דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ט"ו באייר תשפ"ב 16.05.22
21°תל אביב
  • 16°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 18°אשדוד
  • 16°באר שבע
  • 23°אילת
  • 22°טבריה
  • 14°צפת
  • 21°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
נובל אנרג'י

פרסום ראשון / נובל אנרג'י ודלק קידוחים בוחנות כניסה למו"מ לרכישת השליטה ב-EMG

מדובר בצעד משמעותי בהרבה מזה שדיווחה עליו דלק בסוף פברואר האחרון, אז נאמר בהודעה לבורסה כי החברה תיבחן שימוש בתשתית של EMG לצורך הזרמת גז למצרים, זאת כחלק מעסקת הענק מול "דולפינוס"

פיצוץ בעקבות מתקפה נוספת בצינור הגז של חברת EMG בסיני בשנת 2011 . (AP Photo/Ashraf Swailem, File)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

דלק קידוחים שבבעלות יצחק תשובה יחד עם נובל אנרגי' האמריקאית בוחנות בימים אלה כניסה למו"מ לרכישת השליטה בחברת EMG הפועלת במצרים – כך נודע ל"דבר ראשון". מדובר בצעד משמעותי בהרבה מזה שדיווחה עליו דלק בסוף פברואר האחרון, אז נאמר בהודעה לבורסה כי החברה תיבחן מו"מ עם EMG לצורך הזרמת גז באמצעות הצינור הקיים של החברה במצרים – זאת כחלק מעסקת הענק מול "דולפינוס" המצרית לאספקת גז ממאגר "תמר" בשווי כולל של כ-15 מיליארד דולר.

במילים אחרות, מה שנראה היה כמו עסקה אפשרית לשיתוף פעולה בתחום התשתיות על רקע אותו הסכם עם דולפינוס, עשוי להפוך למיזוג מעניין במיוחד במשק הגז. על פי מקורות ישראליים בתחום האנרגיה, לדלק יש את כל הסיבות הנכונות שלא להסתפק בהסכם לשיתוף פעולה עם EMG אלא למצות עד תום את הסינרגיה האפשרית על ידי רכישת השליטה בחברה.

נובל ודלק יחיו את EMG?

רכישת EMG, שנשלטה בעבר על ידי הישראלי יוסי מימן, יכולה להיות בשורה מרשימה במשק האנרגיה. החברה המחזיקה את צינור הגז המושבת בין ישראל ומצרים שקועה בחובות ובעלי המניות שלה מסוכסכים. ערכאות מסחריות קבעו חובת פיצויים נכבדת לחברה מחברות הגז ממצרים, איך כיום ספק אם יש בכוחה לנהל הליכי גבייה, היקרים בפני עצמם, ומצריכים בעל בית ממוקד ומחוייב. לכן ערכה של EMG  לנובל ודלק כפול – גם יש להן את המיקוד והגב הפיננסי לנהל הליכי גביה ולממן את הסבת הצינור לדו-כיווני, וגם הן זקוקות לצינור עצמו בכדי לייצא גז למצרים. בעלי מניות EMG  יוכלו לסיים את הסאגה שלהן עם המיזם שסיבך אותן ושוכב כאבן שאין לה הופכין, והמצרים יכולים להציע את דמי ההולכה בחלק שלהם בצנרת כתמורה שתכסה לאיטה את החוב. האם זהו WIN WIN לכל הצדדים? לרובם, בהחלט כן. לגבי השאר, זה תלוי גם בממשלת ישראל.

סיכון וסיכוי לאינטרס הישראלי

יש לישראל הרבה מה להרוויח מהעסקה, כל עוד הממשלה לא תתרשל בתפקידה. פרק המיסוי במתווה הגז מחייב תשלום מס לפי המחיר הממוצע בישראל, גם אם הגז נמכר ליצוא במחיר נמוך. לחילופין, מותר ליזמים לשלם מס רגיל גם אם המחיר נמוך, ובתנאי שיתחייבו להציע את אותו מחיר בחוזים חדשים בישראל. כללים אלה משאירים הרבה גמישות אצל היזמים, ועל המדינה לוודא שהיזמים פועלים על פיהם. גם בצד הרוכשים המדינה צריכה לוודא שלא נעשים תרגילי מיסוי – בדמות רכישת גז ממאגרים בישראל ע"י חברות שליזמי הגז במאגרים יש חלק בהן. אם הם מוכרים לעצמם את הגז, האינטרס הוא להוריד את המחיר, ולחסוך בתשלומי המס. על פניו, עסקת היצוא הנוכחית היא ללקוחות תעשייתיים במצרים, ובמחיר גבוה מהמחיר הנוכחי בישראל, אך לא כל בעלי המניות של חברת "דולפינוס" המצרית ידועים ולכן יש לבדוק בקפדנות גם את זהות הרוכשת וגם את עלויות האמת של עסקה, לכשתתממש.

אינטרס ציבורי נוסף שעסקה כזו מסבכת הוא התחרות. מתווה הגז הוא פשרה שנועדה לגרום לתחרות מוגבלת במשק האנרגיה. רכישת EMG על ידי נובל ודלק תחזק עוד יותר את מונופול הגז, מה שירחיק חברות קידוח נוספות מישראל, ולא יקרב אותן, כפי שקיווה שר האנרגיה יובל שטייניץ. אם ישראל רוצה תחרות בין מאגרים רבים, הרי שחיזוק השליטה של המונופול הקיים גם בתחום הולכת הגז, לא נראה כמתכון מוצלח במיוחד.  בעבר הכריזו המצרים כי לא יאשרו יבוא גז מישראל ללא ויתורים ישראלים על החובות של החברות המצריות בשל ביטול חוזה הגז בשנת 2012 (בעקבות רצף פיגועים שהשביתו את הולכת הגז לישראל). האינטרסים הישראלים ביצוא למצרים קשורים בעיקר לכסף – נתח הממשלה בכספי הגז, אך גם בהגברת היציבות הפיננסית של מאגר "לוויתן". יחד עם מאגר "תמר" ומאגרי "כריש תנין" ישראל תוכל לקדם אינטרס אסטרטגי – לעמוד ביעד של חיבור שלושה מאגרים לחוף, ובכך להגיע ליתירות הנדרשת, כדי להפחית את ההסתמכות על פחם לרמות נמוכות של 22% לעומת מעל ל-30% כיום, ובעתיד אף לרמות נמוכות מכך.

קידוח תמר אסדה קידוח לוויתן / צלם: יחצ

מוכרים לשוק העולמי או לתעשייה המצרית – מלחמת הגרסאות לגבי המחיר

בשבוע שעבר קיבל יצחק תשובה פרס על מפעל חיים מ"המכון לאנרגיה וסביבה", ובנאומו התגאה בעסקת היצוא למצרים. באחד הפרסומים ברשת נרשם בתחילה כאילו הודיע תשובה שבעסקה יש ייצוא גז למתקני ההנזלה ולא לצריכה מקומית במצרים. פעילת מאבק הגז אור-לי ברלב, התבססה על הפרסום המוטעה, שתוקן בינתיים, כדי להראות שמחיר הגז המדווח בעסק נראה מנופח, וכדי לייצא גז לעולם במתקני הנזלה דרוש מחיר נמוך יותר, מוסתר, אשר מעיד בדיעבד על מחיר מנופח לשוק הישראלי. יש להביא בחשבון גם את עלויות הולכת הגז, וכל עוד לא נקבע מהיכן יעבור הגז, לא ניתן לדעת גם מה יהיו העלויות הללו. על פניו, נראה כי מדובר בסדרה של טעויות מכל הכיוונים. לעומת זאת, פרסום באתר חדשות מצרי, מחזק באופן חלקי את הגרסה של ברלב, עם כי מוביל למסקנות שונות.

>> הסכם יצוא הגז למצרים: הסיבוב שעושים עליכם – נמשך >>לא ארחיב מילים, אימ;לקתי לכם הכל בתמונה.שורה תחתונה – האם תשובה,…

Posted by Or-ly Barlev on Tuesday, February 27, 2018

ראשית, בכנס ובהודעה לעיתונות אמרו אנשי "דלק" כי העסקה הנוכחית נחוצה למצרים מפני שלא רק תפוקות הגז הטבעי במדינה נמצאות בעליה, אלא גם הביקושים. לטענתם, מצרים זקוקה לא רק לגז ישראלי אלא גם לגז מקפריסין, ושביחד –  הגז משלושת המדינות קפריסין, ישראל ומצרים, יתאפשר לה בעתיד גם לספק את הצריכה המקומית וגם להשתמש במתקני ההנזלה (להעברת הגז למצב צבירה נוזלי, המקל על אחסונו ושינועו). כלומר, אין עדיין ראיה לכך שבעסקה הנוכחית יימכר גז להנזלה, מה שמטיל ספק בתזת המחיר הנמוך של ברלב. מנגד, ההסכם עצמו סודי, ופורסמה בו רק הערכת המחיר הממוצע – ללא תנאים נלווים רבים כמו מבנה הצמדות המחיר ושיעור ה-TOP, כלומר הכמות המינימלית שתימכר בו.

יצחק תשובה. ארכיון. (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

שנית, עסקה זו לא סותרת מו"מ מקביל עם מתקני ההנזלה לגבי יצוא ישראלי במחיר נמוך, ולכן העובדה שדלק ציינה שלושה נתיבי הזרמה פוטנציאליים למצרים – צנרת EMG, צנרת פוטנציאלית חדשה בנגב, והזרמה למצרים דרך הצינור שמונח בימים אלו לירדן – שלושתן הן אפשרויות לא רק לגבי העסקה הזו, אלא גם לעסקאות נוספות בעתיד.

באתר חדשות מצרי מאדא-מאסר ישנו דיווח נרחב המאשר כי מהצד המצרי ישנן כוונות לייבא גז גם לשימוש מקומי וגם לשימוש במתקני ההנזלה. לפי הדיווח, מצריים לא מתמודדת רק עם תשלומי פיצוי לחברות ישראליות (2 מיליארד דולר לחברת החשמל ועוד מיליארד ל-EMG), אלא בסכנה לתשלומי פיצוי בגובה של עד 8 מיליארד דולר בגין אי ניצול מתקן ההנזלה יוניון פנוסה. לכן יבוא גז מישראל יכול להשתלם גם במחיר גבוה יחסית, ובייחוד אם מדובר בעסקה ראשונה מתוך כמה.

מה חסר במתווה הגז

מחיר הגז בעסקאות היצוא חשוב, מפני שמתווה הגז כולל מנגנון לפיו על יזמי הגז להציע בשוק המקומי גז בתנאים דומים לאלו שהוא מציע ביצוא, ולכן הפחתת מחיר ביצוא צריכה לאפשר את הורדת המחיר גם בישראל ללקוחות חדשים. לא ברור איך ומתי מנגנון כזה אמור לעבוד, והוא בעייתי בשילוב עם מדיניות סודיות החוזים. לפי הפרסום, מאגר "תמר" מתכוון למכור למצרים גז על בסיס קיבולת פנויה, כך שממילא כל הקיבולת תמשיך להימכר. גם אם יציע ללקוחות חדשים חוזים במחיר המצרי, לא תהיה לו קיבולת גז פנויה למכור וההצעה תהיה פיקטיבית או למועד רחוק מאוד. במתווה הגז אין קביעה ברורה לגבי תרחיש כזה, וממילא אין בו שום הגבלה לגבי החוזים הקיימים.

האם ישראל תתפשר על החובות ?

הניתוח באתר המצרי גם מדגיש את המאמצים המצריים להשיג מישראל הנחה בדמי הפיצויים אותם היא מחויבת לשלם לחברת החשמל בישראל. בחברת החשמל אומרים בעקביות כי אין שום כוונה לוותר למצרים על חלק מהחוב, אך יש סיכוי שמגעים בין ממשלת ישראל למצרים מתרחשים גם ללא ידיעת חברת החשמל. למען הסר ספק, גם שר האנרגיה יובל שטייניץ התחייב בשבוע שעבר שאין כוונה לוותר למצרים על החוב. הוויתור כפשוטו, נראית כאפשרות רעה מאוד – המדינה מוותרת על כסף של חברה ממשלתית כדי להתניע עסקה פרטית. בפועל, חלק נכבד מרווחי העסקה יוזרמו לממשלה ב-3 ערוצים: תמלוגים, מס חברות ומס רווחי יתר, שיכולים להגיע עד בערך 50%, אם לא יבוצעו תרגילי התחמקות ממס אמת.

כלומר, פשרה כלשהי לגבי חוב של 2 מיליארד דולר (כולל הריבית) היא הגיונית לעומת פוטנציאל הכנסה של 7.5 מיליארד, או בהנחות שמרניות יותר 4-5 מיליארד דולר. שנית, ליזמי הגז יש אינטרס זהה בהשלמת העסקה והממשלה יכולה ליצור מנגנון התחשבנות לפיה היזמים הפרטיים יספגו חלק ממחיר הפשרה עם חברת החשמל.

מ"דלק קידוחים" נמסר כי: "בדוחותיה השנתיים ציינה דלק קידוחים כי המשא ומתן מול מתקני ההנזלה במצרים נמשך. בנוסף דיווח החברה על כוונתה להיכנס למו"מ עם EMG עם חתימתה על עסקת ייצוא הגז לדולפינוס".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!