מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב') בשעת לילה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כך שיסדיר באופן מקיף את דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים. על פי הצהרות מקדמי החקיקה – מעתה יושם במוקד התהליך השיקום הכלכלי של אדם אשר התגלגל למצב של פשיטת רגל.

ההפטר, שמיטת החובות, יהפוך להיות חלק מובנה מהתהליך וכך חייבים יקבלו במצב רגיל הפטר תוך ארבע שנים, החייבים החלשים ביותר יקבלו הפטר תוך כשנה ומי שלא פעל בתום לב יתעכב בקבלת ההפטר, לעיתים שנים רבות

יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הציג את ההצעה בפני המליאה ואמר: "ההצעה מבקשת ליצור מסגרת חקיקתית אחת אשר תחול גם על יחידים וגם על תאגידים, ותסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון. היא מעמידה את השיקום הכלכלי כערך מרכזי של הליכי חדלות פירעון של יחידים, ובמידה רבה גם של תאגידים, מתוך מגמה שחייב שנקלע לסיטואציה של חדלות פירעון (פשיטת רגל) בשל טעויות שעשה בתום לב, מה שמכונה "תאונה כלכלית", יוכל להשתקם ולחזור לעבוד ולהתפרנס כאזרח מהשורה. זה גם טוב לאדם עצמו, אבל גם טוב לחברה בכללותה. מצד שני, ההצעה אינה מוותרת על ההתייחסות המחמירה למי שהגיע למצב של חדלות פירעון בשל חוסר תום לב, או מי שנוהג בחוסר תום לב ומנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון עצמם".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), אשר פעילה מאד בנושא זכויות מי שחוו "תאונה כלכלית" ויזמה מספר תיקוני חקיקה בנושא הביעה שביעות רצון רבה לאחר שהחוק עבר: "מדובר במהפכה ומעבר מרדיפת החייבים וביושם, לשיקול כלכלי. הצלחנו להשיג הגדרה של תנאי מחייה בכבוד של חייבים גם כשיעקלו להם נכסים, הקפדה על חלופת מגורים ושלא ישאירו אנשים ללא קורת גג ויבוטל האמצעי הדרקוני של השארת אנשים ללא רישיון נהיגה".

במסגרת החוק החדש, יצומצמו דיני הקדימה, המעניקים עדיפות למדינה ולבנקים לטובת הנושים הכלליים הלא מובטחים (שהם לרוב ספקים או לקוחות). בדרך זו מחולל החוק שינוי בסדר הפירעון כדי להגדיל את השוויון בין הנושים ולחזק את מעמד הנושים הכלליים (הלא מובטחים).

ח"כ מרב מיכאלי. "מדובר במהפכה. הצלחנו להשיג הגדרה של תנאי מחיה בכבוד". צילום: פלאש 90

לפי הצעת החוק המקורית המדינה אמורה הייתה לקבל עדיפות על חובות מס שהיא פרסה אך במהלך הדיונים קבעה הוועדה שלא כל פריסה תזכה את המדינה בעדיפות על הנושים הקטנים אלא רק חלק מהפריסה ובתנאי שהיא עומדת בתנאים מסוימים. מענה נוסף לנושים הקטנים הוא הסדר טוב יותר בנושא הריבית על החובות שנועד לצמצם את הפערים בין הנושים הגדולים שמקבלים ריבית גבוהה על חובותיהם כמו הבנקים לבין הנושים הקטנים.

בנוסף, לפי החוק החדש במקום הליכים נפרדים של הפטר (כלומר שמיטת חובות) ופשיטת רגל – ההפטר יהפוך להיות חלק מובנה מהתהליך וכך חייבים יקבלו במצב רגיל הפטר תוך ארבע שנים, החייבים החלשים ביותר יקבלו הפטר תוך כשנה ומי שלא פעל בתום לב יתעכב בקבלת ההפטר לעיתים שנים רבות.

ח"כ נורית קורן (הליכוד) אמרה: "זה חוק משמעותי ביותר. אם לא נשגיח שאנשים שנפלו לתהום לא יכולים לצאת לדרך חדשה ללא שיקום כלכלי, הם לעולם לא יחזרו למסלול חיים תקין. הדבר החשוב ביותר הוא שאנשים ישלמו את החובות ושאחר כך יוכלו לחזור למסלול חיים תקין".

לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. "השיקום הכלכלי של החייב יעמוד במרכז". צילום: פלאש 90