סיווגו הביטחוני הגבוה של ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארה"ב דונלד טראמם המשמש מאז היבחרו כיועץ בכיר לנשיא, נלקח ממנו באופן שהוריד משמעותית את גישתו למידע מסווג, כך לפי שני גורמים המעורים בהחלטה והיו בקשר עם סוכנות הידיעות איי.פי. קושנר פעל עד עתה בסיווג זמני ברמת "סודי ביותר" וכעת הורד לדרגת "סודי" בלבד, כך לפי גורם רשמי בבית הלבן ואדם שמעורה בהחלטה, שניהם התראיינו באנונימיות שכן לשניהם לא היה אישור לשוחח על הנושא.

החדשות מיום האתמול (שלישי) עוררו השערות פרועות בקרב המקורבים לטראמפ כאילו ימיו של קושנר בבית הלבן ספורים. גם הבחירה של טראמפ באדם המקורב לקושנר לעמוד בראש מסע הבחירות ב-2020 נראה כי מרמזת שכבר התחילו לחפש לקושנר מקום נוח לנחות בו ביום שאחרי.

קושנר איבד את הרשאתו לסודותיה הכמוסים ביותר של האומה לאחר שראש סגל הבית הלבן, ג'ון קלי, הורה כי גורמים רשמיים בבית הלבן בעלי סיווג ביטחוני זמני יאבדו אותו אם טרם קיבלו סיווג קבוע עד ליום ו' האחרון וגורם רשמי בבית הלבן אישר כי ההוראה יושמה. טראמפ יכול היה להפוך את הוראתו של קלי ובעצמו להעניק לקושנר סיווג אולם השאיר את ההחלטה בידיו של קלי. קושנר הוא אחד מעשרות עוזרים בבית הלבן שפעלו ללא סיווג ביטחוני קבוע בשנה האחרונה.

עורך דינו של קושנר אמר לאיי.פי כי יכולתו לבצע את משימותיו לא תושפע מהשינוי בסיווג. "המעורבים בתהליך אישרו כי כי אכן ישנם עשרות אנשים במצבו של קושנר, שהתהליך שלהם בעיכוב. אין זה דבר נדיר שתהליכי אישור סיווגים ביטחוניים לוקחים זמן רב בממשל חדש וכי העיכובים הנוכחיים מטופלים כעת", כך לדברי פיטר מיריג'ניאן, דוברו של קושנר.

סמכויותיו של קושנר כללו את יחסי ארה"ב-סין ויפן ומספר תחומי אחריות פנים כגון תשתית, סחר פנים ופיתוח אולם "פלישתו" לתחום יחסי החוץ, שנתפשה בעיניי רבים כחתירה תחת מזכיר המדינה, רקס טילרסון, צומצמה כבר במידה מסויימת על-ידי קלי.

עדיין, לקושנר הייתה גישה לתדרוך היומי, המסווג "סודי ביותר", שהנשיא עובר בכל יום ונכח בחדר בכמה מהדיונים הקריטיים שטראמפ ניהל, הן בענייני פנים והן בענייני חוץ.

אחראית התקשורת של הבית הלבן, שרה האק'בי סאנדרס, אמרה לכתבים אתמול שהיא לא יכולה להגיב על אישורים ביטחוניים פרטניים אולם כינתה את קושנר "חבר מוערך בצוות" שימשיך לעשות את העבודה החשובה שעשה מאז שהתחיל לעבוד עם הממשל הנוכחי.

ה'וושינגטון פוסט' דיווח אתמול כי גורמים רשמיים מארבע מדינות שונות שוחחו, בכל מדינה בנפרד, על דרכים באמצעותן יוכלו לתמרן את קושנר תוך ניצול קשריו העסקיים הסבוכים, קשיים הכלכליים והיעדר נסיונו במדיניות חוץ. המדינות המדוברות הן ישראל, סין, איחוד האמירויות ומקסיקו, כך לטענת ה'וושינגטון פוסט' שציטט גורמים רשמיים לשעבר בממשל האמריקני המעורים בדו"חות המודיעיניים בנושא. בעיתון נטען כי לא ברור האם מי מהמדינות פעלה על-פי ההנחות הללו אולם נאמר כי קשריו של קושנר עם גורמים רשמיים בממשלות זרות כבר העלו חששות בבית הלבן והיו בין הסיבות שבגינן לא קיבל קושנר את סיווג הביטחון הקבוע שלו.

גורמי מודיעין הביעו חשש כי עסקיו של קושנר היו נושא שעלה בדיונים שקיים עם בכירים בממשלות זרות ושהיו אמורים לעסוק בנושאי חוץ מתוך האינטרסים של ארה"ב, כך לטענת גורם רשמי לשעבר בקהילת המודיעין שהתראיין בעילום שם. הבכיר ציין כי הייתה מחלוקת בין גורמי המודיעין לגבי המשמעות של הארועים שנבדקו. היו שסברו כי קושנר ידע שעסקיו הפרטיים יעלו בדיונים והיה תמים או לא מנסה מספיק כדי לדעת איך לצאת מהתסבוכת לאור מעמדו כיועצו של טראמפ. אחרים סברו כי קושנר ידע שהנושאים יעלו וניצל את ההזדמנות שהוא נועד עם בכירים זרים בנושאי מדיניות חוץ של ארה"ב כדי לקדם את האינטרסים העסקיים הפרטיים שלו. כך או כך, גורמי המודיעין היו מודאגים שכן היו מספר מקרים בהם הדיונים "חצו את הקו או נענעו את הגדר" במידת הנאותות של הנושאים שנידונו לאור מעמדו של קושנר בבית הלבן.

הבכיר טען עוד כי שיחותיו של קושנר לא היו נתונות להאזנה של גורמי המודיעין אולם נושאי השיחות הגיעו לידיעת המודיעין האמריקני מתוך מודיעין שאספו על בכירים זרים. לדבריו, המידע היה ידוע מתחילת בדיקת הרקע של האף.בי.איי שהחלה כשקושנר הצטרף לסגל הבית הלבן. בכמה מקרים, המודיעין שנחשף העלה חוסר התאמות עם המידע שקושנר הצהיר עליו בטפסי הבקשה שלו לסיווג ביטחוני אודות קשריו עם גורמים זרים.

קשריו של קושנר עם גורמים זרים עלו גם בחקירתו של רוברט מולר, החוקר המיוחד שמונה לבדוק את התערבותה של רוסיה בבחירות לנשיאות ארה"ב. צוותו של מולר שאל אנשים בראיונותיו אודות הפרוטוקול על-פיו קושנר קיים שיחות עם מנהיגים זרים.

כך למשל, חברתו של קושנר ניסתה לגייס כסף עבור גורד השחקים בשדרה החמישית של מנהטן שבבעלותה מסוכן ביטוח סיני המקורב למפלגת השלטון הקומוניסטית. השיחות הסתיימו לאחר שמשפטנים ומומחי אתיקה וממשל הביעו חשש כי סין תוכל לנצל את העיסקה כמנוף לחצים לטובתה בשיחותיה עם ארה"ב. קושנר ויתר על משרת מנכ"ל חברת אחזקות הנדל"ן של משפחתו כדי להתמנות לממשל טראמפ.

עם סיווג "סודי ביותר", לקושנר הייתה גישה למידע אודות מבצעים חשאיים ומקורות ושיטות איסוף מודיעיניות. עם סיווג "סודי" עדיין תהיה לו גישה להערכות מודיעיניות אולם לא בהכרח אל המידע מאחוריהן – כמו למשל, כיצד ארה"ב יודעת את המידע אודותיו?

משמעות הורדת הסיווג היא שכל מי שיעביר מידע בסיווג "סודי ביותר" לקושנר יוכל להיות מואשם בשימוש פסול במידע מסווג, כך לפי דיוויד פרייס שכתב ספר אודות ההיסטוריה של התדרוכים הנשיאותיים. ועדיין, לנשיא יש את הסמכות העליונה לסווג או להוריד סיווג ממידע כך שהוא יכול להראות מידע אודות "נקודות אדומות" על הגלובוס, מבצעים חשאיים של ארה"ב ומודיעין אודות מנהיגי עולם "לכל מי שלעזאזל מתחשק לו", צייץ פרייס.

האופן בו ניהל הבית הלבן את הסיווגים הביטחוניים זכה לביקורת עזה לאור גילויים כי מזכיר הבית הלבן הקודם, רוב פורטר, פעל במשך למעלה משנה עם סיווג זמני. פורטר, שעבודתו העניקה לו גישה מתמדת אל המסמכים הרגישים ביותר, הואשם באלימות בתוך המשפחה על-ידי שתי נשותיו לשעבר. הבית הלבן שינה כמה פעמים את גרסתו הרשמית לגבי "מי ידע מה ומתי" ביחס להאשמות.

גם קושנא אולץ מספר פעמים לשנות פרטים שכתב בטופס הגשת הבקשה לסיווג ביטחוני קבוע, כמו גם גילויים נאותים אודות עסקיו הפרטיים ומצבו הכלכלי, דבר שלדעת מומחים יכול לדחות ואלי אף לאפס את סיכוייו לזכות בסיווג בהליך התקין.