בהתנהלותה של השופטת רונית פוזננסקי-כץ אין חשש למעשה פלילי, כך קבע היום (שלישי) נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיא בדימוס אליעזר ריבלין. השופט ערך את הבדיקה לאור בקשתן של שרת המשפטים שקד ונשיאת העליון חיות שפנו אליו מיד לאחר חשיפת ההתכתבות בין פוזננסקי-כץ ובין עו"ד ערן שחם-שביט – ששימש כתובע מטעם הרשות לניירות ערך בפרשת 4000, בה פוזננסקי-כץ שימשה כשופטת, ופורסמה ביום א' בחדשות ערוץ 10. השם שנתן השופט ככותרת לבדיקה, "יוהרה סכלות ומסרוני וואטסאפ", מעיד על התוכן הלא מחמיא המצוי בבדיקה.

 "כשפורסמו כל העובדות התמונה השתנתה קצת", הודתה היום השרה שקד בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. "אני רוצה קודם כל ללמוד את העובדות, להכיר את הפרטים, ואחר כך הכול פתוח. מה שצריך לעשות נעשה. מאז התקרית דיברתי עם כמה שופטים בהווה ובדימוס ופרקליטים. כל השופטים שאני דיברתי איתם אמרו לי שבוודאי שמסתמסים על מנת לתאם, גם השופטת הזו וגם אחרים שאין להם עוזרים והם עושים בעצמם את התיאומים. אבל לדבר על מספר ימי המעצר זה דבר שלא צריך לעשות". 

אסתר חיות נשיאת בית המשפט העליון החדשה, מרים נאור הנשיאה היוצאת ושרת המשפטים איילת שקד (צילום: דוברות שרת המשפטים)

לאחר בחינתו, לא מצא נציב תלונות הציבור על שופטים חשש למעשה פלילי בהתנהלותה של השופטת, אם זאת, הנציב המליץ על נקיטת הליך משמעתי נגדה בפני בית הדין המשמעתי לשופטים. בנוסף, המליץ הנציב לחיות לתת דעתה לכשלים המערכתיים שנתגלו בבית משפט השלום בתל אביב יפו.

כזכור, ההתכתבויות בין התובע לשופטת העלו חשש לתיאום פסול בין השניים, והדבר אף הוביל לפניית עורכי דינם של שניים מהעצורים בפרשה – שאול אלוביץ' וניר חפץ, אל בית המשפט המחוזי, בבקשה לשחרורם המיידי של החשודים ממעצר.

הנשיאה והשרה, אשר קיבלו לידיהן היום את החלטת הנציב, מתכוונות ללמוד אותה על מנת לקבל החלטה מתאימה, והודו לריבלין על שטיפל בבקשת הבירור ללא דיחוי ועל עבודתו היסודית. השרה שקד הביעה אמון מלא בשופט שביצע את הבדיקה, "אני מאוד סומכת על השופט ריבלין. הוא אדם דקדקן ולא סתם ביקשנו ממנו לברר את הסיפור. הוא השתמש גם בחקירה של ערן שחם בנציבות. הוא לא תשאל רק את השופטת, הוא תשאל גם את נציגי להב 433", אמרה בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה.

הבירור של ריבלין – קשר מוקדם בין השופטת ועורך הדין

מהבירור שערך ריבלין, עולה כי פוזננסקי-כץ החלה לטפל בפרשה עוד כשהייתה בראשיתה, בקיץ 2017, ונוהלה על ידי הרשות לניירות ערך. בינואר 2018 השופטת יצאה לשנת שבתון, אך התבקשה על ידי עו"ד שחם-שביט להמשיך לטפל בפרשה על אף זאת. פוזננסקי-כץ הוחמאה מהבקשה, ופנתה לסגן הנשיא לענייני מעצרים בבית משפט השלום בת"א, השופט עוזיאל, והציעה לו להמשיך לטפל בפרשה, על אף היותה בשנת שבתון. השופט עוזיאל אישר בקשה זו, מכיוון שפוזנסקי-כץ הכירה את חומר החקירה זה מכבר.

ריבלין מציין כי בחינתו העלתה כי הקשר הישיר בין פוזננסקי-כץ לשחם-שביט נמשך ימים ארוכים, וכי קשר זה, "שהחל בתיאום לוגיסטי, התדרדר חיש קל לכלל דיאלוג פסול". החל מיוני 2017, עת החלה חקירת הרשות לניירות ערך בתיק, פנה שחם-שביט לפוזננסקי באופן אישי, ומסר לה מראש מידע על עמדות נציגי הרשות, שבעתיד יובאו בפנייה בבית המשפט. בכך, ריבלין מצא כי שחם-שביט, בהסכמת השופטת, עקף את הדרך הנהוגה הרגילה לניהול מגעים אדמיניסטרטיביים בין התביעה ובין בית המשפט, וניהל מגעים אלה באופן ישיר מול השופטת. על כך אמר ריבלין כי "התנהלות זו פגומה מיסודה, היא אינה מתיישבת עם ההסדרים הראויים". פוזננסקי-כץ הסבירה כי התנהלה באופן זה היות ולא נעזרה בעוזר משפטי, אך ריבלין מצא כי הסבר זה אינו מספק, וכי קשר ישיר בין תובע לשופט עלול ליצור פמיליאריות בלתי ראוייה וקרבת יתר בין השניים.  על פי ריבלין, קרבת יתר זו החלה אמנם בתיאומים לוגיסטיים, אך עברה במהרה לחילופי מסרים אישיים יותר, שכונו בידיו "קרבת יתר פסולה".

ריבלין העביר ביקורת על עצם העובדה כי תובע בוחר את השופט שישפוט בתיקו – "התנהלות לפיה תובע בוחר את השופט יוצרת מראית עין לא ראוייה גם אם יש לה טעם ענייני. ההתנהלות במקרה זה הייתה מנוגדת לסדרי מנהל תקינים ויסודיים".

ביקורת נוספת שעולה מדבריו של ריבלין היא כלפיי הנוהג לקיים דיונים מקדימים בלשכת השופט בנוכחותה של התביעה בלבד. בדיונים אלה מציגה התביעה לשופטת חומר סודי, מתקיים שיח בין השופטת לתביעה, כאשר לכל אלה לא קיים רישום פורמלי, ובזמן שהחשוד וסנגורו אינם מודעים להליך. ריבלין מצא כי בכך יש פגם, ומצא זאת ככשל כמערכתי, ולא ככשל הנוגע לעניינה של השופטת פוזננסקי-כץ בלבד.