הממונה על השכר במשרד האוצר ערן יעקוב פרסם אתמול (רביעי) את דו"ח השכר במגזר הציבורי לשנת 2016. הדו"ח מתייחס לשני ציבורי עובדים מרכזיים: עובדי מדינה ושירותי ביטחון, המועסקים בצורה ישירה על ידי המדינה, ועובדי הגופים הציבוריים (עיריות חברות ממשלתיות וכו') – המועסקים באמצעות גופים אותם מתקצבת המדינה. מהנתונים בדו"חות עולה כי בשני הסקטורים נרשמה עליה בשכר הממוצע ביחס לשנה שעברה: השכר הממוצע למשרה מלאה בגופים הציבוריים עלה ראלית ב-2.7% ועומד על 15,796 שקלים, והשכר הממוצע למשרה מלאה בשירות המדינה על בכ-3.48% ועומד על 17,190 שקלים.
יש לציין כי על פי נתוני הלמ"ס, השכר בשירות הציבורי כולו נמוך משמעותית מזה המוצג בדו"חות, ועומד בממוצע על 9,015 שקלים – כ-800 שקלים פחות מהשכר הממוצע הכללי במשק. פער זה נובע משורה של גופים ציבוריים שאינם נכלים בדוח, במרכזם עובדי עמותות במגזר השלישי המספקות שירותים ציבוריים למערכת הרווחה והבריאות. בסה"כ מועסקים במגזר הציבורי (כולל גם מורים בתי חולים וכו') כ-20% מהעובדים במשק, נכון ל-2015. נתון זה גבוה ממוצע ה-OECD שעומד על 18.1%, אבל מבטא ירידה בעשור האחרון של 2.6%.
"השכר במשק עולה ובמגזר הציבורי עוד יותר", אמר היום הממונה על השכר. "אנחנו מדברים על שכר ציבורי הגון, ראוי ומכבד. לצד זה יש גם ביטחון תעסוקתי שהוא משמעותי ביחס לעולם הפרטי, ישנם קידומי שכר אוטומטיים כתוצאה מארגוני העובדים שכל תקופה מקדמים את הסכמי המסגרת, וותק, ותנאים נלווים – ימי חופשה, מחלה שהם תמיד עודפים ביחס לחוק. אני חושב שזה דבר נכון וטוב ככל שהוא מלווה גם בשירותים טובים יותר לציבור", הוא הוסיף.
יעקב הדגיש כי המגזר הציבורי מתאפיין ברמת שוויון גבוה מזו שבכלל המשק. בעוד המשק כולו מתאפיין ברמת אי שיוויון של 42%, בשירות המדינה עומד אי השוויון על 28%. "תהליך שהוביל שר האוצר הוא מתן התוספות השקליות שאפשר לנו לצמצם את הפערים בתוך הקבוצות בצורה מאוד משמעותית. זה משרת גם את צמצום הפערים בכלל וגם ספציפית בין גברים לנשים, וזו מגמה שתמשך ונמצאת בכל ההסכמים החדשים שחתמנו שהם לפחות 50% שקליים" הסביר יעקב והדגיש כי בנתון זו צפוי להיראות שינוי נוסף בדו"ח הבא גם בעקבות חתימת ההסכם החדש לעובדי הוראה המצמצם את פערי השכר בין מורים צעירים לותיקים.
במסגרת הגופים הציבוריים יש 785 גופים, רובם הגדול רשויות מקומיות, חברות עירוניות ומועצות דתיות. בתוכם, השכר הממוצע הגבוה ביותר למשרה מלאה הוא בחברות הממשלתיות, והוא עומד על 22,913 שקלים. השכר הממוצע הנמוך ביותר הוא במועצות הדתיות, כ-8,564 שקלים. במהלך שנת 2016 גדל מספר העובדים בגופים הציבורים ב-4.18%, ומספר המשרות גדל ב-3.84%.
"השכר במשק עולה ובמגזר הציבורי עוד יותר. אנחנו מדברים על שכר ציבורי הגון, ראוי ומכבד. זה בסדר שמשלמים שכר גבוה – השאלה היא אם הוא מלווה בפריון גבוה. הפריון במשק הישראלי נמוך גם בהשוואה לG7 וגם לOECD – וזה אומר מה התפוקה שאנחנו מקבלים בגין השקל השולי. אנחנו בפריון נמוך וההתקדמות בפריון גם נמוכה ממה שקורה ב-G7 וב-OECD".
בהיבט המגדרי מעלה הדו"ח כי נשים מהוות 60% מהמועסקים בגופים הציבוריים ו-63.2% מעובדות הממשלה וגופי הביטחון, אולם שכרן הממוצע נמוך מזה של הגברים ב-21% (לעומת פער השכר המגדרי הכללי העומד על 34%). הדו"ח מסביר זאת בין היתר בכך שנשים מועסקות בשירות המדינה בעיקר בדרגים הטיפוליים והמנהליים שההכנסה בהן נמוכה יותר. סיבה נוספת שציין יעקב היא הפערים בהיקף שעות ההעסקה בין נשים לגברים. בהקשר זה הסביר כי בין אפריל 2016 ל-אוקטובר 2017 בוצע פיילוט שעות נוספות בהעסקה מהבית בקרב 369 עובדים. ממצאי הפיילוט העלו כי חל גידול ממוצע של 4.2 שעות נוספות בקרב נשים ו-0.84 שעות נוספות בקרב גברים שהשתתפו בו. בעתיד מקווים באגף הממונה על השכר להרחיב פיילוט זה.
