בתום דיון סוער, אישרה היום (שלישי) ועדת העבודה, הרווחה והבריאות פה אחד את סעיפי רפורמת הסיעוד. הרפורמה תיושם בהדרגה עד שנת 2021. לדרישת יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), שר העבודה והרווחה חיים כץ וחברי הוועדה הוכנסו שינויים מהותיים במתווה: הוחלט כי תבוטל ברירת המחדל, והקשיש הסיעודי יבחר מבין כמה אפשרויות שיוצגו בפניו, בשיתוף גורם מקצועי-טיפולי מטעם הרשויות. בנוסף, לדרישת אלאלוף, תינתן אפשרות לקבל טיפול סיעודי בבית גם עבור רמת התלות ה"קלה" ביותר. בנוסף, עלתה הגמלה החודשית והתווספה חצי שעה שבועית לטיפול בבית.
אישור הרפורמה בוועדה קורה על רקע מה שנראה כהחרפה במערכת היחסים הרעועה בקואליציה, כשחברי הכנסת החרדים מתבצרים בעמדת כי ללא אישור חוק גיוס חדש, לא יאשרו את התקציב. במידה והתקציב לא יאושר, קיימת אפשרות כי גם הרפורמה שאמורה לעבור במסגרת חוק ההסדרים הכרוך בתקציב תתקע.
בדיון שנערך בכנסת לפני זמן קצר בנושא רפורמת הסיעוד בביטוח הלאומי סיכם שר העבודה והרווחה חיים כץ עם האוצר על שיפור נוסף במתווה הרפורמה ובמסגרת זו ברמת הסיעוד הראשונה סכום הגמלה בכסף יגדל מ 1,205 ש״ח בחודש ל- 1,378 ש״ח ובנוסף מעבר לתשע שעות יחידות השירות בקהילה המבוטח הסיעודי יוכל לבחור גם ב- 5.5 שעות שירות בביתו. זאת לאחר שיו"ר הוועדה אלאלוף הפסיק את הדיון לאחר שכץ הגיש הסתייגויות להצעה בטענה שאנשי האוצר מרעים את תנאי הקשישים הסיעודיים ואינם עומדים בסיכומים.
"השינויים הם אחראיים, הגיוניים והוגנים, והם צורך המציאות בשטח לטובת המטופלים הסיעודיים. אני מתחייב: לא ייפגע אף קשיש סיעודי כתוצאה מהרפורמה. עם זאת, לא יצאנו עם כל תאוותנו בידינו", אמר אלאלוף.
מרכזת ועדת חוק סיעוד בעיריית ירושלים, ורדה היבשר, התריעה: "אין מספיק כוח אדם טיפולי-מקצועי כדי לבצע את התכנית". יו"ר אלאלוף בתגובה: "משרד הרווחה יידרש לבצע הערכת מצב ולשנות היערכויות".
מלבד שינויים אלה, בכל שאר הרמות החדשות בתכנית הסיעוד, רמה 2 עד רמה 6, ברירת המחדל תינתן בשעות סיעוד. בניגוד להצעה המקורית, במסגרת ההסכמות החדשות, לראשונה ובשונה מהמצב כיום (בו לצורך מימוש גמלה בכסף יש צורך בהמצאת אישורים), תינתן זכות בחירה מלאה למבוטח הסיעודי בין גמלה בעין (מימון עובד סיעודי למטופל) לבין גמלה בכסף, שתגיע עד לכ-5,200 שקל ברמה הגבוהה. כמו כן, במידה שיבחר המבוטח לממש רק חלק מיחידות השירות לגמלה כספית, יוכל לבחור בכך במידה ויממש סכום מינימלי של 4 יחידות שירות (כ- 800 שקל).
במצב הנוכחי ישנן שלוש רמות סיעוד וטווח השעות הניתן לחולה סיעודי מהביטוח הלאומי נע בין 9.75 ברמה הנמוכה לבין 18 (למטפל זר) או 22 (למטפל ישראלי) ברמה הגבוהה.
החל משנת 2018 יתחיל מדרוג חדש של שש רמות כאשר ברמה הנמוכה יינתנו 9 יח' סיעוד או גמלה בכסף בסך 1,205 ש"ח בחודש, וטווח השעות יגיע עד ל-28 שעות למטפל ישראלי או 24 שעות שבועיות למטפל זר. בשנת 2021, עם ההבשלה המלאה של הרפורמה, שעות הטיפול ברמה הגבוהה יגיע עד ל-30 שעות שבועיות למטפל ישראלי ו-26 שעות לעובד זר.
ח״כ טלי פלוסקוב (כולנו) על אישור תכנית הסיעוד הלאומית בוועדת העבודה והרווחה: ״זאת אחת מהצעות החוק החשובות ביותר שעלו בכנסת. אנחנו היום מאשרים חלק משמעותי ברפורמת הסיעוד הממלכתי. שר האוצר החליט להקציב כ- 1.78 מיליארד לטובת הקשישים הסיעודיים שלנו. הדיון בתכנית התחיל אצלי בוועדה ואני שמחה לראות אותה מאושרת היום בוועדת עבודה והרווחה. עלינו להמשיך ולאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית כחלק מחוק ההסדרים עד סוף המושב הזה.״
איגוד העובדות הסוציאליות הגיבו אף הן לאישור הרפורמה. לדבריהן "הרפורמה אינה מהווה בשורה לקשישים הסיעודיים, אלא להיפך. קיים חשש שהיא עלולה להביא לניצול ולהזנחה של קשישים.
עוד ציינו באיגוד העובדים הסוציאליים, כי ההצעה שאושרה בסופו של דבר בוועדה אמנם הביאה לשינוי מהותי לעומת המתווים הראשונים שהוצעו, אך עדיין אין בה בכדי בשורה מקיפה והולמת את צרכי הקשישים. כך למשל, קשיש הנדרש לדיאליזה ייאלץ להחליט אם לקבל שירותים מחוץ לבית, בשעה שהוא זקוק להם בבית. מצב זה יכפה עליו להחליט בין שעות טיפול בבית או לקבל כסף בו לא יוכל לקנות את אותו היקף השירות לו הוא זקוק הלכה למעשה.
גם ברמות הסיעוד הגבוהות, טוענים באיגוד העובדים הסוציאליים, אפשרות הבחירה של הקשיש לקבל שליש מהשירותים בכסף, תפחית בפועל את היקף השירות להם הוא נזקק, עקב מצבו הסיעודי.
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים הנכנסת, ענבל חרמוני, ציינה כי הצעת החוק מטילה אחריות על העובדת הסוציאלית לקביעת יכולת הזכאים לקבלת גמלה כספית במקום גמלה בעין. "אין זה מתפקידה של העובדת הסוציאלית, או כל גורם מקצועי אחר, להתערב בשיקולי הבחירה של הזכאי, עת ניתנה לו האפשרות הזו על-ידי המחוקק", אמרה חרמוני. "עם זאת, אנו צופות כי הרפורמה, תדרוש מהעובדות הסוציאליות עבודה נוספת ובכללה טיפול במקרים של ניצול או סבכים בירוקרטיים שונים, עקב מורכבות החוק.
"אנו מתריעות כי לא נוכל לעשות זאת ללא תקנים מותאמים וריאליים. כבר כיום, עוד לפני כניסת הרפורמה לפועל, יש מחסור של למעלה מ-110 תקנים לקיום יישום חוק הסיעוד במתכונת הקיימת, דבר שעדיין לא נענה. במידת הצורך, ואם לא יענו תביעותינו הנוכחיות והעתידיות בנושא תקינה ליישום חוק סיעוד, נצא למאבק".
חרמוני הוסיפה כי חוק הסיעוד הינו המעוז הכמעט אחרון של מדינת הרווחה בישראל וכי הכנסת הגמלה בכסף מעקרת את החוק ומשמעותו. "אני גאה ומברכת על השינויים שהצלחנו להשיג במתווה הרפורמה, שגם כך נכפה עלינו, אולם יש לקחת בחשבון כי תמו הימים שעוד ועוד מטלות מוטלות לפתחנו והמדינה מצפה שנבצע אותן ללא משאבים מותאמים".
