מכירים את חברות הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ויפעת שאשא-ביטון? על השופטת רונית פוזננסקי-כץ שמעתן? את נשות התקשורת גו'די ניר מוזס שלום וגאולה אבן-סער יצא לכם לראות בטלווזיה? אז מסתבר שאורלי, ג'ודי, גאולה, יפעת ורונית הן חלק ממגמה הולכת וגוברת של נשים השומרות על שם המשפחה שלהן לאחר נישואיהן. מנתוני הלמ"ס שפורסמו לכבוד יום האישה הבינלאומי עולה כי 2.3% מתושבי ישראל נושאים שני שמות משפחה. תופעה זו נפוצה יותר בקרב נשים – 3.7% מכלל הנשים, ו-5.8% מהנשים הנשואות. רק ל0.7% מהגברים הנשואים היו שני שמות משפחה.

"נשים יותר עצמאיות היום, יש להן עסקים והן רוצות להשאר עם שם המשפחה שלהן, אין לנו בעיה עם זה", אומר הרב חזקיהו סאמין, ראש אגף נישואים במשרד הדתות. "לפני ארבע שנים חייב אותנו בג"ץ לשאול את בני הזוג איזה שם משפחה הם מאמצים, ויש טופס מיוחד של משרד הפנים שהם צריכים למלא."

ריי ביטון, זכתה לשמור על שם משפחתה לאחר מאבק בבג"ץ (צילום: באדיבות המצולמת)

הבג"ץ אותו מזכיר הרב סאמין חקוק על שמה של ד"ר ריי ביטון מאשדוד, שתבעה את משרד הפנים, לאחר ששם משפחתה שונה, ללא הסכמתה, לשם המשפחה של בן זוגה לנישואין. "אני מאמינה שאשה אינה מאבדת את זהותה לאחר נישואיה ולכן לא רואה סיבה לאמץ שם משפחה של מישהו אחר", אמרה ביטון ל'דבר ראשון'. בסופו של דבר הגיעו ביטון והמדינה לפשרה, לפיה שולמו לה 17,500 ש"ח ועל משרד הפנים נאסר במפורש לקבוע עבור בני הזוג מה יהיה שם המשפחה שלהם – הישג משמעותי. "שם משפחה הוא השושלת שלנו, השורשים שלנו, ולהתנכר לו כך סתם כי זה מה שמקובל לעשות מאוד הפריע לי. אני גאה לשמור על המורשת שלי ולשאת בגאווה את הסיפור שלנו. ולכל מרימי הגבה למיניהם, אני מציעה ליצור שם משפחה חדש לשני בני הזוג ולילדיהם המשותפים שמכיל את שמות המשפחה של שניהם".

כבר ב-1996 קבעה המחוקקת כי קיימת בחירה חופשית, במסגרתה ניתן לבחור בשם המשפחה של בן/ת הזוג, אך גם להמשיך לשאת את שם המשפחה הקודם, לצרף לשם המשפחה את שם המשפחה של בן/ת הזוג, לבחור שם משפחה חדש עבור שני בני הזוג ועוד, אולם בפועל כמו שארע במקרה של ביטון, זה לא קרה.

גם גברים מצרפים שם משפחה נוסף?

גם מקומם של הגברים במהפכת השמות לא נפקד, דור סער-מן בן 29 מגבעתיים ובת זוגו אלכס בחרו להוסיף את שמות המשפחה אחד של השנייה לשלהם. "קודם כל סער-מן זה פשוט שם יפה. יותר מסער" מספר דור על הבחירה שלהם. "שנית יש פה בהחלט עניין שאנחנו מקימים משפחה חדשה ויש פה יצירה של משהו חדש ואין סיבה שאלכס סתם תמחק את השם שלה ואני מצד שני אתכחש לזה שאני יוצר איתה משפחה. שלישית אם להודות סער זה לא כזה שם משפחה ייחודי. במקרה שלנו זה עברות של סעאת שאבא שלי עשה כשהייתי פעוט. פעם שקלתי לחזור לשם הזה אבל היה לי קשה תודעתית לעשות "רברס". אבל חוסר החיבור לסער הקל על התוספת לא אשקר. ראיתי משהו גם סמלי ויפה בעובדה שהשילוב סער מן גם מסמן שתי משפחות ממקומות שונים, כי המשפחה שלי כולה עיראקית ואלכס ומשפחתה עלו מאוקראינה וראיתי פה התחלה של משהו חדש ויפה. אמנם סער מעוברת כאמור וגם מן זה סוג של עברות (באוקראינה הם היו משהו שבעברית אפשר לכתוב בערך כך מְיֶן) ובכל זאת."

התופעה של נשיאת שני שמות משפחה היא גם עניין גילאי. אחוז הנשים הצעירות יותר שנולדו בשנים 1975-1987 ונושאות שני שמות משפחה הוא גבוה יותר מאחוז הנשים המבוגרות יותר (1955-1975) שנישאו באותו גיל. עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת 'משפחה חדשה' כבר מסמנת את המאבק הבא: "הנשים שהתקוממו בעת האחרונה והפעילו לשם כך את המחוקק אשר תיקן את החוק, פעלו מתוך הבנה ששם הוא חלק מזהותו של האדם והנישואים אינם יכולים לשלול זהות. אז שלב ראשון היה לאפשר לנשים את הבחירה ועולה שהתהליך לא רק נכון אלה גם מצליח, המספרים העולים מדברים בעד עצמם. עם זאת עדיין הילדים יישאו את שמו של הגבר ולא שמה של אמם מולידתם. כיום שינוי שם משפחתו של ילד לאחר לידתו חייב להיעשות באישור בית משפט. השם איפוא עדיין נותר סמל פטריארכלי המעמיד את האישה והילדים כחלק מרכושו של הגבר, שריד שלא טופל עדיין ובהחלט קורא לשינוי".

ניתן לשער שבסקרי הלמ"ס הבאים אחוז הישראליות והישראלים הנושאים שני שמות משפחה כבר יעלה, ולו רק בגלל המודעות הפמיניסטית המתרחבת וגם בגלל הרצון לשמור ולחזור לשורשים, ולתת ביטוי לזהות שלך, כמכלול.

"אני רואה ערך בשוויון שמגולם בבחירה הזו", מסכם סער-מן, "אבל הפמיניזם ריבוא פרצופים לו ואני לא באתי להגיד לאחרים ואחרות איך לנהוג. יש אנשים שקשה להם לשנות את שם המשפחה שלהם ואני מבין את הקושי שיש לאנשים בעניין. בוא נגיד שיותר חשוב שתהיה בן זוג שמכבד את בת הזוג שלו, שחולק איתה את המשימות והחובות ובכללי להיות בנאדם. אבל נראה לי שאני מצפה שגברים בגדול ידונו עם בנות הזוג שלהם באופן מכבד ולא יניחו כל מיני אקסיומות על חלוקה בין גברים לנשים".