא חלק מהמשחק".

בנוסף לסרבנות גט הארגון מסייע לעגונות, לדברי עומר: "הגיעה אלינו מישהו אחרי 10 שנים שבעלה ברח לאיראן, השאיר אותה עם 3 ילדות קטנות, וכשהן גדלו הן דחפו אותה לתבוע את החופש שלה". מבחינת מעמד סוציו-אקונומי, מבהירה עומר שאין הבדלים מהותיים ובעלים שעוזבים יש מכל המעמדות, "יש כל מיני סוגים של עגינות. נגיד עגינות אידיאלוגית, אבל גם פה לא רואים פרופיל מובהק, אני נתקלתי במקרים של איש עסקים שברח לחו"ל, טייס שברח, הייתה לנו מישהו שבעלה היה רופא. מה שכן אפשר לראות הוא שנשים שהיו במעגל של אלימות בתוך חיי הנישואים, יש סבירות שהאלימות תמשיך לתהליך הגירושים".

מחאה לקראת יום העגונה, 2018 (קרדיט: עידית שכטר פייל)

הארגון עובד בשלושה מישורים: שחרור נשים עגונות דרך כלים הלכתיים למשל טוענות בבתי הדין הרבניים (כמו עורכות דין) במקביל שימוש בחוקרים פרטיים, קשרים בינלאומיים. כל אישה מקבלת ליווי של עובדת סוציאלית וקואוצ'רית, ומלבד זה פועלות החברות בארגון לקידום פתרונות הלכתיים, למשל: זוגות חייבים לחתום על הסכם טרום נישואים שיכול לפתור את בעיית הסחיטה בסרבנות גט. "בארה"ב ארגון הרבנים האורתודוקסים לא משיא זוגות אם הם לא חתומים על הסכם טרום נישואים" מספרת עומר, "בישראל בקושי שמעו על זה". דבר נוסף שהארגון מקדם הוא חתימה של הבעל על כתב הרשאה, ובמידה וקורה משהו לבעל הוא נותן הרשאה למישהו אחר לתת גט. "יש עילות שבאמצעותן ניתן לחייב את הבעל לתת גט וסנקציות שיכולות להגיע עד מאסר. העילות מאוד מצומצמות, חלק מהעבודה שלנו היא להכניס עילות לא פופולריות להיות יותר מקובלות בבתי הדין הרבניים. לדוגמה, טענת "מאיס עלי" (שהאישה טוענת שהיא לא אוהבת את בעלה, נמאס עליה) – זו טענה שבעבר לא פסקו באמצעותה, והיום היא יותר שכיחה ובתי הדין יותר קשובים לה".

יוזמת היום למען עגונות בכנסת, ח"כ עליזה לביא (צילום: יונתן סינדל \ פלאש 90)

לדברי ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הפועלת למען נשים עגונות: "השנים עוברות, הזעקה אותה זעקה, והמציאות היא שאנו דורכות במקום. בקרוב נציין את יום האישה הבינ"ל, אך אי אפשר לדבר על קידום מעמד האישה מבלי להתייחס למצוקת העגונות ומסורבות הגט. יש מגוון כלים לייצר פתרונות למצוקה הזו, גם במסגרת ההלכה. החסם היחיד הוא חומות של בירוקרטיה ואטימות ממסדית. בשנים האחרונות יותר רבנים מתכנסים סביב המודל של הסכמי קדם נישואין או ההסכם לכבוד הדדי כמענה לפחות חלקי למצוקה, והגיע העת שגם בתי הדין יכירו בהם. התמודדות אמיצה מול התופעה תסייע גם להביא מזור לסבלן של נשים רבות, וגם לאחד ולשקם את האמון במערכת".