"אמון הציבור הינו עיקר ובסיס לעבודת הפרקליטות, שמטבע העולם, אינה חפה מליקויים, שיש לתקנם בביקורת נאמנה, מקצועית ובהירה", כך אמר נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, שהוגש היום (שלישי) את הדוח המסכם של הנציבות לשנת 2017.

"מייצגי המדינה בערכאות, כנאמני ציבור, פועלים מטעם המדינה ועליהם לשוות לנגד עיניהם כל העת חובתם לפעול בשקיפות ובהגינות מרבית" הוסיף רוזן, "ביקורת נוקבת, עניינית ונחושה הכרחית להעצמתם של הגופים המבוקרים. יש בביקורת זו, כאמור, לקדם הגופים המבוקרים ולייעל עבודתם. דברים אלה מקבלים משנה תוקף והדגשה בימים אלה, בהם הפרקליטות נדרשת להחליט החלטות דרמטיות שעיני כל נשואות אליהן".

השופט בדימוס דוד רוזן (צילום: הרשות השופטת)

הדוח, שהוגש לשרת המשפטים איילת שקד וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מעלה כי במהלך השנה החולפת טיפלה הנציבות ב-337 פניות. 41 מתוכן נמצאו מוצדקות. על פי הנציב רוזן, חלק מהתלונות העידו על כשלים מערכתיים שהובילו להמלצות אופרטיביות. "מדובר בהמלצות, לעיתים דרמטיות, שיש בהן כדי להשפיע על כלל התנהלות הגופים המבוקרים", נכתב בדוח.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

על רקע ההתרחשויות האחרונות, בולטת במיוחד הצעתו של הנציב, לשקול כי סגירת תיקים בעלי חשיבות ציבורית תיבחן על ידי פרקליט בכיר נוסף, בנפרד מהפרקליט המלווה, או כי תיק כזה ייסגר רק לאחר היוועצות עם גורם מוסמך בפרקליטות המדינה.

"מהדוח עולה עשייה רבה ומבורכת של הנציבות הן בעזרה לאזרח הפרטי ושמירה על זכויותיו, הן בחשיפת ליקויים מערכתיים ותיקונם" אמרה השרה שקד, "עשייה זו מדגישה את החשיבות הרבה בקיומה של ביקורת מקצועית, עניינית ואובייקטיבית על מייצגי המדינה בערכאות. יש לברך על שיתוף הפעולה הפורה הקיים היום בין הנציבות לבין הגופים המבוקרים, אשר מאפשר שיח יעיל, שקוף ומקצועי, שיש בו כדי לחזק את הגופים המבוקרים ואת אמון הציבור בהם".

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מסר כי "לכולנו יש מטרה משותפת, והיא קידום שלטון החוק במדינת ישראל. אחד הרכיבים המהותיים של שלטון החוק הוא אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, והביקורת מסייעת  בהגשמת תכלית חשובה זו. אני מברך את הנציב רוזן על שיתוף הפעולה המצויין ועל השלמת הדו"ח החשוב שלו, שמשמש אותנו רבות באיתור ליקויים וטיפול בהם. אנו לומדים בצורה מדוקדקת את תכני הדוח ומתייחסים לדברים בצורה יסודית בשיתוף צמרת הפרקליטות".

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור אמרה כי "בחלוף שנה, נראה כי נציבות התלונות ביססה את מעמדה כגוף נגיש, לציבור, יעיל ומקצועי בעבודתו […] מהנתונים המפורטים בדוח, ניתן ללמוד על תרומתו של מנגנון בירור התלונות לשיפור מערך ייצוג המדינה בערכאות, בפרט במקרים בהם מסקנות בירור התלונה מאפשרות הפקת לקחים ברמת הארגון. הקמת הנציבות שינתה את תפיסת הבקרה על עבודת מייצגי המדינה בערכאות, ברמה התודעתית והמעשית. השינוי מורגש היטב בפעילותם של מייצגי המדינה, כמו גם בממשק שבין הציבור, שזכה בכלי אפקטיבי לבירור תלונותיו, לבין רשויות המדינה, האמונות על בקרה ובירור תלונות ביחס למייצגי המדינה בערכאות".

377 תלונות, 41 מוצדקות

במהלך השנה החולפת טיפלה הנציבות ב-356 פניות. הטיפול ב-315 פניות מתוכן (כ-88%), הסתיים באותה שנה. 249  מהפניות שהוגשו בשנת 2017 הוגדרו כתלונות, והיתר בקשות לבירור או לידיעה בלבד. הטיפול ב-208 תלונות מתוכן (כ-84%), הסתיים באותה שנה. בנוסף, טיפלה הנציבות ב-88 תלונות שהוגשו בשנים קודמות ובירורן הסתיים במהלך שנת 2017. בסך הכל טיפלה הנציבות במהלך שנת 2017 ב-337 תלונות.

41 מהתלונות בהן טיפלה הנציבות נמצאו מוצדקות, כשחלקן העידו על ליקויים מערכתיים שהובילו למתן המלצות אופרטיביות, שהועברו על ידי הנציב לשרת המשפטים, ליועץ המשפטי לממשלה ולגופים המבוקרים. מדובר בתלונות פרטניות שהיה בהן כדי להצביע על תופעה רוחבית ביחס לגופים המבוקרים, אשר דרשו בחינתו של הנציב. במקרים אלה, ככל שהתלונה גילתה כשל מערכתי, נדרשה הנציבות להגיש המלצה מטעמה הנוגעת לא רק למקרה הספציפי אלא להאיר על התופעה כולה ועל הצורך בתיקונה ובהסדרתה, למען שיפור פעילותו של הגוף המבוקר ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

הנציבות התייחסה לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ציבורית. בעקבות תלונה בעניין גניזתו של תיק, תוך ימים ספורים, שהעלה חשדות כבדים כלפי נושאי משרה בכירים במשרד ממשלתי, המליץ הנציב בפני פרקליט המדינה להוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית או תיקים הנוגעים לנושאי משרה בכירים בשירות הציבורי. הנציב הציע לשקול כי סגירת תיק מסוג זה תיבחן על ידי פרקליט בכיר נוסף, בנפרד מהפרקליט המלווה, או כי תיק כזה ייסגר רק לאחר היוועצות עם גורם מוסמך בפרקליטות המדינה.

נושא נוסף בו שנדון בדוח הינו מעקב ופיקוח אחר תיקי פרקליטות שהועברו למשטרה לצורך השלמת חקירה: בעקבות תלונה שהוגשה בנושא המליץ הנציב, כי דרכי מעקב ופיקוח אחר תיקי פרקליטות שהועברו למשטרה לצורך השלמת חקירה ייעשו על פי לוחות זמנים מתוחמים במפורש. חריגה מלוחות הזמנים ראוי שתוביל, בתיקים רגישים שיוגדרו, לפנייה מיוחדת בנושא של הפרקליטות לראש אגף החקירות או למי מעוזריו.

אחד הנושאים בהם עסקה הנציבות השנה הינו תיעוד ראיונות עדים. מספר תלונות שהוגשו לנציבות העלו חשש להדרכת עדים על ידי תובעים עד כדי זיהום העדות בבית המשפט. בעקבות כך, המליץ הנציב כי ראיונות עדים יתועדו באופן דיגיטלי, דרך הקלטה או צילום הריאיון. מטרת התיעוד באופן אובייקטיבי ומדוייק תהיה מניעת מחלוקות והתדיינות בבתי המשפט, וסיוע בשמירת המידע בצורה נאותה, לשם פיקוח בעת הצורך של הדרג הממונה בעת הצורך.

נושא נוסף הינו אופן סגירת תיק חקירה נגד חשוד. בעקבות תלונה שהוגשה בנושא, המליץ הנציב כי הודעה לחשוד על סגירת תיק חקירה נגדו תימסר לו בסמיכות לקבלת החלטת הסגירה על ידי הפרקליטות, ללא קשר להעברת התיק למשטרה. בהמלצה נקבע כי אין זה ראוי שחשוד ימתין זמן ממושך עד לקבלת הודעה על סגירת התיק נגדו על ידי משטרת ישראל, בשעה שכבר נתקבלה החלטה כזו על ידי הפרקליטות. "החלטת הפרקליטות הינה החלטה דרמטית עבורו ועבור בני משפחתו ואין מקום להאריך תקופה זו בשל נסיבות מנהליות כאלה ואחרות", כתב הנציב. "מדובר בזכותו של אדם לחיות ולשוב לשגרת חייו במהרה, לאחר שהוחלט על ידי הפרקליטות לסגור תיק חקירה בעניינו".

הדוח כלל גם המלצות לגבי ביעור תיקים. במהלך בירור תלונה נגלה כי תיק חשוב, מיוחד ורגיש בוער יחד עם החלטת הגורם המוסמך, יחד עם כלל נימוקי הביעור וזהות הגורם שקיבל את ההחלטה לבער את התיק. בהחלטתו, המליץ הנציב בפני פרקליט המדינה להוציא הנחיות לעניין ביעור תיקים, ובפרט – ביעור תיקים בעלי רגישות ציבורית מיוחדת או עניין מיוחד. עוד קבע הנציב, כי הגורם המוסמך שיורה על ביעור התיק ינמק בכתב את הנימוקים להחלטתו, וכי נימוקים אלו יישמרו גם לאחר ביעור התיק.

פגמים בהתנהלות הפרקליטות מול המכון לרפואה משפטית

לצד הטיפול בתלונות המתקבלות על ידי הציבור, פירסם השנה הנציב את דוח המכון הפתולוגי, שעסק בהתנהלות הפרקליטות מול המרכז הלאומי לרפואה משפטית, ובמספר היבטים בהתנהלות המכון עצמו.

על פי הדוח, מצא הנציב מספר פגמים בהתנהלותה של הפרקליטות: הפרה ביודעין של צווי בית משפט על ידי הפרקליטות; אי מסירה (או עיכובים במסירה) של מידע מהותי וחומרי חקירה מהפרקליטות לסנגוריה; הערמת קשיים על ההגנה בקבלת ראיות חשובות לצורך ניהול המשפט; ואי הקפדה על קבלת תיק העבודה של המכון, המהווה לעיתים חומר חקירה – פגם העלול לרדת לשורש סמכות כתב האישום. בנוסף, נמצא פער מבני וחוסר סימטריה בין הסנגוריה לפרקליטות בנוגע לנגישות לחומרי המכון לרפואה משפטית, וכן נמצא במהלך הביקורת כי במספר מקרים נערכו שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון בקשר לנאשם, לכאורה ללא בסיס והנמקה.

במסגרת עבודת הביקורת המליץ הנציב על מספר שינויים שיוכלו למנוע הישנות הליקויים המנויים בדו"ח, לייעל את קשרי העבודה בין פרקליטים מהתביעה ומהסנגוריה לבין מומחי המכון, ולעגן את המכון כגוף מקצועי ואובייקטיבי העומד לשירות התביעה וההגנה.

בין היתר, המליץ הנציב על חובת תיעוד מלא ובזמן אמת, הן בפרקליטות והן במכון, של כל קשר המתקיים בין השניים, והעברתו לסנגוריה; חובת הנמקה של כל שינוי בחוות דעת רופא המכון; העברת 'תיק העבודה' של המכון לפרקליטות ולסנגוריה; העמדת חוות דעת רופאי המכון בתיקים קודמים לעיון הפרקליטות והסנגוריה,; מתן חוות דעת של רופאי המכון לסנגוריה; ונוכחות מומחה מטעם הסנגוריה בכל נתיחה שלאחר המוות בחשד לפלילים. כן המליץ הנציב על בדיקה ובחינה של המקרים שחלו בהם שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון, לכאורה ללא בסיס והנמקה.

תיקון חוק, תיקון חוק

בנוסף, במהלך השנה האחרונה, הגיש הנציב לשרת המשפטים הצעה לתיקון חוק תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, שנכנס לתוקפו באוגוסט 2016.

לגישת הנציב, החוק, באופן בו הוא מנוסח היום, מקשה על הנציבות למלא את תפקידה בצורה מיטבית. ההצעה כוללת מספר תיקונים מהותיים – מתן אפשרות לנציב לפתוח בבירור יזום של סוגיות מהותיות המגיעות לידיעתו; הפרדה בין הנציבות ליועץ המשפטי לממשלה, אותו היא מבקרת; מתן תוקף ברור וחד משמעי להמלצות הנציב; והקלה בחסמי הפרסום החלים היום על הנציבות.

תגובת הפרקליטות

מפרקליטות המדינה נמסר כי "ביקורת מקצועית ועניינית מסייעת לפרקליטות המדינה באיתור ליקויים וטיפול בהם, כפי שהיא שואפת לעשות כל העת, למען קידום שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי ואמון הציבור בה כחלק מהמערכת המשפטית בישראל.

"מעיון ראשוני בדוח עולה, כי בחלק מהנושאים שנבדקו ואוזכרו במסגרת הדוח כבר נערכה בפרקליטות עבודת מטה לבחינת המסקנות, ובחלקן אף החלה פרקליטות המדינה ביישום נהלים והנחיות מתאימות, אשר עונות לצרכים המערכתיים שזוהו. זאת, בין היתר, בנושא ביעור תיקים, בנושא ניהול הליכים פליליים על ידי מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, בנושא 'אופן סגירת תיק נגד חשוד', ועוד. לצד אלה, היו מקרים שהנציב שינה את עמדתו הראשונית וקיבל את עמדת הפרקליטות. כך היה למשל בנושא 'גבולות המותר והאסור בניהול מו"מ על ידי הפרקליטות'.

"הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו וכלל המסקנות שבו ייבחנו לעומק".