"קדימה להסתער" לחש יעקב גנות, מנכ"ל רשות שדות התעופה, לאנשי אגף התקציבים בדיון שהתקיים אתמול בוועדת הכספים על העברת רווחי הרשות למדינה ולישובים הסובבים את נמל התעופה בן גוריון. גנות, בעל עיטור המופת אותו קיבל לאחר שחילץ אזרח ששתי רגליו נקטעו כשנכנס לשדה מוקשים, הוא אדם מרשים עם סגנון ישיר. גנות חצה כבר את גיל שבעים אבל יושב בדיון כמו ילד חסר מנוחה שמתקשה לעצור את עצמו כשהוא שומע דברים שאינם נעימים לאוזניו.
לדיון שעסק בהצעת החוק של משרד האוצר לחלוקת רווחי רשות שדות התעופה הגיע גנות עם אנשיו כשהם מתואמים עם אנשי אגף התקציבים. לפני הדיון, חזר גנות לימיו כניצב משטרה וערך תדרוך לאנשיו ולאנשי אגף התקציבים לקראת העימות הצפוי עם ראשי הערים הסובבות את נמל התעופה בן גוריון וחברי הכנסת שהתנגדו לסיכום של רשות שדות התעופה עם משרד האוצר. "אנחנו חייבים להיאבק על העניין הזה עד הסוף" אמר גנות לאנשיו לפני הדיון. הנכונות של גנות להגן על הצעת האוצר מעלה תהיות, שכן התיקון שביקשו חברי הכנסת וראשי הערים לבצע לא דרש מרשות שדות התעופה להעביר יותר כסף למשרד האוצר אלא באופן שבו משרד האוצר יחלק את הכספים שיתקבלו.
על פי הצעת החוק של משרד האוצר רשות שדות התעופה תעביר למדינה כ-1.2 מיליארד שקלים מתוך כ-2.6 מיליארד שקלים שהצטברו בקופתה. מתוך סכום זה יעביר משרד האוצר למשרד הפנים כ-100 מיליון שקלים לרשויות הסובבות את נמל התעופה ולרשויות נוספות כפיצוי על הפגיעה הנגרמת להם מפעילות נמל התעופה בן גוריון. בנוסף, תעביר רשות שדות התעופה מעתה כמחצית מהרווח השנתי שלה למשרד האוצר וחלק מסכום זה יועבר לרשויות המקומיות. ראשי הרשויות מתנגדים להוספת רשויות שאינן צמודות לשדה התעופה והן גם מבקשות כי הסכום יועבר כארנונה קבועה ולא דרך משרד האוצר.
למעשה נקודת הפתיחה של הסיפור הזה מתחילה בהחלטה שהתקבלה על ידי פקידי המנדט הבריטים בשנת 1937 עם הקמת שדה התעופה לוד. אז הוגדר שטח שדה התעופה כשטח גלילי, כלומר כרשות עצמאית. כתוצאה מכך רשות שדות התעופה היא ככל הנראה הגוף היחיד בישראל שלא משלם ארנונה לאף רשות מקומית. לשם השוואה הקריה למחקר גרעיני משלמת ארנונה לדימונה. בסיסי צה"ל, נמלים ימיים וחברת החשמל משלמים ארנונה לישובים או למועצות שבתחומן הם פועלים. גם בגין פעילות שדות התעופה האחרים, כמו שדה דב בתל אביב, שדה התעופה בחיפה ושדה התעופה בהרצליה משלמת רשות שדות התעופה ארנונה לרשויות שבתחומן ממוקמים שדות התעופה. בבן גוריון לא משלמים ארנונה.
מצד אחד רשות שדות התעופה ומשרד האוצר ומהצד השני ראשי הרשויות וחברי הכנסת
גנות הסביר את עמדת רשות שדות התעופה כשאמר "אנחנו נמצאים במצב שיש לפנינו עלויות פיתוח בהיקף של 4.4 מיליארד ₪ על מנת לתת מענה לגידול הלא צפוי של 40% בהקיף הפעילות בשלושת השנים האחרונות. תכניות הפיתוח הכרחיות, אחרת נצטרך להגביל את מספר הנוסעים בנתב"ג. הגענו למצב שבקופה שלנו יש סכום מינימלי לניהול הרשות. לראייה, משרד האוצר קיבל עמדתנו הנחושה שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בתכניות הפיתוח ההכרחיות להמשך הגידול או לפחות לשמירת המצב ולכן הוריד מהפרק את נושא הארנונה".
הרשויות הסובבות את נמל התעופה בן גוריון, טוענות לפגיעה מתמשכת של שדה התעופה ביכולת ההתפתחות של הערים. מעבר למפגעי הרעש וזיהום האוויר שיוצר נמל התעופה, הרשויות סובלות מהגבלות בניה לגובה ומכך שנמל התעופה מושך עסקים רבים ומרכזים לוגיסטיים לפעול בתחומו במקום שיאכלסו את אזורי התעשייה שבתחום הרשויות המקומיות, ובכך יתרמו לקופת הארנונה. לפיכך דורשים ראשי הרשויות להגדיל את הסכום שיועבר להם ל-300 מליון שקלים, לקבע את מנגנון ההעברה בנוסחה שאינה תלויה במשרד הפנים ולמנוע את האפשרות שהכספים הללו יגיעו לרשויות אחרות כפי שהצעת האוצר מאפשרת.
ראש עיריית לוד, יאיר רביבו ביקש להסביר: "איך אני יכול לבצע התחדשות עירונית בעיר כשאני לא יכול לבנות לגובה. אבדן ההכנסות שלנו הוא עצום. הממשלה החליטה שייזרקו לנו 100 מיליון ₪, לכל הרשויות מסביב נתב"ג. אנחנו לא רוצים בכך אלא רוצים תכנית. שר הפנים הקים ועדה בעקבות לחץ שלנו, של ששת הרשויות שגובלות בנתב"ג. אנחנו רוצים שהדברים יהיו ברורים. שיהיו 300 מיליון ₪ לחלוקה לששת הרשויות לפי מדד סוציו-אקונומי, שזה מה שעמדה לפרסם הוועדה שפוזרה. עכשיו מודיעים לנו שיחולקו רק 100 מיליון ₪ וגם הם יחולקו "בין היתר" (בין רשויות נוספות שאינן צמודות לשדה"ת)! בסוף זו תהיה עוד קופה קטנה של משרד הפנים שתחולק בהתאם לכל מיני שיקולים. אנחנו רוצים רק חלק מהרווח, לא רוצים לפגוע בנוסעים, או בבטיחות או בביטחון."
חברי ועדת הכספים, הן מהאופוזיציה והן מהקואליציה הצדיקו את דרישת ראשי הרשויות. כך נוצרה המשוואה, מצד אחד רשות שדות התעופה ומשרד האוצר ומהצד השני ראשי הרשויות וחברי הכנסת. אנשי רשות שדות התעופה התקשו להסתיר את הבוז שהם חשים כלפי ראשי הרשויות כשמעת לעת גנות מתפרץ לעברם. ומנגד חברי הכנסת הביאו את העימות הקבוע שיש להם עם אנשי אגף התקציבים עד שיו"ר הועדה, חבר הכנסת משה גפני הזכיר לסגנית הממונה על התקציבים, עדי חכמון שמשר האוצר התנגד להצעות החוק שיזם בוועדת השרים לחקיקה. "יחס גורר יחס" הצהיר גפני וסימן את הקו המפריד בין חברי הכנסת לפקידי האוצר.
לקראת סוף הדיון דרשו חברי הכנסת לברר מדוע רשות שדות התעופה נלחמת נגד השינוי של הצעת החוק, וזאת למרות שהשינוי לא ישנה את הסכום אותו הרשות תתחייב להעביר. גפני הזכיר לגנות כי עליו לבטא רק את האמת המקצועית. חבר הכנסת מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) פנה לגנות ושאל אותו האם "בדיונים עם האוצר הובטח לכם משהו נוסף מעבר למה שכתוב בהצעת החוק?" גנות זז בחוסר נוחות ולאחר התלבטות קצרה השיב שלא הובטח להם דבר. לאחר מכן נשען גנות לכיוונה של חכמון ואמר לה "אני רגע מלפוצץ את העניין". גנות הוא ג'נטלמן מהסוג הישן. אם הוא סיכם עם האוצר על מתווה כלשהו, הוא יעמוד בסיכום שאליו הגיע עם גם כשהוא מבין עכשיו שהוא יכל לקבל עסקה טובה יותר.
בסופו של הדיון חברי הכנסת לא הצביעו על הצעת החוק ויו"ר הועדה, ח"כ משה גפני דרש מפקידי האוצר לתקן את הצעתם. "אתם מודים בעובדה שצריך לפצות את הרשויות האלה, רק שאתם אומרים 100 מיליון ₪ ואנחנו אומרים 300 מיליון ₪. תבינו, אנחנו נשנה את החוק הזה. אם תשתפו פעולה איתנו טוב, אם לא, אז הוא יעבור בניגוד לדעתכם, כי אין פה ויכוח קואליציה-אופוזיציה. ההיגיון אומר שצריך לשנות את המצב. בחוק הזה יהיה כתוב סכום כסף שיילך לרשויות האלה."
