לאחר חודשים ארוכים של דיונים בוועדת חוק, חוקה ומשפט עבר אתמול (ג') בקריאה שניה ושלישית חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. עמותת רבנים למען זכויות אדם הייתה מעורבת בכל שלב בדיונים, בהובלתה של עו"ד בקי כהן-קשת שהתעקשה על שינויים שיקלו על חייהם של אנשים שחיים בעוני.

מטרתו המרכזית של החוק, לדברי יוזמיו, היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב, וזאת מתוך תפיסה ששיקומו הכלכלי משרת הן את טובת הנושים והן תכליות רחבות יותר. החידוש העיקרי בחוק הוא ששיקום החייב יעמוד במרכז הליכי חדלות הפירעון, וכפועל יוצא, ה"הפטר" – שחרור היחיד מחובותיו – יהפוך לחלק מובנה המגיע בסיום התהליך. חידוש נוסף המוצע הוא להעביר את ניהולם של חלק גדול מההליכים, מבית המשפט לגורם מנהלי, הכונס הרשמי ולהעביר את הטיפול בהליכי חדלות פירעון בבקשות יחידים בעלי חובות בהיקף נמוך (עד 150 אלף שקלים) מבית המשפט לרשם ההוצאה לפועל.

לדברי כהן-קשת הדבר המשמעותי ביותר בתהליך הוא השינוי התפיסתי – בין להיות חייב ששקוע כל ימיו בחובות ובין אדם שנמצא בתהליך שיקומי. "זה חוק מאוד גדול ומשמעותי, החוק הוא בפריסה מאוד רחבה שזה דבר יוצא דופן. הוא מתייחס לאנשים שחיים בעוני, אנשי עסקים, חברות וחברות ענק. הדבר הטוב בו הוא המבט הכולל שהוליד את השינוי הבסיסי בתפישה. השם המלא של החוק הוא חדלות פרעון ושיקום כלכלי ובדברי ההסבר לחוק כתוב שאחד הביטויים השגורים בנושא הזה הוא שיש בישראל "מוסרת שלומים נמוכה", שמשקף יחס שמאשים את מי שנקלע לחובות, שמתייחס לחייבים הקטנים. החוק החדש מכיר בכך שכניסה לחובות היא תוצאה של כשל שוק ומה שטוב לחייבים ולחברה זה שיקום של החייבים. יש הכרה בקשר בין האיש הקטן לחברה, שיש ספקים קטנים, כשחברה גדולה נופלת, ספקים גדולים נופלים איתה. החוק הזה בא לשפר את מצבם של הנושים הקטנים שבתקווה יקבלו משהו כשחברה נופלת ולא הכל ילך לבנק, זה שינוי תפיסתי חשוב".

חוק חדלות פרעון מתייחס לשני סוגים של חייבים, יחידים וחברות מה עומד בבסיס של כל אחד מהתחומים?
"מבחינת יחידים, יש פה עיגון בחקיקה של הליכים שמתחילים לפני שהיה חוק שהוביל הכנ"ר הקודם, שנטל יוזמה ולקח מצב גרוע של אי בהירות מוחלטת וחוסר אחידות. אדם היה מתחיל בהליך של פשיטת רגל ולא יודע מתי הוא זה יגמר וכמה הוא ישלם, השופטים עשו מה שרצו. מערכת שהכל פתוח בה יוצרת החלטות שונות, דבר שיצר שונות מאוד גדולה וחוסר יכולת של אנשים לצפות מה יקרה, וכתוצאה מזה הרבה אנשים לא השתמשו בהליך הזה.

"ועדת חריס הביאה מהפכה תפישתית. בעבר פשיטת רגל כמעט ולא שימשה אנשים שחיים בעוני. הוועדה הביאה מושג חשוב שהוא דמי מחייה בכבוד. אנשים בחובות לא צריכים לחיות כמו מפונקים אבל הם גם לא צריכים להיות רעבים והם צריכים לגור איפשהו. מה זה היום במדינה חיים סבירים: אוכל, תשלומים לבי"ס, תרופות, בית. נלקחו בחשבון הדברים המינימליים ותרגמו את זה למחירים ומספרים, זה יצר סטנדרט של מה זה בעצם קיום בכבוד. מצד שני הם דיברו על כושר השתכרות וזה ביטוי מסוכן ובעייתי מכיוון שזו הכנסה פוטנציאלית על בסיס סטטיסטי. הם מניחים שאנשים מעדיפים להרוויח פחות וזה מנוגד לכל הגיון, ולא מדובר בתופעה נפוצה אצל אנשים שיש להם חובות. הקונטקסט של כושר השתכרות הוא חריג, אנשים לא יבחרו להרוויח פחות כדי לדפוק את הבנק. במחשבון באתר הכונס מחשבים כושר השתכרות פחות דמי מחיה ל-4 שנים. כל הדבר הזה אמור להיקבע כחלק מהתקנות, לא כתוב בחוק שזה לפי ועדת חריס.

"מבחינת חברות מדובר בשינוי משמעותי מה שאמור להביא לעזרה לנושים הקטנים. בחברה שיש כסף בקופה יש שני מסלולים – הראשון, שיקום, החוק נותן כלים ומאפשר לבטל חוזים נוראיים, וכך להחיות בחזרה חברה רווחית שהיו בה טעויות ניהול. ואפשר לפרק אותה – רואים מה יש ומה החובות ומחלקים בין הנושים השונים. מבחינת קדימויות – אם משלמים את הכל קודם כל לבנק (כפי שקורה היום) אז רק הבנק יקבל כסף ואחרי הבנק המדינה. מי שסיפק ציוד, עובדים לא יישאר להם אף פעם כלום. בחוק יש ויתור על זכות הקדימות אל מול 25% וכך יישאר קצת יותר לנושים האחרים".

עו"ד בקי כהן-קשת (התמונה באדיבות המצולמת)

איך נראה תהליך החקיקה? הצלחתם להכניס שינויים לחוק?
"חלק הצלחנו וחלק נותר לראות. יש תקנות שהן חלק מהחוק שצריך עוד להתקין אותן, לגבי חייבים יחידים בנושא התשלומים שהם ידרשו לשלם במהלך 4 שנים שהם בפשיטת רגל, העסקאות שהם יוכלו לבצע. מצד שני היישום והפרשנות – הפרשנות של בתי המשפט ויישום של הכנ"ר (הממונה) איך זה יפעל בשטח, ואז יהיה אפשר לראות. תקנה נוספת היא הכשרה לקראת תהליך. מדובר במרכיבים חיוניים כדי לראות אם זה רצון טוב או שינוי משמעותי, כשאנשים ירגישו בהבדל".

לדבריה של כהן-קשת "הועדה הייתה מאוד קשובה וזה מאוד ראוי, גם משרד המשפטים. הם הגיעו למקום של להיות מוכנים לקבל דברים שדרשנו לשנות. הוועדה שמעה את הנציגים שלנו אבל בעיקר שמעו אנשים שחיים בעוני, שאלה החיים שלהם, שמעו מהם החיים האמיתיים של החייבים. האנשים שיושבים בוועדות לא מכירים באופן ישיר את החוויה הזאת".

מהם השינויים המרכזיים שהכנסתם?
"הדבר המשמעותי ביותר זה היחס לדירת מגורים. המצב בחוק הוא לא חד משמעי. אם יש מישהו עם וילה מטורפת בקיסריה אין הצדקה שזה ישאר בידו. מצד שני בוודאי שלא היינו רוצים שזוג קשישים או משפחה עם ילדים או נכים ימצאו עצמם בשוק הדיור האכזרי בלי דירה. זה דבר שהוא מאוד מאוד קשה. בתפיסה שלנו האפשרות לשיקום, אם הייתה להם דירה והיא נלקחת מהם – הוא קלוש. אם משאירים את הדירה ואחרי 4 שנים מקבלים הפטר, הסיכוי הרבה יותר גדול. הניסוח של הסעיף לא פשוט ומלא פרטים, ולא נותן הגנה חד משמעית בכל מקרה, אבל בניגוד לניסוח המקורי מטיל הרבה מאוד שיקול דעת ופרמטרים על השופטים. אני מקווה שהפרשנות והיישום של השוטפים למכור דירה יהיה חריג. אם אפשר למכור דירה בהרבה כסף – אפשר למכור. אבל רוב הלקוחות שלנו שגרים בשיכונים בערי פריפריה, זה לא שמכירה של הדירות האלה תתן להם חלופה".

כהן-קשת פועלת מתוך מניעים ערכיים, זה ניכר בכל מילה שלה ובאופן בו היא מתייחסת לעבודה שלה. גם במקומות בהם שינויים שרצתה שיכנסו לחוק לא נכנסו, היא מנסה לראות את הצד החיובי, בין אם בהתחייבות שנאמרה בדיון ועד שינוי בתפיסה שמתבטא בבחירת המילים בנוסח החוק. "נושא בעייתי שלא הצלחנו לשנות הוא הפרדה של דיונים למי שהחובות שלהם קטנים. אבל זה כן משמעותי שהוא עלה לסדר היום ועלה למודעות. מי שהחוב שלו מתחת ל-150 אלף שקלים, ידונו בו במסלול נפרד, כשהמסלול לחייבים קטנים יהיה בתוך רשות האכיפה והגבייה – ההוצאה לפועל. עצם ההפרדה מדאיגה אותנו, הפרדה של אנשים שחיים בעוני משאר האוכלוסייה. אבל כאמור התהליך של הדיון בוועדה הביא בעצמו לשינוי בתפיסה ובמודעות וברשות הגביה התחייבו שיהיו רשמים נפרדים. כלומר המצב שחצי שבוע הרשמים יהיו מוטי גבייה וחצי שבוע פתאום תשתנה כל תפיסת עולמם הוא לא סביר. לכן ההתחייבות לרשמים ייעודיים והכשרות ייעודיות הוא חשוב. בנוסף אנחנו מקווים שבתוך המערכת ינצלו את האופציות שיש להם כמו גישור בתחילת הדרך. תוך כדי העבודה בוועדה הייתה הרבה יותר מודעות ושינוי בתפיסה".

איך השינוי התפיסתי בא לידי ביטוי?
"לדוגמא, אנחנו העלנו בדיוני הועדה את בעיית ההפטרים שהם לא נותנים. יש להם אפשרות לתת הפטר ל-30 אלף חייבים והם נתנו רק לאלף, ואחרי הדיונים האלה רשות האכיפה ומשרד המשפטים בדקו לעומק את העניין והבינו שהחוק (מדובר בחוק נפרד מחדלות פירעון) בעייתי ומצמצם את היכולות שלו והובא לדיון תיקון להוראת השעה כך שבהוצאה לפועל אפשר להיכנס לתהליך הפטר בתנאים הרבה יותר מקלים.

"ביום האחרון לדיונים נכנסו שני דברים חשובים: העלו מ-25 אלף ל-50 אלף לרף התחתון שבו אפשר להיכנס לתהליך. זה נראה לנו לא לגמרי בסדר כי יש לצערנו אנשים שלעולם לא יצאו מחוב של 25 אלף שקלים, אבל לפחות יש סעיף שמאפשר שיקול דעת – פקודת מסים גביה – מאפשר למדינה לגבות חובות בלי הוצאה לפועל (לדוגמא יש חוב בארנונה – אפשר לעקל חשבון בנק). עיקול חשבון, מעבר לזה שזה חוק פוגעני, זה לא מגיע להוצאה לפועל או לבית משפט. האפשרות להתמודד איתו מאוד קטנה, כמעט בלתי אפשרית. היה לנו חשוב שאם יש חובות כאלה זה יהווה סיבה לאפשר כניסה למסלול גם אם הם לא בגובה של 50 אלף שקלים".

מלבד המסלול שנפתח לחייבים קטנים, חלק מהרפורמה בחדלון פירעון היא בתהליך השיקומי שעובר החייב. מדובר בסוגיה משמעותית עבור החייב כדי שמצבים כאלה לא ישנו והוא יוכל להתחיל מחדש, לדברי כהן-קשת, "כמובן שאנחנו רצינו משהו נרחב בהרבה ממה שהתקבל. הצענו כל מיני מודלים של מרכזי זכויות עם עובדות סוציאליות. בסופו של דבר כן דובר על אפשרות להכשרות וזה מאוד משמעותי כמה כסף יינתן לזה. בכל החוק אין הקצאה תקציבית למרות שיש כחלק מהחוק תוספת תקנים. אם אין כסף זה לעג לרש ורכיב חסר. לשמחתי בדיון האחרון הייתה התחייבות בפרוטוקול שיהיה סכום שמוקצה גם בכונס וגם ברשות האכיפה והגביה ונאמר שזה ידון כחלק מהתקנות בוועדה. מצד אחד יש הצלחה כי יש התחייבות, דובר על ליווי משפחות".

לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. צילום: פלאש 90

מהם החידושים בחוק לעובדים בחברות שנמצאות בחדלות פרעון?
"העיקרון הוא שכיום כשחברה בפשיטת רגל יש אפשרות לעובד לקבל כסף מהביטוח הלאומי. אבל במצב שהחברה נכנסת להבראה העובדים היו במצב המתנה וזה יכול לקחת שנים בהן הם לא היו זכאים לקבל את הכסף מהביטוח הלאומי. התיקון בהוראת שעה הוא שאפשר לקבל את הכסף מביטוח לאומי גם אם החברה בהבראה. דבר נוסף, חלק מהאנשים יקבלו פיצויי פיטורים במקרה שהחברה נכנסת להליך. אבל מה עם העובדים הותיקים, המבוגרים? נגיד מי שעובדים משנת 1980 עד 2012 (אז נכנס חוק פנסיית חובה), אז השאירו דין קדימות לאנשים שיש להם הפרשים לטובתם".

איך את מסכמת את תהליך החקיקה הארוך?
"אני מאוד שמחה שזכיתי להיות חלק מתהליך שמעצב מדיניות כלכלית-חברתית שתונהג בשנים הקרובות בישראל. שמחתי שהייתה אוזן קשבת גם אלינו וגם לאנשים שחיים בעוני, זה חשוב שיש דיאלוג. חוק זה תמיד פשרה וצריך לתת מענים להרבה אינטרסים. אפשר להשפיע וגם להעלות לשיח סוגיות ערכיות חברתיות ולהביא לשינויים, זו חוויה מאוד מספקת".