"עיריית ירושלים תשהה את הליכי הגבייה העירוניים שננקטו בשבועות האחרונים" כך נמסר בהודעה שיצאה אתמול (שלישי) אחר הצהריים, מלשכת ראש הממשלה. עוד נמסר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש עיריית ירושלים ניר ברקת סיכמו כי יוקם צוות מקצועי בראשות השר צחי הנגבי ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, משרד החוץ, משרד הפנים ועיריית ירושלים לגיבוש מתווה לפתרון סוגיית הארנונה על שטחים בבעלות הכנסיות שאינם בתי תפילה, וכי ינוהל משא ומתן עם נציגי הכנסיות להסדרת העניין.
עוד נמסר כי בעקבות בקשה של ראשי הכנסיות להיכנס למשא ומתן בנושא מכירת הקרקעות בירושלים, ביקש נתניהו מהנגבי לבחון את הסוגיה וכי בזמן עבודת השר הנגבי בנושא תושהה כל חקיקה בעניין.
בכירים בכנסייה הקתולית אמרו כי הם מקיימים התייעצויות על ההתפתחות האחרונה וכי יפרסמו את תגובתם בנוגע להחלטה בקרוב. כמו כן, אמרו הבכירים כי ישקלו לפתוח מחדש את כנסיית הקבר למבקרים. ביום ראשון השבוע החליטו ראשי הכנסיות הקתולית, היוונית אורתודוכסית ומנהיגי נצרות מזרמים נוספים לסגור את הכניסה לאתר הקדוש למיליארדי המאמינים כצעד מחאתי על החלטת ברקת לגבות ארנונה מנכסיהם. ברקת אמר בתגובה כי גביית הארנונה תעשה במקומות מסחריים בבעלות הכנסיות בהם מלונות, מסעדות ומשרדים וכי לא תגבה ארנונה מבתי תפילה והוסיף כי זהו מהלך הדומה לנעשה בערים ברחבי העולם. "מטרתי היא לדאוג שאנשים ישלמו את מיסיהם" אמר ברקת והוסיף כי "אין כאן כוונות זדון". הכנסיות האשימו את ברקת כי הוא חותר תחת הסטטוס-קוו וכי נכסיהן שאינם כנסיות מעניקים שירותי דת שירות לצליינים ולקהילות מקומיות.
נראה כי המהלך של עיריית ירושלים עורר גלים לא צפויים ולחצים מן העולם הנוצרי על ממשלת ישראל כך שהודעת לשכת ראש הממשלה הרחיבה מעבר לנושא הארנונה והודיעה כי תשהה מהלכי חקיקה הנוגעים למכירתם של קרקעות הכנסיות. בהודעה הדגישו כי "ישראל גאה להיות המדינה היחידה במזרח התיכון בה לנוצרים ולמאמיני כל הדתות יש חופש דת ופולחן מלא. ישראל היא ביתה של קהילה נוצרית משגשגת, וישראל מקבלת בברכה חברים נוצרים מכל העולם".
ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה לשבוע הבא דיון בהצעת החוק אותה יזמה ח"כ רחל עזריה (כולנו) שנועדה להפקיע קרקעות שנרכשו אחרי שנת 2010 מהכנסייה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "במהלך המאה ה-19 רכשו כנסיות בישראל שטחים רבים ברחבי המדינה ובעיקר במערב ירושלים. באותה התקופה השטחים שימשו לחקלאות והיוו פרנסה לאנשי הכמורה, אך כאשר הערים התרחבו הבינו הכנסיות השונות כי ערך הקרקעות למגורים עולה על ערכן לחקלאות. בירושלים לדוגמה בשנים 1950 עד 1952 חתמה הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית על שלושה חוזי חכירה ל-99 שנים מול קרן קיימת לישראל וזו החכירה את הקרקעות ל-99 שנה לתושבים אשר בנו עליהם את בתיהם, והאמינו כי הקרקעות שבחכירה יחודשו באופן אוטומטי בדומה לחידוש האוטומטי של זכות החכירה של כל בעל קרקע באמצעות ינהל מקרקעי ישראל. ואולם, בשנים האחרונות מכרו הכנסיות חלק מזכויותיהן במקרקעין לגורמים פרטיים שזהותם לעתים עלומה. בעקבות כך, דיירים אלו מוצאים עצמם במצב שבו עתידים להסתיים להם רוב הסכמי החכירה שנחתמו עם הכנסייה ועלולים להידרש לשלם סכומי כסף נכבדים כדי להאריך את חוזי חכירת המשנה שלהם".
על פי ההצעה, יש לקבוע הסדר ולפיו "מקרקעין למטרת מגורים שלגביהם נכרת חוזה חכירה בין כנסייה ובין הקרן הקיימת לישראל או כל חוכר אחר והוקנתה בהן זכות לחכירת משנה למטרת מגורים, ואשר הכנסייה העבירה את הזכויות בקרקע לגביהם לידי גורמי אחרים, פרטיים, יועברו הזכויות לגבי הקרקעות האמורות לקניין המדינה". עוד נכתב בהצעה כי הגורמים האחרים יהיו זכאים לפיצוי בשל העברת זכויותיהם במקרקעין לטובת המדינה. גורמים אלו יהיו רשאים להשיג על גובה הפיצוי המוסכם אך לא על העברת הזכויות עצמה.
