מאוזנת, שקולה ועניינית – שמות תואר אלו חזרו על עצמם בשיחותינו עם משפטנים בניסיון לאפיין את הנשיאה החדשה של בית הדין הארצי לעבודה – השופטת ורדה וירט-לבנה. רבים מהם העידו על אדם נעים וחם, שניתן לקחת ממנו עצה מקצועית או אישית – אך גם על שופטת שאינה מהססת להביע עמדה חריפה בבית הדין, לעתים בניגוד לדעת עמיתיה, ולמתוח ביקורת.

במידות רבות, תפקידו של נשיא בית הדין לעבודה סבוך בהרבה מזה של עמיתיו בבית המשפט הפליליים והאזרחיים. בית הדין הארצי לעבודה עוסק במגוון נושאים, אולם יחסי העבודה הקיבוציים, בין ארגוני העובדים למעסיקים, הם גולת הכותרת של פעילותו. יחסים אלו משפיעים פעמים רבות על המשק בכללותו – ובייחוד כשמדובר בסכסוכי עבודה כלליים במשק או בקרב המעסיקים הגדולים והציבוריים. לאורך השנים התעצב תפקיד נשיא בית הדין הארצי כמי שלא רק פוסק בתיקים גדולים וסבוכים אלה – אלא גם כמי שפועל לגשר באופן לא פורמלי בין הצדדים, מלווה את המשא ומתן, ומזמין לעתים אף את יו"ר ההסתדרות ושר האוצר להיפגש עמו ביחידות במשרדו, ללא פרוטוקול. תפקיד זה הוא מורשתו של השופט בדימוס סטיב אדלר אשר כיהן בתפקיד 13 שנים עד 2010 ועיצב אותו כך. החידה הגדולה היא כיצד תתפוס וירט-ליבנה תפקיד זה, השונה מאוד מהישיבה על כס השיפוט בהרכב וההכרעה המשפטית בתיקים. יש הסכמה כי הנשיא הנוכחי פליטמן אמנם אימץ בהדרגה פרקטיקות כאלו – אך נטה אליהם פחות מהנשיאים הקודמים.

עובדי נגב קרמיקה מפגינים מול בית הדין הארצי לעבודה בזמן הדיון בנושא סגירת מפעל נגב קרמיקה 5 בדצמבר (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

"אדלר המציא את זה ועשה את זה טוב", סיפרו לדבר ראשון גורמים שהיו מעורבים בסכסוכי העבודה גדולים במשק בשנים האחרונות. "היה חשש כשנילי ארד, שהגיעה מפרקליטות המדינה והחליפה אותו – האם תדע לעשות את זה גם – בפועל היא עשתה את זה ביד רמה והביאה גם תוצאות. לא פחדה לקרוא לצדדים ללשכה ולנענע אותם מהאוזן עד שיצא עשן לבן, גם שרים כי לפעמים זה מה שצריך. גם פליטמן ניסה מידי פעם לעשות זאת, אבל פחות הצליח מנילי ואדלר מבחינת התוצאה". הוא תיאר בפנינו את הפרקטיקות הייחודיות הנהוגות בבית הדין לעבודה, "כדי לתווך בחדר לפעמים צריך קצת להשמיע את דעתך, ולקרוא לשרים. היא עשתה את זה. היה לה העוז מול השררה של השלטון נקרא לזה ככה. ופליטמן ניסה לתווך אבל הניסיונות שלו היו מאוד רכים. כשהוא נתקע במבוי סתום וכל צד התבצר בעמדותיו – הוא לא נענע אף אחד חזק מידי בלשכה. זה גם עניין של איך אתה תופס את התפקיד, ויכול להיות שפליטמן חשב שזה חלק פחות משמעותי בתפקיד שלו".

"סימן השאלה העיקרי הוא איך תהיה בכך ורדה. כפרסונה ושופטת, ברור שהיא טיפוס יותר נחרץ ומהבחינה הזו אולי יותר דומה לנילי ארד. אבל כשמדובר באיך יהיה מישהו בתפקיד שהוא עוד לא עשה – צריך לחיות ולראות".

מדובר במינוי צפוי, בשל שיטת הסניוריטי הנהוגה במערכת המשפטית בישראל, על פיה ממונה לתפקיד השופט הוותיק ביותר במערכת. בפניה של וירט-לבנה פתוחה קדנציה ארוכה, אחרי ששני נשיאי בית הדין הקודמים, הנשיא היוצא זה עתה יגאל פליטמן כיהן בתפקידו כארבע שנים, והשופטת נילי ארד שקדמה לו שכיהנה בתפקיד שלוש שנים. במידה ולא תפרוש מוקדם, בפניה של וירט-לבנה עוד תשע שנים לגיל הפרישה המחייב הקבוע לשופטים ולשופטות – 70. זהו זמן רב לעצב את פניהם של יחסי העבודה בישראל.

נוטים לספר על וירט-לבנה כי היא 'מכירה את שני צידי המתרס', כמי שהתמחתה ועבדה כעורכת דין פרטית המייצגת מעסיקים, אך גם כיהנה במשך שלוש שנים כעורכת דין במחלקה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. מנגד יש האומרים כי דווקא בשל החשש מפני לזות שפתיים, שמה היא נוטה לצידה של ההסתדרות בה עבדה – אימצה קו נוקשה יחסית כלפי ארגון העובדים. עם זאת, שמענו ברכות לקראת כניסתה לתפקיד גם מעורכי דין המזוהים עם ארגוני עובדים וגם מאלו הנוטים לייצג מעסיקים, בדגש על אלו העוסקים בייצוג בתיקים הנוגעים למערכת יחסי העבודה הקיבוציים.

"אני מברכת על המינוי הזה" אמרה לנו עו"ד דפנה שמואלביץ',שותפה בכירה במשרד רובין שמואלביץ' אשר ייצגה לאורך השנים כמה מהמעסיקים הגדולים במשק, "מדובר בשופטת מאוד מנוסה שלפני כן הייתה נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. יש לה המון שעות דיון באמתחתה גם בבית הדין האזורי וגם בארצי. שופטת מאוד מאוזנת, קשובה ופתוחה לשמוע כל דיעה. אין לה אידאולוגיה חד צדדית – וזו במה נהדרת להופיע בפניה. אין מינוי ראוי מזה"

עו"ד דפנה שמואלביץ (צילום: רמי זרנגר)

פסק דין חשוב שלדבריה של שמואלביץ' מעיד על עולמה הערכי של השופטת וירט-לבנה, הוא פסק דין הנוגע למספר בכירים במפעל הפיס, להם הורתה להשיב כספי פיצויים אותם קיבלו על רקע חריגות שכר משמעותיות. "באותו מקרה בכירי מפעל הפיס קיבלו בחוזים שלהם הטבות יוצאות דופן – רק כי היה להם יד בקבלת הטבות אלו. מצד אחד הייתה להם השפעה על החלטות הנהלת מפעל הפיס, ומצד שני הם נהנו מהן. כלומר עשו פעולה בניגוד עניינים מבלי לראות את טובת החברה שהיא גוף הניזון מכספי ציבור, וגרפו לעצמם הרבה הטבות ומשכורות חסרות פרופורציה" הסבירה שמואלביץ', "בעקבות לחץ ציבורי מפעל הפיס ביקש להפחית את ההטבות הללו, והיא היתה הראשונה, בבית הדין האזורי, שנכנסה לחוזים וקבעה עיקרון שעל פיו עובד בגוף ציבורי לא יכול לפעול בניגוד עניינים ולעשות לביתו במקום לטובת החברה. היא התערבה בחוזה והורתה להם למעשה להחזיר חלק מההטבות שקיבלו. התיק הזה הגיע לארצי שאישר את הפסיקה החדשנית שלה, וזה הגיע גם לבג"צ שבעקבותיו הם החזירו את הכסף. זה פסק דין יוצא דופק בעומק שלו ובערכים שהוא משקף".

"היא מאוד הטביעה את חותמה על נושא הפסיקה בתחום ההטרדה המינית, היא הייתה מחויבת לעניין הזה" אמרה לדבר ראשון יו"ר האגודה לחקר יחסי העבודה, עו"ד אורלי ביטי, והוסיפה "יש לה הידע והגישה, וכנשיאה יהיו לה גם כלים נוספים. הרבה פעמים היא מסתכלת על דיני העבודה מהכיוון של זכויות האדם וכבוד האדם וחירותו". לדבריה היא מערכיה כי לדבר תהיה משמעות בתיקים נוספים העוסקים בסוגיות של הטרדה מינית ולהתעמרות במקומות העבודה. ב-2008 פסקה וירט-לבנה פסק דין מצוטט ביותר, המכונה 'הלכת פלונית', הקובע כי יחסים מיניים בין בכיר לכפופה לו עשויים להיחשב כהטרדה מינית, בשל יחסי הכוחות הלא שוויוניים בין הצדדים, אף אם נעשו בהסכמה בשעתם. וירט-לבנה אף מרבה לכתוב ולהרצות בנושא זה בכנסים.

עו"ד אורלי ביטי, חברת הנהלת נעמת ומייסדת נעמת הצעירה (צילום: יעל אלנתן)

וירט-לבנה צפויה להכנס לתפקידה לקראת סוף חודש מרץ, עם פרישתו של הנשיא פליטמן. ייתכן מאוד שכבר עם כניסתה תצטרך להתמודד עם טלטלה, על רקע כוונתו של ראש הממשלה לדחות את מתווה הרפורמה המוסכמת שגובשה בין ההסתדרות והאוצר בחברת חשמל, בתיווכו של פליטמן – ולעתור כנגד בית הדין הארצי לעבודה לבג"צ בניסיון להגיע להכרעה משפטית באשר להיקפי זכות השביתה בישראל – צעד המהווה שבירה של הסטטוס קוו לא רק בהקשר של יחסי הממשלה והסתדרות העובדים – אלא גם ביחסה של המדינה לבית הדין הארצי. לאחר כ-30 שנות הפרטה, התאפיינה השנה החולפת בתסיסה שאת ניצניה ניתן לזהות בתהליכים דוגמת אלו שהביאו את ניסיון מעברם של עובדי נמל אשדוד לארגון ההסתדרות הלאומית – לאחר שבמשך כשלוש שנים תמימות מנע מהם בית הדין הארצי לעבודה את זכות השביתה, והכעסים הלכו והצטברו 'כבסיר לחץ' כפי שאמר יו"ר ההסתדרות. נראה שתפקיד 'המבוגר האחראי' לא הולך להיעשות פשוט יותר בשנים הקרובות, ומסקרן יהיה לראות, כיצד תתמודד עמן הנשיאה החדשה.